Person
Meir-Hirsch
מאיר-הירש
An elderly Jewish porter and cart driver known in the town.
Page scan 203HIGH confidence
Learn more about this
A memorial book holds what one community could gather about itself. The assistant reads this record's own source passages and the people and places connected to it, then searches trusted archives — Yad Vashem, USHMM, Arolsen, JewishGen, Virtual Shtetl, YIVO — and shows what it found, with its sources.
Source passages
Each passage remains attached to its exact scan and opens in the standalone evidence reader.
Primary source passage
OCR · respaced for reading · scan 203
לשם מה קיימות עגלות השלג של האיכרים החוזרים מטחנת
הקמח? לחבורתנו העליזה שחק לפעמים המזל כאשר העגלות
האלה היו חוזרות מהטחנה ריקות. לאחר שהאיכרים היו
משאירים את התבואה לטחינה ואז כמובן היו נפתרות בעיותינו.
האיכר, בדלית ברירה, היה מסכים להעמיס על עגלתו את
"הנוסעים חנם", אולם אם סוסיו סחבו שקי קמח היה כבר העניין
יותר מסובך, כי האיכר היה מסכים רק שנקשור מגלשותינו
לעגלתו ואילו אנו היינו רצים ברגל אחריהן. לעתים קרובות ביותר
היינו פוגשים בנתיב הזה את מאיר-הירש הזקן, סבל־עגלון ידוע
בעיירה. יהודי גוץ, אולם רחב כתפיים, בעל זקן ארוך ומקומח
(בשל הקמח הרב שנבזק בו) ואשר על גבו הגרמי העמיס בודאי
אלפי שקים בימי חלדו. מאיר הירש הכיר אותנו יפה, וכבר
בראותנו מרחוק היה מתחיל לחרף ולגדף ולהצליף בשוט. אולם
בסופו של דבר היה מתפשר ונכנע לנו. לאות תודה ליהודי העמל
ולסוסותיו העלובות היינו מקילים עליהם ככל האפשר. פשוט
חמדנו קצת להרגיזו בשל התפרצויותיו ורוגזו שהיו גם מצחיקים
ומוזרים כאחד. מראה אחד היה תמיד נוגע ללבנו: ליד מסלול
הגלישה גר שלום מילמוט, יהודי מעניין כשלעצמו, במאי חובב
מוכשר, אשר בנו הקטן קובוש(יעקב) היה ילד מסכן, משותק, יושב
תמיד ליד חלון חדרו ומביט בעצב ובקנאה על שעשועיהם
ועליזותם ללא גבול של חבורת שובבנים מתבדחים, הנהנים
מברכת החורף והשלג, עד לתקופת ההפשרה באביב.Connected nodes