אחר י שחזרו , יצ א א ל שבתי־צבי , נחמי ה כהן 41 ) ש״נבא " ע ל התקר ב ימו ת המשיח . הו א נשל ח ע״ י מספ ר קהילות , שנשא ו בהוצאו ת דדרך , ע ל מנ ת שיווכ ח א ם י ש אמ ת בדבר י הישועו ת והנחמו ת ששבתי־צב י מבשר . נחמי ה שה ה אצ ל ה״משיח " שלוש ה ימי ם רצופים . הפא ר וההד ר החיצונ י ל א העבירוה ו ע ל דעותיו , והו א גר ם למשב ר קש ה במחנ ה חסידי ו ש ל שבתי־צבי . אחר י וכו ח סוע ד ביניהם , נתיא ש מ ן ה״משיח " וכשרא ה שאנש י שבתי־צב י מתנכלי ם להמיתו , נמל ט החוצ ה והודי ע לשלטונו ת המבצ ר שברצונ ו להתאשלם . הו א עש ה זא ת בכונ ה להכשי ל א ת שבתי־צבי , ולהצי ל א ת היהודי ם מסכנ ת התפשטו ת תנועתו . באדריאנופו ל מס ר דבר י קטרו ג ע ל שבתי־צב י כמור ד במלכו ת ובז ה גר ם למשב ר הסופ י שלפנ י התאשלמות ו ש ל שבתי־צבי . נחמי ה הכה ן חז ר ללבוב . עש ה תשוב ה וש ב לחי ק היהדות . הו א ל א ספ ר א ת הקורו ת אותו , ור ק אמ ר שיקו ו למשי ח האמית י ול א לזה . חסיד י השבתאו ת האשימוה ו כ י המי ט שוא ה ע ל ההתעוררו ת המשיחי ת הגדולה , וגר ם להתאשלמות ו ש ל שבתי־צבי . ה ם רדפוה ו ע ד כ י הוכר ח לעזו ב א ת פולי ן ( 1675 ) . ע ל א ף האכזב ה הקש ה שגרמ ה התאשלמות ו ש ל שבתי־צבי , נשאר ו ל ו בפולי ן נאמני ם רבים . ל א ידו ע כמ ה מה ם הי ו בלבו ב ומ ה הית ה השפעת ם ע ל חי י הקהילה .

התנועה השבתאית הקיפה חוגים נרחבים , והתפשטותה הרבה לא נעלמה מעיני הנוצרים ואף הדאיגה אותם . ההגמון בפשמישל , סטאניסלב סארניצקי , הוציא ב־22 ביוני 1666 כתב־לנאמניו ובו ציווה לאסור על היהודים לערוך תהלוכות ולהפיץ תמונות של שבתי־צבי . המלך יאן קאזימירז , בהוראה מיוחדת מיום 4 במאי 1666 , הדגיש את דבר השמועות הנפוצות בקרב היהודים על הופעת משיחם (שבתי צבי) . # # ♦ מבחינה כלכלית היתה " כאמור , ירידה גדולה . אחרי הפרעות . כרגיל , עסקו היהודים בעיקר במסחר , אלא שסחר־החוץ שהיה עובר דרך לבוב מזרחה , לא הוסיף להיות מרוכז בידיהם .

במאה הי״ז מתחילה המלאכה לתפוס מקום ניכר בחיים הכלכליים. בשנת 1627 התקיימה כבר אגודת־ חייטים. לפי תקנותיה, אסור היה לשוליותיהן לקבל עבודה אצל חייטים נוצרים, אולם החייטים עצמם העסיקו שוליות נוצרים. בזו אחר זו נוסדו עוד אגודות בעלי־מלאכה, כגון: זגגים, צורפים, בורסקאים, פחחים ופרווונים שעמדו במאבק קשה נגד הפרוונים הנוצרים. האגודות היו מאורגנות כדוגמת אגודות בעלי־המלאכה הנוצריות. הייתה להן זכות שיפוט על החברים בעניני המקצוע והאגודה. הרכב בית־הדין של האגודה היה: פטרון שהיה עפ״ר רב האגודה, וחברים העומדים בראש. רב־האגודה נבחר ע״י חבריה אושר ע״י סגן־ הוויבודה. ערעורים על פסקי־הדין, הוגשו לבית־הדין של סגן־בוויבודה. משרדו היה מפקח על שיפוט האגודות ועל הנוהג המינהלתי. בין השאר הייתה קימת גם אגודת רוכלים 43). לבעלי המלאכה היו בתי־מדרש משלהם, וידועים בתי־כנסת ומדרש של אופים, פחחים, פרוונים 44), בורסקאים וכלי־זמר. הם יסדו גם חברות משלהם, כגון: חברת־תהילים, חברת "שומרים לבוקר".