325 מפלגות ומוסדות 326 בבית־הספר. ובכל תלונה היו פונים אליהם. בכל חצי־ שנה היו בחינות, בזמן הבחינות, היו מזמינים את המנה־ לים וגם את ההורים. כל תלמיד היה נבחן ומקבל ציו־ נים לטוב ולבינוני. מעשה שהיה בזמן הבחינות: אחד המנהלים שאל ילד איך אומרים בעברית "שניי". מכיוון שהתלמידים דברו רק עברית (אידיש אסור היה לדבר בבית-הספר) ענה התלמיד: "שני זה שניים". הבוחן התכוון ל״שניי " — "שלג", והוא הראה לו באצבעו על השלג בחוץ. התקד־ מות התלמידים גם בלימודים וגם בד.תנר.גותם כבר היתד. ניכרת במחצית השנד. הראשונד. . לימים התחילו להרשם הרבה תלמידים לבית־הספר וד.ביאו עוד מורה לכיתה. גורצובסקי שמו. ומאז התחיל להתפתח לבית-ספר עברי גדול. הרבד. עמ ל השקיע המורה קונשט ודימנהלים ביסודו של בית-הספר לעברית, ור.ו א שהראה לדור הצעיר את הדרך לציונות. אלה שמות התלמידים הראשונים של בית־הספר בעירנו: אליעזר שטיין (אבן), חני הלפרין, יהודד. זדבורנסקי שרה בובריק, אברהם חינסקי, חיד. רייסקינד, אייזיק אשקויץ, קונדז׳ינסקי, בערל אייזן (דב ברזילי), לנדוי, ראובן גלז, רייזל ויגודסקי, זיידיל ווייסמן, דינד. ליכטנ־ שטיין. כל התלמידים היו ילדים בגיל שבע או שמונה בלבד. סוקולקה — כמרכז חנוכי * ב־1897 היו בסוקולקה 1848 י ד,ודים %^ 37% מהאוכ־ לוסיד,. התפתחות האגודות הציוניות בליט ופעולותיהן, תרנ״ז—תרס״ד 1897 — 1904.

בשנת תרנ״ח 1898 עמד המרכז בקישינוב בחליפת מכתבים עם 19 אגודות בפלך גרודנה — ביניהם ם ו ק ו ל ק ה . בקיץ תרע״ג 1913 לפני הקונגרס ה-11 התכנסו (לחתונה) (בגלל תנאי המשטר נאלצו להסתתר בשמות של חתונות) בדרוזגניק לפלך גרודנה — בועידר. דרוזג- ניק השתתפו 23 צירים מ-11 ערים, ביניד.ם סוקולקד, . ועידת ציוני גליל וילנא בשנת תר״ס 1900. צילום: תמונתו של יעקב גולדשטין (ראשון מימין) אביהם של יוסף ומאיר גולדשטין הנמצאים בארץ.