Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-424
591 גדליה וייסמן 592 באר מים, אולם ללא רשת צינורות, ולכן הובלנו מים בחביות ובדליים. אחת שבע־שמונה שנים התחילו הפרדסים לתת את פריים. הפרי נשלח לחוץ־לארץ, ובמקום המצוקה באה הרווחה. בנינו בתים יפים, המשפחות גדלו, המושב קיבל צורה נאה. הכביש העובר בתוכו הוא כביש תל־אביב—חיפה. כעת אין אנו קומץ קטן, התעשרנו, נוספו לנו ילדים ונכדים, ומעל הכל — זכינו למדינה יהודית.
passage_372419723dde30ee138e919f