299 אישים ודמויות 300 משרה בבית־ספר בוארשה, ושם פעלה רבות במרכז "החלוץ". היא לותה אותי לרכבת, ובהתרגשות עמוקה ובבטחון מלא, שעוד נתראה נפרדנו ב״להתראות בארץ". אבל זו היתה פגישתנו האחרונה. היא לא זכתה... היד הטמאה של המרצחים הנאציים השיגתה ופתיל חייה הצעירים והנועזים נותק... יהי זכרה שמור אתנו לעד! פנינה ספירשטיין נתנאל קפלן ז״ל אחד הדמויות הבולטות בעירנו היה המורה נתנאל קפלן ז״ל. אחד שידע לחיות חיי צבור, במובן הנעלה של מושג זה. כל ימי חייו הקצרים היו קודש לעבודה חינוכית. היה מייסדו ומנהלו של ביה״ס "תרבות" בעירנו שהצטיין ברמת לימודים גבוהה. תרם תרומה חשובה לתודעה הציונית והחדרת רעיון ההגשמה העצמית בין הנוער. בית־הספר "תרבות" נאבק קשות על קיומו. הרשות לא הביטו עליו בעין־יפה, והאדוקים לא ששׂו לקיומו רק מרצו הרב, טוהר מידותיו, והשפעתו האישית עזרו לו במלחמה על קיום בית־הספר עד שהעלהו לדרגה גבוהה שכל מבקר מדינה, יהודי או נכרי גמרו עליו את ההלל.
קפלן ובית־הספר היה למושג אחד. בפעולתו היה גם חרד לבריאות ילדי העוני, ייסד קיטנות ומרפאה לילדי עמלים, והחזיר לילדים את שמחת ילדותם שנגזלה מהם. בין בוני "עזרת יתומים" דאג ליצירת אוירת־בית ליתומי עירנו מוכי־הגורל והקנה להם חינוך ומקצוע, החזיר להם בטחון עצמי, וחיי יצירה. בפסח היה עורך סדר ליתומים, בטרם ישב לסדר של משפחתו, נתן ידו לכל מפעל ציבורי וציוני והיה יו״ר קק״ל׳ ופעיל ב״קרן־ היסוד", ומידידי תנועת העבודה ו״השומר הצעיר". ער לכל ענין צבורי בעיר. בגיל צעיר גקטל האיש, שקנה לו שם בחיי העיר. זכרו ינון לנצח בתוכנו. מאיר קפלן אחותי "חיענטע" שם אחותי היה: חיה־יענטע ובקיצור נשמע כשם אחד —"חיענטע". הרבה בעיר היכירוה בשם זה. זכר־ תי ה שסיימה את לימודיה. בתקופה קצרה שבלת ה בבי־ תנו עד שעברה לביתה היתה מורה, נתנה שעורים פרטיים. בסוקולקה לא מעטים ילדים שרצו ללמוד, אך לרבים מד.ם לא היתה. אפשרות לכך, ומי שפנה לאחותי בבקשה לשעור־חינם לא נתקל בדחיה, אם כי מצבד. היר. קשה פעם אחת ביקר אצלנו אחד מתלמידיד. בשעור ללא־ תשלום. עברו שנים וד.וא בא להראות ולמסור את תודתו, שבע־רצון היד. בחייו, ואמר שאנד. נתנד. לו היסוד להגיע לחיים טובים וכי לא ישכחנה. תלמיד זה לא היד. יחיד. לב טוב היד. לאנד., ואוזן־קשבת לה, ואד.ובד. על כלם, לילדים היו כל ביקוריה כחג. זכרד. לא ישכח. צפורה (פ־צ׳ד.) שמידט־ויסבול מאשה חינסקי
מאשה חינסקי ז״ל נולדה בשנת 1893 בסוקולקה, להוריה חיה־פייגל וחיים־יהושע שפירא, היא התחנכה ברוח הציונות, קבלה הכשרה חקלאית־חלוצית ועלתה לארץ ב־1921. הצטרפה לקבוצת סוקולקה שעבדה בתחלה בחדרה ועברה לקרית ענבים ("דילב"). בשנת 1923, כאשר עזבה הקבוצה את קרית־ענבים הצטרפה מאשה למושב כפר מל״ל ורשתקה שם. נישאה לאברהם חינסקי וילדה שני בנים ובת. חלתה במחלה ממארת וסבלה יסורים קשים וביום ז׳ תשרי תש״ך, יצאה נשמתה. היא הובאה לקבורה בכפר מל״ל, שם הקריבה את מיטב שנותיה לבנין הארץ. זכרה לא ימוש מאתנו לנצח. מאשר שפירא — חינסקי