ר׳ הלל־משה היה זריז ומרבה לבקר אצל אדמו״רים מפורסמים כדי ללמוד מדרכם בקודש. הוא ישב גם חצי־שנה בליובאוויט׳ החבדי״ת נמשך לאורו של הגאון ר׳ מנחם־מנדל שניאורסון, בעל ה״צמח צדיק". בשנת תרכ״ט (1869) עלה עם משפחתו לארץ־ישראל, והשתקע בירושלים בעיר העתיקה, סמוך לכותל המערבי. בספרו "משכנות לאביר יעקב" הוכיח, לפי רמזים מן הקבלה, כי ההלכה על שמירת בית־המקדש חלה גם על ימינו, ולכן יש לדאוג לתיקון מצבו של הכותל המערבי. מחמת מצוקתו החומרית, נשאר הספר בכתב־יד ולא הצליח להדפיס ממנו אלא שני דפים בלבד. לדעתו, יש לבנות בית־מדרש ליד הכותל המערבי, שקול התורה לא ייפסק במקום קדוש זה. ברשות השלטון התורכי, היה נוהג להדליק נרות ליד הכותל מדי ערב שבת, והוא הנהיג גם מניין קבוע לתפילה בציבור בכל יום ליד הכותל המערבי. התלכדו סביבו לומדי תורה שהקשיבו לשיעוריו בנגלה ובנסתר. רבני ירושלים, ר׳ שניאור זלמן פראדקין בעל ה״תורת חסד" (לשעבר אב״ד דלובלין), וגם המתנגדים ר׳ יהושע לייב דיסקין (הרב דבריסק — בליטא), ר׳ שמואל סאלאנט, רבה של ירושלים, כיבדוהו מאד. הוא פירסם שבעה ספרים, רובם בקבלה ומיעוטם חידושים על ש״ס ופוסקים. לפני פטירתו, בשנת תרס״ט, ציווה את בניו לשמור על נוהגו, להדליק נרות ליד הכותל עם כניסת השבת. הם שמרו על מנהגו זה עד שנת תרע״ב, כשהדבר נאסר לחלוטין על־ידי השלטון התורכי. קואופרטיב ראשון לעורות

בבית־החרושת של מאיר בובריקה הוקם הקואופרטיב הראשון של פועלי הבורסקאות. בקואופרטיב היו חברים גם בעלי בית־החרושת וגם האומנים, והוא נקרא "ספול־ קא" ("שותפות"). הקואופרטיב קבל מן השלטונות הפו- לנים רשיון בלעדי לעבוד עורות. ר׳ חיים בערל שטיין ר׳ חיים בערל היה "נגיד" בעיירתו, אחד המייסדים של תעשיית הבורסקאות, הקדיש מכספו לעזרת נצרכים בדרך "מתן בסתר", ומקפיד שלא לגלות את מצבם ברבים. בשבתות ומועדים היה נוהג לארח לסעודה חיילים יהודים מחיל המצב בעיירה. בעל משפחה ענפה בעיירה, היה נוהג לעשות "סעודת עניים" בחתונות של ילדיו. היה אהוב וחביב על כל החוגים בעיירה. נינתו אסתר מישקינסקי חיה אפרתי ז״ל בימים הראשונים לבואה לארץ עבדה בקבוצת באר־ טוביה. הדבר היה בשנת תרפ״א/פ. קבוצתנו בקשה את חנה מייזל לשלוח אלינו כמה חלוצות מן הטובוו ז שבתל־ מידות חוות־הלימוד בתל־אביב. בזמן קצר נשלחו אלינו ארבע חברות וחיה ז״ל ביניהן. במהרה נתקבלו כחברות קבועות והן צעדו בשביל הקבוצתי וסללו יחד עם חברותיהן את הדרך לתנועה השיתופית בארץ. חיה עלתה לארץ מעיר מולדתה סוקולקה שבפולניה, בעיצומם של ימי העליה השלישית, עת טובי בני הנוער היהודי מרוסיה ומפולניה חתּרו אל חופי ארצנו בכל הדרכים.

מידד. רב ה של הכשרה לחיי הארץ היתד. לחי העם עלייתה. את השפד. העברית ידעה היטב. גישה לעבודה, לניהול משק־בית, לסדר ולמשמעת חברתית היתה טבועה בה. ראשית ידיעת תנאי הארץ רכשה בבית־ ספרה של חנה מייזל; האוירד. החלוצית ששררה, בארץ בימים ההם הקל על חבלי הקליטה וההסתגלות, על אף הקשיים שנעדמו בדרכה.