321 מפלגות ומוסדות 322 "לינת הצדק" מוסד חשוב ונאה היה בעירנו בשם "חברת לינת הצדק" שהיה לתועלת רבה לחולים הנזקקים, אנשים שלא עמדה זכותם להשתייך לקופת חולים, לא השיגה ידם להזמין רופא והיו פונים ל״לינת־הצדק" והיא הושיטה את עזרתה. "לינת הצדק" היתה חברה של מתנדבים. העזרה התבטאה במשלוח רופא לחולה, רכישת רפואות ובשעת צורך העבירה לבית החולים, לביאליסטאק. החברה היתה עונה לכולם בעין יפה. ידעה גם לטפל בהרבה מקרים בצורה חשאית בלי שהדבר נודע לאיש. עם חברי הועד נמנה מרדכי טרצם שמסר הרבה זמן להושטת עזרה לחולים. היה חבר בחברה שלשים שנה. וגם הדור הצעיר ידע להעריך את מטרת החברה והיו תומכים ועוזרים לחברה, היו שהלכו לבתים כדי ללון בלילה, להשגיח על החולה, כדי שבני הבית יוכלו לנוח ולישון בשקט. קשד, היתד, עבודתם בחורף ובעיקר בשעת מגפות. בחורף הקשד, היו בנות יוצאות לעבודה, פעמים שלש פעמים בחודש היו יושבות כל הלילה, על־יד חולה, מגישות לו שתיד, או רפואד, ומטפלים בו במסירות ודאגד, . כדי להשיג את האמצעים הדרושים היו מסדרים הצגות שד,הכנסד, היתד, קודש ל״לינת הצדק" וד,י ו מסדרים ימי סרט לטובת לינת הצדק. אחד ממקורות ההכנסה של "לינת הצדק" היד, מ ס חדשי שד,וטל על התושבים ובנות יהודיות היו מתנדבות תמיד לגבות את המס.

בחורף היו מכינים קרח במרתף כדי שיהיה מוכן בשביל חולים, שזקוקים לכך. אצל חיים ליב קורח נמצאו כלים שד,יו שייכים ל״לינת־הצדק" כגון כוסות־רוח, מכונד, לאיוד, שלפוחיות לקרח, מדי־חום ועוד. הינד ה גלקין (טרצס) תנועות־ד,נוער ד,ציוניות תנועות נוער ציוני היו פעילות בעיירתנו, ורבים מד,תלמידים וד,תלמידות של בית־ספרנו השתייכו אליד,ן. אופן גיוס חברים היד, ע״י מסירת הודעד,: לבוא ביום מסויים ובשעד, מסויימת אחה״צ לאולם בית־הספר. רק הגענו וכבר הוכנסנו לשורות מבלי לשאול את פינו, ללא שום שיחה מוקדמת ואף מבלי להסביר מה ומי כאן,

החל ו לאמ ן אותנ ו בתרגיל י סד ר ז ו היתד , פעול ת "רכיש ת נפשות " מטע ם תנוע ת נוער , וא ף ל א ידע ו איזו.. . הוכנסנ ו לתנוע ה "אוטומטית" , א ך החל ו למצו א עני ן ב ד,ו י הפעולו ת הלל ו ונשארו . אנ י ועו ד חב ר נדד.מנ ו מ ן הנסיו ן לשבצנ ו במסגר ת ארגוני ת בדר ך עקיפי ן ; התמרד ־ נ ו בינינ ו לבי ן עצמנו , נג ד הזלזו ל באישיו ת שלנו , הזילזו ל התבט א ב״דיבורים ״ כגו ן : "עמו ד דום" , "עמו ד נוח " וכר . התנדפנ ו ול א הופענ ו עוד . בתו ר ילדי ם ל א הי ה לנ ו העו ז לעזו ב א ת התרגילי ם ב ו במקום , לנקו ט עמדד , מסתייג ת א ו מתנגד ת בגלו י — א ך בפע ם הבאד , ל א רא ו אותנ ו יותר . סיפורי ם מרתקי ם ד,תד,לכ ו ע ל המדי ם ה״צבאיי ם ממש " ש ל בית״ר . היו , כמובן , שנמשכ ו למסגר ת בגל ל זר, . זוכרנ י א ת התהלוכו ת הצבאיות , בלבו ש ובמיקצב , ש ל בית״ ר בחוצו ת העיירה . ל א היתד , לי , אמנם , בימי ם הה ם שו ם השקפד , א ך ל א הסתכלת י בעי ן ל א יפד , ע ל תהלוכו ת וד,וקםמת י מד, ן . . .

שירים עבריים שרנו גם במסגרת השיעורים (נוד, גנאד, היד, לד, תחיל כ ל שיעור, או לפחות כל שיעור ראשון בבוקר, בשירה בעמידד, . את המנגינה ואת המילים הראשונות של השיר אני זוכר עד היום: ״בבית ספרנו לימודנו...״ פזמון שהיה מאוד נפוץ ומושר בדבקות וד,תמדד, בכל החוגים וליד כל מועדון הכיל את המלים: "או, או, רע, רע! או רע בפולין! אוי טוב, טוב, טוב בארץ־ישראל", וחוזר חלילה. החויות הנהדרות בחיי בית הספר ותנועות הנוער היו לנו בחגיגות, כגון: "חגיגת חנוכד," עם הצגות ודיקלומים, טיול ט״ו בשבט באמצע החורף מחוץ לעיר תוך תיאור בדמיון על "השקדיה הפורחת" בארץ־ישראל, בארץ השמש הזורחת וד,אושר... טיול ל״ג בעומר אל היער עם צידד, ליום שלם הווד, מאורע בפני עצמו; היתה חויה נהדרת רצופה שירה, משחקים, מראות, תמורות וארועים, בשיתוף המורים באוירד, של "שבת אחים גם יחד". בלי אוירת המתח הרצינית של שעות הלימודים, הם היו מרצים בפנינו על תוכן ומשמעות היום ועל נושאים שחרגו ממסגרת יום החגיגה; סיפוריהם היו מלבבים ומסבים לנו עונג רב. בל״ג בעומר נערך כל הנוער לטיול מחוץ־לעיר. בראש התד,לוכד, צעדה התזמורת מכבי־האש של העיירד,; הייתי מוקסם ורווי אושר. צעדתי באון ובגאווה לפי קצב המנגינה... המונח "קונצרט" השתרבב אלינו בצורה מסולפת לגמרי. פירוש "קונצרט" אצלנו היה לחולל איזה מבצע קונדס־פראי כגון: לזרוק ילד אחד על הארץ ותיכף