פרק י״ב: חינוך ותרבות מצב החינוך בלבוב. היחס לגבּי היהודים והצעות תיקונים. פעולתו הארגונית של הרץ הומברג. מצב בתי־הספר וחבר־המורים. מעשי־חתירה נגד הומברג. יסוד הסמינריון אהרן פרידנכל. הקרן הגליצאית של בתי־הספר. חיסול רשת החינוך היהודית. ניצני ההשכלה בלבוב. עניני החינוך רוכזו בידי ועדודחינוך שע״י הגוברניום בראשותו של הרוזן גאלנברג, אולם עבודתה התנהלה באטיות רבה. בשנת 1783 נוסד בלבוב ביודספר יסודי כללי ו־4 בתי־ספר מכינים (טריביאלשולע). מלבד זה התקיימו בלבוב גם בית־ספר לילדי הקצינים בהם לימדו סגני־קצינים, שגמרו את שירותם הצבאי. בזמן קיומם של המנזרים נמשכו הלימודים גם בבתי־ הספר הלטיניים שיסדו. הגמנסיה הראשונה של רשת־ החינוך הממשלתית נפתחה בלבוב ב־1 בספטמבר 1784. ב־3 ביולי אותה שנה הוקמה גם האוניברסיטה ובה פקולטות לפילוסופיה, משפטים ורפואה. שפת־ ההוראה היתה, בתחילה לטינית, ואח״ב גרמנית. ריפורמה יסודית בחינוך התחילו לבצע בשנת 1785 עם בואו של קינדרמן, חלוץ־החינוך בבוהמיה. שהתחיל להכניס סדר בשטח החינוך בגליציה. במסגרת התכנית הזאת נידונה גם בעית החינוך היהודי.
אחר י כשלונ ה ש ל מדיניו ת השלטונו ת לשחר ר א ת גליצי ה מיהודים , למרו ת הדיכויים , צמצו ם התעסוקה , הגבל ת הנשואין , הגרושי ם מהכפרי ם ואזורי־הגבולות , החליט ו לאחו ז בשט ה לעשו ת א ת היהודי ם תושבי ם שמועילי ם באמצעו ת בתי־ספר . בתקופ ת מריה־תרזי ה ויוס ף השנ י בוצע ו תיקוני ם יסודיי ם בשט ח החינו ך ע״ י העמד ת בתי־הספ ר הח ת פיקו ח הממלכה . במקו ם מוסדו ת החינו ך ש ל המנזרי ם הונהג ו בתי־ספ ר ממשלתיי ם ונתמנ ו מורי ם חילוניים . בהתא ם למגמ ת חינו ך זו , דר ש יוס ף 11 משלטונו ת גליצי ה דיךוחשבו ן ע ל מצ ב החנו ך והצעו ת תקלני ם בשט ח זה . בתקנוךהיהודי ם מ־ 16 ביול י 1776 נקבע ו שלוש ה סוגי ם ש ל בית־ספ ר בקהלות : בית־ספ ר ראשון , ע ם חוב ת לימו ד ש ל קריא ה וכתיב ה בשפ ה הגרמנית . בית* , ספ ר שני , ללימודי־התלמוד , ובית־ספ ר גבו ה להכשר ת רבני ם ודיינים . הפיקו ח העליו ן ע ל החני ך נמס ר ליד י רב־המדיג ה ג ) . כעבו ר שני ם הות ר לילדי־ישרא ל לבק ר ג ם בבתי ־ הספ ר הכלליי ם (נארמא ל אונ ד טריביאלשולע ) 2 ) . בבית־הספ ר הכלל י נמשכ ו הלימודי ם 4 שנים , בארב ע כתית . בשנ ת 1785 פקד ה הממשל ה למנו ת בכ ל קהל ה מור ה מנוס ה בלימוד י בית־ספ ר כלל י במשכר ת ש ל 100 ע ד 200 גולד ן לשנה . בתקנ ה ז ו הונ ח היסו ד להקמ ת בתי־הספ ר היסודיי ם היהודיים , שהופקע ו מפיקו ח רב ־ המדינ ה והועבר ו לרשו ת השלטונות 3 ) .
לשם השלמת השיטה החדשה הוטלה על הקהלוֹת חובת לימודים בבתי־הספר לכל נערי ישראל עד גיל בר־מצוה. בדיונים על שנויי התקנון היהודים שנתקיימו בשנים 1785 — 1789 הודגש הצורך להכניס בו תקנות שמטרתן להגשים את "השכלת האומה היהידית, חינוך הנוער ושנוי אופיים המוסרי" על־ידי חינוך מתוקן שיבוצע בבתי־ספר סדירים. יש להפסיק את "פיטום הנוער היהודי בהזיות תלמודיות" ("תלמודיסטישע טרוימערייען") ולבטל בת״־ספר מסוג זה. מחברי התקנון הציעו לחייב אה החינוך של ילדי ישראל בבתי־הספר הממשלתיים תחילה, ואח״ב יוכל ללמוד "בבתי־הספר התלמודיים" ואז בטוח הדבר שהנוער היהודי לא ימצא טעם בתלמוד ומלמדיו וישאף להסתגל ליתר תושבי־המדינה. המציעים היו משוכנעים בתמימותם שבדרך זו ירבה מספר המתנצרים בין היהודים. אולם, חוץ מענין החינוך חשוב גם להקדיש תשומת־לב מיוחדת להפצת ההשכלה בקרב היהודים 3 א). עקרונות ההצעות הוכסו גם לתקנון, ובכך הבליטה הממשלה את מטרתה לשנות באמצעות החינוך את אופיו של היהודי בגליציה. בסעיף 11 — 14 של התקנון מ־ 7 במאי 1789 נאמר כבר בפירוש, שצריך להקים בכל קהילה בית־ספר בלשון הגרמנית, לפי דוגמת בית־הספר היסודי, ולהטיל על הנוער את חובת הלימוד בבית־ספר זה, על נערים ונערות כאחת. היהודים ראו בתקנה זו גזרה קשה. קורם מיוחד לשם הכשרת מורים מתאימים הוקם בלבוב, תחת פיקוח השלטונות.