את ה״הבל הבלים" היה מפזם בפזמון שאת מילותיו אני זוכרת: "וואס איז דער מענטש גאר? ער לעבט אריבער זיבעציק יאר". . לא ניחש אז אלו סבלות וצרות עוד נכונו לו ושלא יגיע אפילו לגיל ששים. בזמן הכיבוש הרוסי־הסובייטי הציע לו ד״ר סטופע"ה(לאחר מכן חבר הכנסת) את עזרתו, כדי לאפשר לאבא לעלות לארץ ישראל. הדבר לא יצא לפועל. וכך מצא אבא את עצמו תחת הכיבוש הנאצי־הרצחני. הידע מישהו, כי שואה נוראה ומחרידה כזאת מתרגשת לבוא? בימים הקודרים והאפלים ביותר לא נשבר אבא ברוחו. בפני אחד מקלגסי משטר העריצים, התבטא שצפויה ובטוחה תבוסתם הסופית ואילו עם ישראל המעונה וכבודו המושפל יחזרו לימי הזוהר כמקודם. זו היתה נקמתו בנאצים ותקותו לעתיד יותר טוב ומזהיר. בעד חזון זה שילם בחייו! יהי זכרו ברוך! בתו־ברוריה שברצבאך