590 589 עלים קבלו שטח של חמישים דונם להכשירו להתישבות. משפרצה המלחמה בשנת 1914, נאלצנו על־ידי התורכים לעזוב את המקום והכל נהרס. כשכבשו האנגלים את הארץ, כיבוש שגם הגדוד העברי השתתף בו, התחילה תקופה חדשה. הצהרת בלפור מצד אחד, והריסותיה של המלחמה באירופה, שהחריבה קהילות רבות בפוליז, רוסיה וליטא מאידך, הביאו את העליה השלישית. בשנת 1919 בנו בעין־חי שני בתים, כי בוטלו כל הגזירות מימי התורכים. עזרתם של יהודי אמריקה היתה גדולה והנוער היהודי מאירופה עלה בהמוניו ארצה, בעיקר על־ידי "החלוץ", ובתגובה להצהרת בלפור ותנועת העליה, התחילו בשנת 1920 פרעות הערבים, שפגעו גם בעולים החדשים. בין הפצועים היתה גם אחת מסוקולקה, עדה לוין, בהתנפלות שהיתה גם על עין־חי מצד הכפרים הערביים הסמוכים. כמובן שבכל נקודה היה נשק, אולם בגלל היחס העוין מצד הצבא והמשטרה האנגלית נעשה הכל במחתרת. בשנת 1924 עזבנו את קרית ענבים והצטרפנו לכפר מל״ל. המקום היה עזוב ושומם, החול הגיע עד לברכיים, ובפתח האוהל יללו התנים. מים הבאנו מכפר־סבא ומרעננה, שהקימה את צריפיה הראשונים. מן הסוכנות קבלנו הלוואה לקניית פרד לכל אחד. קנינו מחרשה גדולה לעבודה בפרדס. שנים־עשר זוגות פרדות נרתמו בשרשרת עבה, שהיתה קשורה למחרשה. שנים המשכנו בעבודה קשה ומפרכת זו מעלות השחר עד רדת החשיכה. בקיץ היינו לנים בשדה ליד העגלות,

ובחור ף היינ ו חוזרי ם הביתה, לפעמי ם בגשמי־זעף. העבו - דו ת בוצע ו ע ל ידינ ו ברעננה, רמ ת השרון, הרצלי ה ועוד. במש ך הזמ ן התחלנ ו לעב ד ג ם א ת השטחי ם המיועדי ם לנו. ל א אח ת העיפ ה הרו ח בחור ף א ת האוהלי ם ונשארנ ו תח ת כיפ ת השמי ם בגשמי ם העזים. א ת החומרי ם לבניי ת הצריפי ם הבאנ ו בעגלו ת רתומו ת לפרדו ת מתל־אביב, מהל ך ש ש שעות־נסיעה. הי ו ג ם מקר י שו ד מצ ד הערבי ם בדרכים. ויש, אש ר טעינ ו בדרכי ם ובמקו ם להגי ע לכפ ר מל״ל, הגענ ו לכפ ר ערבי. א ת האבני ם לבניי ת יסודו ת הצריפי ם הבאנ ו מכפרי ם ערביי ם בשט ח המשולש, ואיל ו א ת החו ל חפרנ ו בואדיו ת והובלנ ו בעגלות. קר ה ג ם אסון, כאש ר בשע ת החפירו ת בואדי ■ נפ ל גו ש אדמ ה ע ל אליעז ר אב ן (שטיין) והו א נהר ג במקום. חשאי ר אחרי ו אש ה ותינוק, והו א הי ה מראשונ י קבוצ ת סוקולקה. בשנ ת 1929 נטענ ו א ת הפרדסי ם הראשונים. הית ה לנ ו ד ב ברזילי, יהוד ה זדבורנסקי-חצרוני, ארי ה שפירא, אליעז ר אב ן ז״ ל