27 מ . ש . גשור י 28 הקהילות הראשיות שב ו(בריסק, פינסק, גרודנה — אחר־ כך נוספו עליהן וילנה וסלוצק)׳'. בין הקהילות החדשות שנוסדו בגליל גרודנה לא נזכר שם קהילת סוקולקה. אין לדעת אם לא התקיימה קהילה יהודית רשמית בעיר מפני מיעוט מספרם של יהודים בעלי־ יכולת לקיים את המוסדות הדרושים. יהודי סוקולקה פנו בכל הענינים לגרודנה. ידוע, שסוקולקה, שהיתה קיימת עוד מהמאות הט״ו בתור כפר, לא היתה אסורה להתיישבות יהודית, ובוודאי לא החמיצו יהודים את ההדזמנות לבוא ולשבת בתוכה ולמצא בה את פרנסתם במסחר ובאומנות, אלא, כנראה, חסרו בה אנשים לעס- קנות ולהגן על עניניהם במוסדות־צבור מרכזיים 0. שמה של סוקולקה אינו מתנוסס בין שמות הערים והעיירות שעמדו בקשר עם ׳וועד ארבע הארצות׳ או עם ׳וועד קהילות ראשיות דמדינת ליטא׳, שהחל בקיומו בשנת 1623, כשם שנזכרה קריניק הסמוכה. אכן, מחקירה בשמות הערים והעיירות, שהיו בקשרים עם הוועדים נראה, ששטח העיר סוקולקה נמצא במרכז הענינים. בכל זאת לא הפנו תשומת־לב אליה, כנראה מתוך השתייכותה לגרודנה עצמה, שהיתה מייצגת גם את הערים הכפופות לה והגנה עליהן. במחלוקת בין קהילות טיקטין וגרודנה על השליטה בעיירות הסביבה, נלחמה טיקטין בגרודנה על הגמוניה גלילית.

יהדות סוקולקה היתה צנועה, ללא רדיפה אחר פרסום וכבוד, אף שאין ספק, שסילקה את מסיה ככל הקהילות באמצעות קהילת גרודנה. וזוהי אולי, הסבה. שבמפת "וועד ארבע הארצות" לא נזכר שם סוקולקה. ואף בארבע המפות של יחושי היהודים בליטא י נפקד שם סוקולקה. 5 לפי חישובי המלומד הרוסי סרגיי ברשדסקי (נוצרי), שחקר בארכיונים בקשר לתעודות על קורות היהודים. 6 יהודי ליטאי, היה ידוע במעלותיו הגדולות, יודע תורה יותר משאר היהודים, ולכל מקום שבא — תורתו עמו. מחמת עניותו הוא הפיץ בנדודיו המרובים תורה בישיראל. ממנו באו המלמדים, הרבנים, החזנים והשמשים. אך אין למצוא בשום מקום אנשי "כלי־קודש" שמוצאם היו מסוקולקה ר המפות באו כראש ספר "יהדות ליטא". פרק שלישי לקורות סוקולקה וגלגוליה יסוד הכפר סוקולקה. — אדמתה — אחוזת־הכתר. — כנסיות עתיקות שהוקמו בידי זיגמונט אוגוסט. — עסוקיהם של היהודים הראשונים. — ימי־שוק וירידים קבועים. — מדרגת כפר לעיירה. — אנטוני טיזנהויז לפיתוח סוקולקה. — והוא זכור לטוב בפיתוחה. — על גדות הנהר סוקולקה. — גלגולי העיירה עם חלוקת פולין. — היהודים תחת עול פרוסיה. — ״תקנות יהודיות״ של פרידריך הגדול. — תגובת הרבנים והעסקנים באספת קלישצ׳יבה. — סוקולקה בשל - טון רוסי. — עליית סוקולקה לעיר מחוז . —

סוקולקה נוסדה במאה הט״ו יחד עם עוד עשרים כפרים אחרים, בעונה אחת. בתור כפר היא השתייכה לאחוזת-הכתר, במסגרת הכלכלה הגרודנאית, ותושביו חויבו לעסוק בגידול עופות, כשם שתושבי הכפר השכן סובאצ׳ינקה חוייבו לעסוק במשק הכתר בגידול כלבים. ההיסטוריונים הפולנים מציינים שבסוקולקה הוקמה בשנת 1564, על-ידי המלך זיגמונט אוגוסט, כנסיה קתולית ע״ש אנטוני הקדוש, בנין עץ. בשנת 1779 עלתה הכנסיה באש, ורק בשנת 1848 הקים הכומר קרישצ׳ן כנסיה מפוארת מבפנים 8. הכפר סוקולקה נוסד במאה הט״ו, בזמן שמלכות ליטא התאחדה עם פולין. קהילות יהודיות בארצות ליטא היו באותו זמן בבריסק-דליטא, גרודנה, טרוקי, לוצק, לודמיר וקיוב. אך יש יסוד להניח שהיו קיימים עוד ישובים קטנים וגדולים בערים אחרות. מספר יהודים היו מפוז- רים גם בכפרים ואין לדעת, אם גם בסוקולקה ישבו יהודים, אם כחקלאים או כרוכלים. יש מקום להשערה, שסוקולקה נהנתה מאז התחלת הישוב היהורי בה, מן הפריבילגיה האופיינית, שהנסיך ויטולד הוציא ליהודי גרודנה בשנת 1389, בה הוא הרשה להם לעסוק במסחרם בחנויות וברחובות באין מפריע, בדומה לשאר תוישבי העיר. יהודים רשאים היו לעסוק בשדות הפלח והמרעה ולקנות להם נחלאות נוספות, בתשלום המסים כיתר האזרחים. תפקידם של יהודי ליטא

8 הנוצרים ידעו לרשום תאריכים מדוייקים ליסוד כנסיותיהם ולמסור עליהן, פרטים גם על מנזצאים בלתי חשובים. רק יהודי פולין וליטא ייסדו בתי-כנסיות ומוסדות צבוריים ללא ציונים היסטוריים, לפיכך, גם בסוקולקה אין אתנו יודע אימתי נוסד בית־הכנסת הישן.