295 אישים ודמויות 296 שוב אראה את דמותך בחדר־האוכל, בחג העצמאות הראשון, השולחנות והמסובים כולם אומרים חג, רק את לבושה שחורים. ראשך מורכן ועיניך זולגות דמעות. מאות ליל החג נתמשכה אותה נימת העצב בכל ליל ששי ובכל חג ומועד. לא זכתה חיה ליהנות הנאה שלמה ממעט האושר אשר העניקו לה החיים. בחתונת מיכה היתר. השמחה מהולה בצער ובדאגה למרדכי הנצור בירושלים, ובהיוולד נכדתד. שרויד, היא באבלות. חיד. יקירד.! ידענו את חלייך, אך איש מאתנו לא ידע ולא תיאר לעצמו, כי המוות אורב לך. יד. י זכרך ברוך! אסתר רייזקינד לזכר לאה פרלשטיין לאה פרלשטיין נולדר. ב־1913 בסוקולקו(פוליסיה) בת של סוחרים ומלומדים. למדד. בבית־הספר "תרבות" והמשיכד. את השכלתה בסמינר למורים בגרודנה• עבדר. בהוראת עברית בעיירות אחדות ואחר כך עברה לוארשה. באה לתנועד. החלוצית דרך ארגון המורים שר.תקיים ליד מרכז "החלוץ". ב־1935 היתד. בהכשרד. בוילנה לאה פרלשטיין ז״ל ואחרי זה נשלחה על־ידי המרכז לקבוצ ברוכוב בלודד. זד. היד. קבוצ ענף בעל מפעלים משקיים גדולים — מתפרה, מסגריד. נגריד., מכבסד. ועבדו בו 400 חברים. עם בואד. לקבוצ ברוכוב עבדה לאה בעבודות שונות,
אך כעבור זמן מר. התרכזד. בפעולה תרבותית — ושעורי ם לעברית וד.דרכ ת חוגים שונים. באותד. התקופה גם נר.ל ה קורס להכשרת מורים לעברית בקבוצי הכשרה, אשר אורגן על ידי "החלוץ". זמן קצר אחרי בואה לקבוצץ ברוכוב נעשתד. לאה לאחד מעמודי התו ך של הקבוץ, עסקד. בכל עניני ו ושמה מוכר היד. לכולם. כאשר הוקמד. בשנת 1938 ועדת־חברות ליד מרכז "החלוץ", נכנסה לאד. יחד עם צביד., פרומקה, טוסיד. וחברות אחרות לועדה זו. בפרוץ המלחמה היתה לאה בקבוץ בלודז׳. כבר בימים הראשונים לספטמבר עמד האויב בשערי העיר. בר.ל ה איומה תקפה את כל ד.יד.ודים. של ט פח ד מפני השמדד. מיידית ור.תחילר. בריחה מן העיר. קבוצה של 10 חברים בקבוץ החליטד. שד.ם נשארים — אין עוזבים מקום של חיים ויצירה. לאה היתר. בין עשרת החברים האלה. לאחר תלאות ונדודים חוזרים כעבור מספר שבועות, חלק מד.חברים ללודז׳. כאן הם מוצאים קורת גג ופת לחם הודות לאלה ששמרו על הקבוץ. תקופד. זו — של סוף 1939 והתחלת 1940 — היא בחיי הקיבוץ בלודז׳ תקופה של האחזות בצפרנים ממש בפנד. זו. יום יום היו באים שליחי ה״גסטאפו", שודדים את הרכוש ואוספים חברים. לאה עמדה בפרץ; היתה נכנסת במשא־ומתן עם הגרמנים, טוענת שכאן נמצאים פליטים המתפרנסים מעבודה, משדלת בדברים ובכסף. לעתים קרובות גם עלה בידה. לדחות גזירה.
הופעתה, שפתד. עוזרו ת לה לצאת מגיטו, לנד.ל משא־ ומתן עם פולנים וגרמנים, להמצא בדרכים. היא גם משתתפת בפעולה התרבותית של "החלוץ" ומנד.ל ת קור- סים וסמינריונים לעברית. בקיץ 1940 התלבט המרכז בחיפוש אפשרויות לר.משי ך בהכשר ד. נחוץ היה להוציא חברים מתוך כתלי הגיטו, מתנאי הרעב וחוסר המעשד. על לאד. הטילד. לעמוד בראש הקבוצה של 70 איש שיצאה לעבודר. חקלאית אצל בעל אחוזה בצ׳רניאקוב. חברים מתעוררים; עבודה, מזון טוב יותר, חופש תנועד. יחסי עושים את שלהם: שומעים שירה, פורץ ריקוד. גם הנכרים יודעים — כאן חלוצים. לאה עובדת ללא הפסק, רצינות. ורגש האחר- יות שלה. קונים את לב בעל האחוזד., וד.ו א עוזר לד.יטי ב את תנאי חייד. של הפלוגה. לאה, כמו תמיד, מנד.ל ת פעולה תרבותית, עורכת שיחות והחברים קשורים אליה כאל אם.