765 הימים האחרונים של ראשי יהדות לבוב 766 רגשנית מיוחדת. עד אוגוסט 1942 היה בלבוב. נתפס והוצא למחנה־העבודה לצקו שע׳/י זלוצוב. היה חולה ותשוש, וכנראה לא החזיק מעמד בתנאים האיומים במחנה זה. 56. ד״ר שאף מקס. עסק ן רב־פעלים בשדה החינוך היהודי. בלבוב כניה ו "אבי היתומים". מנהל בית^היתומים היהודי ברחוב יאנובסקה. פעל כסגנו של ד״ר לנדוי במחלקת הסעד לנצרכים ב״רובע היהודי״ עד אוגוסט 1942. היה חולה ולא חס ע ל כוחותיו שהלכו ונחלשו. בין התקפות־לב תכופות היה בא אל המשרד שברחוב ברנשטינה 14, כדי לעזור מעט בתוך ים העוני והסבל מסביב. הוצא באוגוסט 1942 לבלז׳ץ. 57. שנאפר בר. פועל־חייט, משורר ומסאי מוכשר. פרסם שירים, ספורי ם ומסות באידיש. השתתף במשלחת הסופרים היהודים מלבוב, שהוזמנה לביקור במוסקבה בשנת 1940. באוגוסט 1942 הוצא, כנראה, לאחד ממחנות העבודה שבסביבת לבוב, ומאז לא נודע עליו דבר. 58. שור זיגמונט. סופר־הומוריסטן, מחבר פיליטונים, שהיה קורא, מעשדדאמן, באזני קהל שומעיו בערי גליציה ועיירותיה. אשתו ז׳ני. עסקנית חשובה ומשכלת, ובנו בנימין בעל הכשרונות, הוצאו להירג. בנובמבר 1942, והוא נרצח בגיטו בינואר 1943.

50 . שטוקמן משה . מנהל בית־הספר העברי העממי ברחוב זיגמונטובסקה , בלבוב . היתה לו זכות יתרה בשדה החינוך העברי בלבוב . בתקופת השלטון הסוביטי עבד כמורה לאידיש בבית־ספר שאוקראינית הונהג בו כשפת־הלימודים . בראשית השלטון הגרמני נעלם , ולא נודע דבר על גורלו . 60 . שפיגל יואל . מוותיקי העתונאים היהודים בלבוב . מעורכי ה״טאגבלאט" , סופרם של עתונים אידיים בניו־יורק . מת במחלת הטיפוס , בסוף 1942 . 61 . הרב ר׳ הלל שפרבר . רבנן של קהילות זבאראז וזולוצוב , מחשובי הרבנים ומנהיגי תנועת "המזרחי " בגליציה . עונה בעינויים קשים ומת מות־ קדושים בזבאראז , עם כניסת הגרמנים לעיר , ביולי 1941 . * הרשימה אינה מקיפה את שמות כל העומדים בראש היהדות של לבוב , רבניה , עסקניה , סופריה ומלומדיה , ואת פרשת סבלם ועינוייהם בימים האחרו־ נים לחייהם . רבים . רבים עוד השמות אשר לא נזכרו כאן , ויהי זכרם צרור בין הקרבנות שמסרו נפשם על קדושם השם והעם .