761 הימים האחרונים של ראשי יהדות לבז־כ 762 35 ד״ר פרנס אמיל. תעשיין, יו״ר הועד הארצי של קרן־היסוד בגליציה. ד״ר אדולף רוטפלד היה מזכיר כללי של הועד הארצי, ועל שניהם הוטלה המשימה מטעם השלטון הגרמני לארגן הנהלה בקהילה היהודית בלבוב. בפעולתו לא נמנע מלעמוד בתוקף על הדרישות להקלת המצב. בתחילה גילו התליינים סבילות מסויימת כלפי "היהודי המחוצף" ד״ר פרנס, שנהג לדבר אתם בקומה זקופה, תוך עמידת כבוד והכרת ערך עצמו. מצדם היתה, כנראה, שיטה של הסואח בדבר. אבל פעם "פקעה סבלנותו" של התליין אנגלם, והוא סטר על לחיו של ד״ר פרנס. מן הרגע ההוא לא פתח ד״ר פרנס את פיו ולא נענה אף בהגה לשאלותיו של איש הגיסטאפו. וכך הלך שותק וגאה לקראת המות, שרצה בו, שביקש אותו, שכן ידע והכיר שנכשל בשליחותו: ביקש להציל ולא הציל. 36. פרנקל דוד. חבר המזכירות של מפלגת "התאחדות פועלי־ציון" בלבוב. בימי שלטון הגרמנים עמד בקשרים עם ד״ר אברהם זילברשיין, שפעל מטעם "הקונגרס היהודי העולמי" וארגונים יהודיים בג׳ניבה. היה פקיד במחלקת האספקה שע״י ה״מועצה" בלבוב. עד יולי 1942 היה בלבוב. ולפי השמועה עבר לקרקא. לא נודע דבר על גורלו. י. ויינלז 37. ד״ר פריינד לוי. הרב הראשי לעדת־הנאורים בלבוב, תלמיד־חכם ואיש־מדע מובהק. פרסם חבור בפולנית: "מוסר התלמוד", דברי־מחקר בחכמת־היהדות ותולדות־ישראל ב״חווילה", "אופיניה" ועוד. חלה במחלה קשה ומת בשנת 1940.
38. ד״ר פפר צבי. יליד טרנופול, רב ומטיף לעדת־הנאורים בקרקא. קיבל חנוך יהודי מסורתי והשכלה כללית. מסופרי העתון "נובי דז׳יעניק" בקרקא. הוא ואשתו היו עסוקים במטבח הגיטו. חלה במחלת הטיפוס והתענה קשה בימי חייו האחרונים. נרצח, יחד עם אשתו ובנו, בחיסול גיטו לבוב, ביוני 1943. 39. פוקס רחה. שחקנית עממית ב״תיאטרון "גימפל" בלבוב. בנה, ליאון פוקס, הוא שחקן יהודי מפורסם בגיו־יודק. יחד עם בעלה, השחקן רוט, הוצאה לבלז׳ץ באוגוסט 1942. 40. ד״ר משה קאנפר. יליד בוצ׳אץ. עתונאי, מעורכי העתון "נובי דז׳יעניק" בקרקא. מבקר ספרותי נודע. עמד בראש קבוצת הסופרים, המבקרים והאמנים שעזרו לד״ר לנדוי בארגונו והנהלתו של מפעל הסעד לנצרכים ב״רובע היהודי" בלבוב. הוצא לבלז׳ץ באוגוסט 1942. 41. ד״ר קימלמן אוסבאלד. עורך־דין, חבר הנשיאות של מפלגת הציונים הכלליים בגליציה המזרחית. ישר־לב ואנין־דעת. נרצח בפומבי ע״י הגרמנים, יחד עם בנו היחיד, בעת הריגת חברי המועצה האחרונים, ב־15 בינואר 1943. 42. קליינמן פרץ (פריץ). צייר-אמן, דמות פופולרית בחוגי המשכילים היהודים בלבוב. עבד בתור צייר בתיאטרון היהודי בוארשה ובלבוב. ברובע היהודי עסק במחלקת השרות הרפואי שע״י ה״מועצד,". נתפס במחבואו ב״עבר הארי״ ונורה במקום, באוגוסט 1942.
43. קניגסברגלוד. יליד בוסק, משורר, כתב סוניטות יפות באידיש, תרגם את "פאן תדיאוש" ליידיש נרצח בידי האוקראינים, לפני שנכנסו הגרמנים לעיר, בראשית יולי 1941. גוויתו זוהתה בין החללים שהוצאו לקבורה מבית־החולים שברחוב קאזימירזובסקא בלבוב. 44. ל״ר קלאפט צציליה. יסדה וניהלה רשת של בתי־ספר מקצועיים לבנות בגליציה המזרחית. ״אמא של יהודי גליציה״ — כונתה בעתונות היהודית בניו־יורק, בזמן בקורה לפגי המלחמה, ולא היה משום גוזמה יתרה בכינוי זה. מאות ואלפים מבנות ישראל רכשו מקצוע ומשלח־יד במוסדותיה. אשה אצילה, בעלת תרבות רמה, סגולות וכשרונות נעלים בתור פדגוגית, רכשה אמון ואהבה בחוגים רחבים של הצבור בגליציה. בימי שלטון האימים של הגרמנים בלבוב אפשר היה לראותה בכל יום ויום במחלקת הסעד לנצרכים שברחו משמוטשא 1. בתוך ים חעוני והסבל, חולה ותשושה, לא עזבה את משמרתה כמעט עד הרגע האחרון. הוצאה להורג בקיץ 1942. לפי השמועה, נורתה בדרך ל״גבעת החולות" בהתנגדותה למרצחים שהובילוה לקבר־האחים. 45. קופרשטיין אברהם אליעזר. ממנהיגי תנועת "המזרחי" בגליציה המזרחית. תלמיד־חכם מובהק. כבן ט״ז הוסמך להוראה. טהר־רוח ואוהב־ אדם. יהודי אדוק שלא נתפס לקנאות. השתתף בועדת החינוך שע״י ה״מועצה". בימים הקודרים ידע לעודד