297 אישים ודמויות 298 פעמים אחדות בשבוע הייתה היא נוסעת לוארשה לסדר את עניני הפלוגה ולהשתתף בהתיעצויות של המרכז. כל כניסה לגיטו ויציאה ממנו כרוכות בסכנות, אבל היא אינה נרתעת. נגמר הקיץ והפלוגה הוחזרה לגיטו. החברים חיכו בכליון עינים לאביב, ליציאה לכפר. כל אחד מהם היה פונה אל לאה, מזכיר לה שלא תשכח אותו בעת שהקבו- צה תאורגן מחדש. ולאה עוד בחורף החלה במשא־ומתן עם בעל האחוזה שיסכים להגדיל את הקבוצה ולקבלה לעבודה שנתית. כאשר יצאו החברים בקיץ 1941 לצ׳רניאקוב, שוב לא חזרו עם תום העונה לוארשה. הקבוצה נשארה באחוזה עד קיץ 1942. בתקופה ההיא כשהנסיעה הייתה מלווה סכנות איומות. התחילה לאה נוסעת מלודז׳ לוארשה וחזרה, כדי לקיים את הקשר עם המרכז. מראיה ה״ארי" ושפתה הפולנית הרהוטה עמדו לה. לאה נשארה בקיבוץ בין האחרונים. נשדדו כבר מכו- נות התפירה, הכלים והמכשירים ולא הייתה כל אפשרות להמשיך הידה. ברור שהגיע הקץ, כי אין תקוה עוד שהמפעל יתקיים. יהודי לודז׳ היו כבר אז בגיטו והמרכז לא הסכים שלאה תשאר בלודז׳. החברים תבעו שתבוא לוארשה. היא עזבה את לודז׳ אחרי שארגנה בגיטו את הגרעין של התנועה. זו הייתה קבוצת חברות, אשר קבלו על עצמן את המשך הפעולה ושמירת על הקשר.
צ׳רניאקוב נעשתה המרכז. זה היה המקום היחידי שבו יכלו החברים להתנועע באופן חפשי. כאן התרכזו הקשרים. במקום זה היו מסתתרים חברים שהתחפשו כאריים ונדדו בדרכים. כאן הם קבלו חומר ואינפורמציה בצאתם לסניפים. יומם ולילה היו ידי לאה מלאות עבודה. בינתים התחיל ד.״טיד.ור" (אויסזידלונג). היה צורך להתחיל מיד בד.צל ת חברים. בעזרת תעודות אריות היו החברים מתחמקים מד.גיטו. לאה היתה ממציאה תעודות כאלה ופעם נתפסד. על ידי שוטר פולני ליד שער הגיטו. כוח ההמצאה שלה, אומץ לבה הצילו אותה. אך את עבודתד. המסוכנת לא הפסיקה, כי מטרד. אחת היתד. לפניד.: להציל. הטבעת ד.תד.דקד. סביב צוארם של יהודי וארשה. התחילו ההכנות להגנה. הפלוגה בצ׳רניאקוב שימשה מרכז להכנות האלה. עם התגברות הטיד.ור הלשינו על הקבוצה והיא גורשה כולה חזרה לגיטו. לאה יכלה להתחמק. אבל היא הלכד. עם הקבוצה ונימוקד.: לא תוכל לתאר לעצמה את הקבוצה בלעדד, ואת עצמה בלי חניכיד. הידיעות שהגיעו באחרונה ספרו שברחובות וארשה נתפסה לאה יחד עם החברה תמרה שניידרמן ונשלחה לטרבליאנקד. מטרבליאנקה אין חוזרים. ובכל זאת קשה להשיג שלאד. כבר איננד. תמיד אראה אותך. ברצינותה המיו- חדת, רצינות מורה, כי לאה בכל תפקידיד. השונים וד.קשים נשארה תמיד — המורד. איטקה
לזכר לאה פרלשטיין ז״ל משחר ילדותנו הכרתיה. בבית גרנו, בכיתה אחת למדנו יחד את השעורים הכינונו. בראשונד. לא הצטיינד. במיוחד היא היתד. תלמידד. בינונית, אבל לאחר שנים היתד. אחת התלמידות הטובות בכתר.. לאה היתה ילדה נבונד. עליזה, בעלת חוש הומור. צחוקה הלבבי היה מדביק ממש. בסיימד. את בית-הספר העממי "תרבות" נסעה לגרודנה להמשיך את הלימודים בסמינריון. המצב הכלכלי של משפחתך. היה קשה, היא התיתמה מאביה. ושני אחיה, שהיו פועלים בבית-החרושת לעי- בוד-עורות, היו מפרנסי המשפחה, שהיו בה שש נפשות. באמצעים דלים מאד ובמאמץ על-אנושי המשיכה לאה ללמוד בסמינריון וסיימה את למודיה בהצלחה. היא נתקבלה כמורה בבית-הספר "תרבות" בעירנו, אותו בית-הספר שבו למדד. היא בעצמה. אמנם, לא מקובל ולא רצוי היד. בזמנו, להיות מורד. צעירה בבית־הספר, שבו היתד. לא מזמן תלמידה. אבל, מנהל בית-הספר, קוליק, שד.יא היתד. תלמידתו ראה לעצמו ולבית-הספר זכות מיוחדת, שחניכתו החביבה וד.נערצ ת תשב אותו במועצה הפדגוגית, וד.יא לא הכזיבה. במסירותה, באהבה ובסבלנות רבה. ידעה לרכוש את לב התלמידים וד.מורים גם יחד. אבל, היא לא רצתד. להשאר בעיירד., היא שאפר. לצאת למרחב, וקבלה