39 מ. ש. גשור י 40 ברבנות. הרב ר׳ מאיר בן ר׳ שמשון מרכוס, שנולד בשנת ת״ר בסוקולקה. בימי בחרותו בא לביאליסטוק ולמד בישיבה בשקידה רבה. ואחרי גמר למודיו בבית־המדרש לרבנים בוילנה שב לסוקולקה ונתמנה בה לרב מטעם הממשלה. אחר־כך נבחר לרב עדתי בנובוגרודק, אחר פטירת ר׳ שלמה זלמן בנדט, הרב של ביאליסטוק, במקו- מו. גם כיהן כמורה לדת בבית־הספר הריאלי בשפה הרוסית, בבית־הכנסת היה נושא את דרשותיו הרשמיות ברוסית במעמד פקידי השלטונות, היה חבר פעיל בכל מוסדות הקהילה, מראשוני "חובבי-ציון" ומפיצי רעיו- נותיה, מראשי מוסדות צדקה וחסד, עמד על משמרתו בביאליסטוק 34 שנים, נפטר בהיותו בן 61 שנה, ביום י״ז בניסן תרס״א, ושם מנוחתו כבוד. רותו והושפע מהשקפות הראשונים-לציון ר׳ צבי קלישר ור׳ אליהו גוטמאכר מגריידיץ, והוא סבר כמוהם שיש לפעול למען ישוב א״י ושהגאולה תבוא בדרך הטבע. הוא היה ממפעילי הציונות הדתית וממייסדי "המזרחי" וליד הרב ר׳ י. ריינס מלידה תפס מקום בראש תנועה זו. הוא קבל הזמנות לכהן ברבנות בהרבה ערים, אך נפשו חשקה בעיר סוקולקה. ר׳ מאיר, הרב מקאריליץ, גיסו של הרב גרינהויז, נסע פעמים רבות לסוקולקה ונשא ונתן עם ועד הקהילה, והוא שגמר את הענין בכי טוב, והרב שוסטר עבר לשבת שם משנת תרס״ח. הוא היה רב גאון ורב-פעלים כאחד, הרבה להסמיך בהוראה בחורים עילויים מוכשרים, פעיל ב״אגודת-ישראל",
ר׳ שמואל סטאוואראווסק י, כה ן כר ב מחו ץ לעיר ו זו. הו א הי ה תלמיד-חכ ם גדול, של א רצ ה לעשו ת תורת ו קרדו ם לחפו ר בו, והו א פר ש לעסקים, עס ק בבנקאו ת ובמסחר, ונחש ב לא- ח ד מגדול י הסוחרי ם בסביב ה והי ו מתיח- סי ם אלי ו בכבודגדול. לע ת זקנת ו עב ר לכ- ה ן כר ב בעייר ה אמס- טיבובו, לי ד וולקו- ביסק. נול ד בסידר ה אב ל יש ב בסוקולק ה זמ ן ר ב וכול ם חשבוה ו לב ן העי ר 20. ר׳ יצח ק שוסט ר הי״ד. שבשנו ת נעורי ו למ ד בישיב ת ביאליסטו ק ויצ א ל ו ש ם כבעל-זכרו ן מופלא, יד ע כמ ה מסכתו ת בעל-פה. הו א הי ה חתנ ו ש ל ר׳ נחו ם גרינהוי ז (תרכ״ ו—תרס״ז) הר ב מטרוקי, הסמוכ ה לוילנ ה שהי ה "חובב-ציון" מצעי- ר׳ שמוא ל סטאוואראווסק י הר ב האחרו ן ש ל סוקולק ה הי ה 20 ר׳ שמוא ל ב ן ישראל-ארי ה נול ד בשנ ת 1870 בעייר ה סידר ה שלי ד סוקולקה, למ ד בישיבו ת ראדי ן וולוז׳י ן והי ה ידו ע בש ם ״העילו י מסידרה״. בשנ ת 1892 עב ר לגו ר בסו- קולקה. בית ו הי ה בי ה וע ד לרבנ י הסביבה. הי ה ציונ י השתת ף בכינוסי ם בועידו ת והשפעת ו בעי ר והסביב ה היתד. ניכר ת מאוד. ל א הי ה דב ר ציבור י של א הביא ו לפניו, והו א נענ ה ברצו ן לפוני ם אליו. למעל ה מארבעי ם שנר. יש ב ברבנו ת בסוקולקה, וד.ו א נספ ה בשוא ה ע״ י הנאצי ם הגרמנים, הי״ד. פר ק שש י האוכלוסי ן בסוקולקה, העי ר והמחו ז
מפקד אוכלוסין בסוקולקה. — המפקד בשנות 1867 1878. — מצב העיר במפקד 1897. — מחוז סוקולקה וגבולותיו. — ארץ גבעות חול וחמר, בין נהרות נימן והויסלה. — ערב רב של התושבים. — במחוז 10 בתי־כנסת ו-18 בתי־ תפילה יהודיים — 611 מקומות-ישוב במחוז, צומת־דרכים בקורכבת. — בית־כנסת ישן. — סוקולקה מגישה עזרה ליהודי גרודנה. — השאיפה להשכלה בין יהודי סוקולקה. ידוע על מספר היהודים בסוקולקה בתקופה שלפני חלוקת פולין, שאז היו עורכים מפקדים מפעם-לפעם. הרוסים לא הלכו בדרך זו כל עוד לא היו בטוחים בנצחונם ולא הצליחו להשפיע על המורדים בפולין. אחרי המרד האחרון של הפולנים נמנו בסוקולקה, מסור בלב ובנפש והשתתף בכינוסים ציונים. השתתף בקביעות בירחון לחכמת ישראל שהופיע באודיסה ע״י הרב אבלמן. בשנת 1926 יצא לכהן כרב באמסטיבובו. בשנת 1935 עבר לכהן כמו״ץ בגרודנה. בכל מקום היה פעיל כציוני וכיהן כמורשה לקרן-קימת. ופעם אחת קבל התראה מ״אגודת הרבנים", שאם לא יפסיק את פעו- לתו כציוני יוציאוהו מן האגודה, והוא ענה להם, שגאולת הקרקע בא״י — מותרת בעשיה אף בשבת.