59 מ. צינוביץ 60 תשובה "על שלחן־ערוך אבן־העזר"ברם זכור אותו איש לטובה ה״ה כבוד ידיד הרב המאור הגדול המפורסם, עריגת הבושם כבוד שם תהילתו מו״ה יוסף אבד״ק זאבלודווא ע שהראה לי רוב טובו והשאי ל לי מספריו המרובים יקרי המציאות". אף בעלי דפוס ראם הידוע בווילנה שנגשו להדפיס את ה״שלחן ערוך" המשוכלל על חלק "יורה דעה" המכי ל פירושים מרובים, השתמשו הרבה בספרי בית־עקד־ הספרים של ר׳ יאסעלי. ר׳ יוסף נפטר זקן ושבע־ימים בט״ו אדר א׳ שנת תרמ״ו (1886). בספר "שרגי טובא" (ווילנה תרנ״ב) להרב ר׳ אייזיק־לייב סטוליאר שהוא רב באודעלסק הסמוכה לסוקולקה, נמצא הספד על הרב ר׳ יוסף, המדגיש שהוא היה "גדול בתורה וחכם במילי דעלמא והנהיג את העיר ברוח בינתו והיה ממשכן את ספריו שהיו חביבים עליו כחייו ליתן נדבה לאורח ...״ הדרשן ר׳ אברהם דוד פלאהם מ״מ לובלין, מהדיר ספרי ר׳ יעקב המגיד מדובנא, מביא בספריו חידושי תורה ששמע מהרב ר׳ יאסעלי. בהיותו רב בסוקולקה היה סמוך על שלחן חותנו ר׳ יעקב־מאיר האלפרין שנתפרסם כ״ירא וחרד לדבר ה" והיה רב ביאלובקי(פלך גרודנה) וורונובי, (פלך ווילנה). אחד מבניו של ר׳ יאסעלי היה ר׳ חיים דוד שלמה רב בנובידבור (מחוז סוקולקה) ובשנת תרס״ו נתן את הסכמתו לספר דרוש "חמדת הימים׳ / שמחברו היה ר׳ קלמן חיים מייטקעס, המגיד דסוקולקה. 4. הרבזאבוואלףוויסוק ר
י־ב בסוקולק העד שנת תרל״ג (1873), מכאן עבר לשמש ברבנות בסקידל, בה פעל י״ב שנה ושם מנוחתו כבוד, נפטר בשנת תר״ן(1890). ב״הצפירה" נתפרסמה רשימה של נכדו ר' חיים יהונתן מארגולין, על פטירתו של הרב שנודע לחכם בהויות העולם; אליו באו להשפט אפילו שאינם בני־ברית והוא נודע כצדיק הדור ורבים השיב מעוון. לפי סדרי הזמנים של רבני סוקולקה, היה ר׳ זאב וואלף וויסוקר רב בסוקולקה אחרי הרב ר' יואל ושימש ברבנות עד שנת תרל״ד (ר' זאב וואלף היה רב בסקידל שבע־עשרה שנה תרל״ג—תר״ן 1874 — 1890). ב־ המגיד ״ תרל״ב (1872, 14 14$) נכתב על פעולה מיוחדת של ר׳ זאב וואלף וויסוקר בסוקולקה דברים אלו:
לקול אנקת חלל מחצי הרעב הנורא השורר בתעצומו־ ת עוזנו של אחינו בני ישראל במדינת פרס, נתעוררו גם לבב אנשי עירנו היקרים. והיה בהטיפי להם מילים אחדות בפרשת "ויקחו לי תרומה" על הפסוק אודות מעשי הצדקה הזו, חש התעוררו עת לצאת גם המה לישע אחיהם האומללים על־ידי השתדלות המאסף היקר ר׳ ישראל יוסף זאדווראנסקי. ועל טוב ייזכר שם העו־ שים והמעשים בדבר הנכבד הזה. זכרה להם אלקי לטובה. ולוטה פה סך 42 רו״כ וייט׳ כבודו לחזר זאת במכתבו־העתיק "המגיד". מוקירו ומכבדו כערכו הרם זאב וואלף וויסאקיר האבד״ק הנ״ל. "הסכום של 42 רו״כ היה גדול בימים ההם, לפני 90 שנה. שמות התורמים נדבות גדולות, מחצי רובל ולמעלה, נתפרסמו בעיתון לפי פרט זה; משה זכרקין 5 רובל; אחריו הר׳ אליהו שטיין ובנו הר׳ אברהם שטיין כל אחד מהם 2 רובל. נדבה של רובל אחד: ר׳ יעקב צבי הייפרין; מאיר שפירא; פסח אליהו; יוסף ליונעווסקי ומשה חיים מאראנץ. של חצי רו״כ: האב״ד ר׳ זאב וואלף וויסאקיעד (הנ״ל); אהרן פיינאמן, יוסף שמואל קאצענעלנבאגען; מרדכי קאנטאר, צבי אשקעביץ; אברהם יוסף זאדבא־ ראנסקי; יחזקאל קארח; אברהם צבי ליעו ו; אחיו מרדכי ליעו ו; אברהם דאנציג, מצאצאי ר׳ אברהם דאנציג בעל ״חיי אדם״ בווילנה; יקותיאל סאפירשטיין ויצחק עפשטיין. 5. הרב ר׳ יעקב משה מארגולין
היה סמוך על שולחן הותנו בסוקולקה ועוזר ברבנות העיר. זמן קצר היה רב בוואשילקוב, כממלא־מקום אביו הרב הגאון ר׳ אברהם דוד מרגולין. (נצר להרב ברוך שיק משקלוב, ממקורבי הגאון ר׳ אליהו בוו- ילנה) היה יושב באהל תורה בביאליסטוק ונפטר שם בשנת תר״פ (1920) בגיל שבעים שבה. גדלותו בתלמוד של הרב ר' יעקב משה מתגלה בחבורו מרגליות הים" שנדפס בשנת תרצ״ג בווארשה (ח״א על הלכה, ח״ב על אגדה) בהוצאות בנו ר' חיים יהונתן מארגולין, מלמדני ווארשה. על ספרו באו הסכמות של גדולי הדור בזמנו. הג״ר בצלאל הכהן מו״צ ווילנה, כותב עליו: "... שלשלת היוחסין וכבר איתמח כבוד האיגברא בין גאוני הדור המפורסמים, ומפורסמות כאלה אינן צריכות ראיה". וכן כנוהו הגאון ר׳ יצחק אלחנן ספקטור אב״ד קובנה "הרב הגדול המפורסם".