School

בל״ג בעומר יצא הנוער לטייל אל היער שבסביבות העיר. מהרבה, אושרם של הילדים בצאתם, בלוויית המורים לטיול ביער. חגיגת ל״ג בעומר הטביעה רושם בל ימחה על ילדי בית־הספר. מסדר החגיגה, התחיל בחצר בית־הספר בסדר צבאי. אחריו הייתה, תהלוכה, ברחובות ובה השתתפו כל ילדי בתי־הספר, בצעדם ארבע־ארבע בשורה ושיר ציון בפיהם. וכל בני העיר, מגדול עד קטן, צופים במצעד. כך צעדנו ברחובותיה של סוקולקה בדרך היערה, שם בילינו יום נעים בשירה, במשחקים, בנדנדות ובערב חזרנו הביתה מאושרים. עליזים ושמחים. ...

שמות המורים: מנדל, בית־הספר, בורקובסקי; מורה גרינדאו ז—גיסו של הרב שוסטר (לא איש־סוקולקה). השאר יוצאי סוקולקה: המורה מזור, רחל זדבורינסקי (כעת באמריקה), שיינע־חיה שטיין־בונים (נמצאת בארץ), פנינה וילנסקי־קנטור, בילה בובליק, (יוצאת גרודנו) אלקה קצנלבוגן, דינה ליכטנשיין, עדר, לוין (כעת בארץ).

בבית־הספר היו שלש מחלקות: "אובערשטופע", "מיטעלשטופע", "אונטערשטופע". הכל לפי הגיל. הלמודים היו שטחיים, ובזבזו זמן להקניית האלף־בית הגרמני, שנארכה שנד, שלמה. מובן, שהילדים לא מצאו ענין רב בלימודים. תכנית הלימודים כללה קריאד,, כתיבה וחשבון, הסטוריה גרמנית, זמרד, ותרגילי־סדר, משחקים וקצת לימוד דת. וגם עבודד, בגינד,. ילד שלא הופיע יום אחד בבית־הספר, נקנסו הוריו בשני מרקים, סכום גדול למדי. לכן היתה, שאיפד, אחת להשתחרר בכל מיני אמצעים מכתלי בית־הספר. וכל האמצעים היו כשרים לכך. ילד שד,גיע לגיל 14 היד, משתחרר לפי אשור של בעל־מלאכה שהוא מתחיל ללמוד מקצוע, וכך התחילו התלמידים לנשור מבית־הספר, זד, אחרי זד,. לימים הועברו בתי־הספר העירד,, בשלושד, מקומות נפרדים. "אונטערשטופע" עברה לביתו של קרישבסקי מול מכבי־אש, "מיטעלשטופע" עברה לביתו של המורה, הרוסי סמוליאק, מעבר לפסי הרכבת. "אובערשטופע" עברה לקצה רחוב גרודנד,. המפקח הכללי של המחוז פאשעק, מצא את מותו בסוקולקה, הוא נפגע במחלה מדבקת של אהובתו המורה, הנוצרית, שניד,ם מתו, וארונ ...