763 יהושע שילדני 764 את הלבבות בהאירו באור יקרות ובלהט אמונה. נתפס במבצע אוגוסט 1942, והובל לבלז׳ץ. 46. רפפורט יעקב. מנהל הסמינריון העברי למורים בלבוב. סופר ופדגוג. פרסם דברי מחקר בתולדות ישראל. בימי השלטון הסוביטי הפך המוסד העברי שבהנהלתו לבית־ספר אוקראיני, והדבר דיכא מאד את רוחו. חלה במחלה קשה ומת בימים הראשונים לכיבוש הנאצי. 47. רייטמן רונה. סופרת פדגוגית ועסקנית, עורכת המדור־לנוער בעתון "חווילה". נרצחה בימי הפוגרום הראשון, ביולי 1941. 48. רטיג משולם. עתונאי, מעורכי ה״מארגן" בלבונג גיליד לובלין שע״י גרודק־יאגילונסקי. כתבו של "אונזער עקספרעס" בוארשה. כל ימיו היה חולה ונאבק קשה על קיומו. בכניסת הגרמנים ללבוב נתפס, יחד עם מאות מיהודי לבוב, ועונה קשה במטה הראשי של הגיסטאפו, ברחוב לונצקיגו. בדרך נס נמלט משם, עבר לגרודק־יאגילונסקי ושם נרצח בחיסול הגיטו, בראשית 1943.
49 . ד״ר רינגל מיכאל . מראשי המנהיגים של היהדות והתנועה הציונית בגליציה . בהנהגתו של ד״ר גרשון צ־פר , לאחר הפוגרום של 1918 , נפתחה הקופה חדשה בחיים הצבוריים־הלאומיים של יהדות גליציה , שהיתה נתונה קודם , בימי שלטון אוסטריה ומושלי המחוזות הפולנים , להשפעתה ומרותה של ברית המתבוללים וחצרות ה״אדמו״רים" . הוקמה רשת חנוך לאומי , נוסד העתון "חווילה " ומוסדות עזרה הדדית . ד״ר רינגל היה יחד עם ד״ר ליאין רייך מן העומדים בראש התנועה הציונית , שהצליחה לכבוש לה את הלבבות בקרב המוני העם בתקופה שבין שתי המלחמות . הוא השתתף כנציג יהודי גליציה במשלחת היהודית שהגישה את עצומותיה לפני ועידת־־השלום בפריז ובוורסייל׳ ( 1919 ) , אחרי מלחמת העולם הראשונה . היה ציר הקונגרס הציוני , חבר הועד־הפועל ובית־הדין של הקונגרס . בשנת 1922 נבחר לסינט הפולני בעיר מולדתו , סטרי . בכניסת הסוביטים ללבוב , בספטמבר 1939 , כשנאסרו עסקנים ציונים בלבוב , עזב ד״ר רינגל את העיר ונסע לווהלין . לפי השמועה ישב ע״י רובנה ומאז נעלמו עקבותיו . 50 . ד״ר פאיארמן דבורה . מורה , מנהלת בית־ספר עברי עממי בלבוב . רבה היתה זכותה בהנחת היסודות לבנין החינוך העברי העממי בגליציה . עבדה במחלקת הסעד של ה״מועצה " בחברתה של ד״ר קלאפטן . נספתה , כנראה , במבצע הדמים באוגוסט 1942 .
51. רייזר פייבל. פקיד, מזכיר הקהל היהודי בזלוצוב, חבר פעיל במפלגת "התאחדות פועלי־ציון". פעל במסירות נפש להקלת סבלם של כלואי הגיטו בזלוצוב. נהרג בימי ה״אקציה״ בזלוצוב, בקיץ 1942. 52. רבינוביץ מרדכי. עתונאי, סופר ה״מארגן" בלבוב. ממנהיגי תנועת־הנוער "אחוה" של הציונים הכלליים בגליציה. נרצח במחנה יאנובסקה. בקיץ 1943. 52. ד״ר רוטפלד אברהם (אדולף>. עתונאי, ממנהיגי הציונים הכלליים בגליציה. יו״ר ה״מיעצה" אחרי הרצחו של ד״ר פרנס. נסיונות קשים נתנסה בקיימו מגע עם השלטונות הנאציים, כנציגם של יהודי לבוב. אף שהצליח לא אחת להחלץ מן המיצר׳בפקחותו מרצו וכשרונו, ידע שקצו מתקרב והולך. "חבל אני שוזר מסביב לצווארי״ — היה אומר מדי פעם, בחזרו חיוור, נוגה ומעוצבן, מן ה״ראיונות" התכופים אצל השלטונות הנאציים. בימיו האחרונים עסק בקדחתנות באיסוף ספרים לספריתו. מת מיתה טבעית "בהסד אלוהים״: השבץ אחזהו ומת באביב 1942. ש. י. אימבר 53. ד״ר שרייבר דוד. נשיא מועצת המפלגה של הציונים הכלליים בגליציה. בשנת 1922 נבחר לסינט הפולני כנציג היהודים במחוז סאמבור־פשמישל. ראש המשרד הארצישראלי בלבוב. איש צבור מובהק, בעל נסיון מדיני וסמכות רבה. נרצח בחיסול הגיטו, ביוני 1943.
54. שודריך יעקב. משורר־פועל, עבד כפועל־ מומחה בבית־חרושת לכובעים ופרדות בלבוב. פרסם שירים ליריים וגם פרוזה ביידיש. שיריו פורסמו גם בהוצאות סוביטיות, בשנת 1940. בחורף 1943 עזב את הגיטו יחד עם קבוצת צעירים, שהיו מצוידים במעט נשק קל. הנהג הפולני, שצריך היה להסיעם במכוניתו ליערות שבסביבת בדודי וקיבל סכום כסף הגון בעד המשימה הזאת, הביא אותם ישר אל חצר מטה־ה״גיסטאפו" ברחוב לונצקיגו. לפי השמועה, גילו שודריך וחבריו התנגדות לנאצים ונהרגו בו במקום. 55. שימל משה. משורר, כתב תחילה פולנית ועבר לאידיש. ליריקן מובהק. שיריו רוויים נעימה