65 רבני סוינולר, ה 66 של הג״ר שמואל מוהילובר, רבה של ביאליסטוק וכשהיה מבקר תכופות בעיר מולדתו היה שוחר תמיד את פני הרב חובב־ציון הנעלה ומקבל ממנו ידיעות ממקור ראשון על המתרחש בתנועת חיבת־ציון והקשור במצב המושבות החדשות שהוקמו בארץ־ישראל. היתד, לו התכתבות אישית גם עם הרב ר׳ אהרן הכהן אורליאנסקי, רבד, הראשון של פתח־תקוה שד,יד, ידיד נעוריו מתקופת לימודיהם בישיבת ביאליסטוק.
על הצטרפותו לציונות המדינית יש לדייק, סימן העובד, שדר ב ר׳ צבי הירש דירקטור השתתף בוועידה הציונית בווארשה ואסיפה הרבנית, שנתקיימה בפרוס הקונגרס הציוני בבאזל, תרנ״ח 1898 בהשתתף בו בעצמו בתור ציר רשמי. בקונגרס הציוני נתקבל רבה של סוקולקה ביחד עם קבוצת רבנים מצירי הקונגרס עם ד״ר הרצל, שיחתם היתה מוקדשת לשאלת ה״קולטורה" שעוררה ויכוחים רבים מצד הרבנים והם רצו להשפיע שלא תעלה הבעיה על סדר היום של הקונגרס. וכן בקשו הסכמתו של הרצל להקמת וועד רבני מיוחד בתנועה הציונית. שלא כשאר רבנים שפרשו מן התנועה הציונית כאשר שני הדברים לא נתקבלו על דעת צירי הקונגרס, נשאר הרב ר׳ צבי הירש דירקטור נאמן לתנועה הציונית גם אחר־כך ועדיין, דורש שלימותה בעל פה ובכתב ובעניני תרומות למגביות וקרנות שהקימה ההסתדרות הציונית (כגון: הקולניאל באנק, קרן הקיימת לישראל, ל״ועד ה״פלשיתנאי" באודיסה, ובמגביות בתחום המושב היהודי ברוסיה. בזכותו התבצרה גם התנועה הציונית בסוקולקה והקיפה חלק גדול של יהודי העיר, ביניהם גם למדנים וחרדים ידועים וביניהם ר׳ שמשון קצנלבויגן.
עם יסוד ה״מזרח"בווילנה ע״י הרב י״ו ריינס מלידד, (בשנת (תרס״ב) נוסד גם סניף בסוקולקה, שלקח חלק פעיל בפעולות ד,יד,ודיו ת במקום. ה״מזרחי"בסוקולקה הפעיל גם מגבית פנימית לטובת נגועי הפוגרו ם בקישי ־ נוב (בשנת תרס״ג) ונאספו בה 120 רובל למטרה זו. באותו זמן לא היה עוד הרב ר׳ צבי הירש דירקטור רב דמתא סוקולקד,. בשנת תר״ס (1900) נלקח אחר כבוד להיות רב בקהלה המחוזית אמציסלב, ברוסיה ־ הלבנד, (פלד מודדלוב) כממלא־מקרמושל הגאון ר׳ הלל מילייקובסקי. באמציסל ביסד הרב ר׳ צבי־הירש דירקטור בשנת תרס״ג (1903) ישיבד, גדולד, בד, הגיש שעורים בכתד, ר,גבוד,ד,. ור,צלי ח לתרו ם לד,שרש ת לימוד התורד, בנפת רייסין המזרחית מסיבת טרדותיו במילי דמתא מינה ראשי־ישיבד, משניי ם בישיבתו ואח ד הפעילים בתפקיד זה היד, הגאון הידוע ר׳ אלחנן וסרמן (הי״ד) שלימים יסד וניד,לאת ישיבת באראנוביץ המפורסמת.
הרב ר׳ צבי הירש דירקטור נטר בשת תרע״ה ומנוחתו כבוד בקייב הרחוקה (בדרך נסיעתו לדרוש ברופאים) בבית העלמין היהודי שברחוב לוקיאנובקי, שחוסל בידי השלטון הסובייטי־האוקראייני, על יד קברם של הגאון המלבי״ם ור׳ רפאל נתן נטע ראבינוביץ בעל ה״דקדוקי אפרים" על הש״ס בבלי. בעתונות העברית וד,יד,ודי ת הכללית הופיעו אז מאמרי הערכד, חמים לזכרו של רב מפורסם זה. בעבר הרב ר׳ צבי הירש דירקטור מסוקולקה לאמציסלאב היד, מועמד לרבנות סוקולקה חתנו של ר׳ יצחק גולדין, אולם בגלל התנגדות חסידי קוצק וקארלין ואנשים מן ההמון, סוכלה מועמדות זו, מפני שהרב ר׳ יצחק גולדין היה צעיר ואף יותר "מתקדם" בשבילם, וביחוד מהיותו ציוני נאמן. רבנות סוקולקה עברה לידי הרב ר׳ משה יד,ודה רבינוביץ. 8. הרב ר׳ שמואל גולדין ובנו ר׳ חיים
בנו של ר׳ יצחק, מנכבדי העיירה לונה (במחוז גרודנד,) ודודו של הגאון ר׳ יחזקאל אבראמסקי (ראב״ד לונדון וכעת בירושלים). מלבד השכלתו התורנית ולמודו בישיבות איישישוק, ז׳אלודוק וראדין, רכש לעצמו גם ידיעות כלליות ואת השפד, הרוסית וגם הצטיין כדרשן נאד, וכיידען בספרות המחקר הדתי. בשנת תרנ״ב וד,ו א בן כ״ב, נשא לאשה את בתו של הרב ר׳ צ״ה דירקטור. התגורר בכולל "קובנא" ונסמך להוראד, על־ידי הגאונים ר׳ יצחק אלחנן ספקטור ור׳ שלמד, ר,כר,ן מו״צ ראשון בווילנד,. כשבע שנים ישב בסוקולקה, עד שקבל בשנת תרנ״ט (1899) את הרבנות בעיר לאפי (פלך לומזה) ואחריד, בסערד,י י (פלך סובאלק). הוסמך גם לתפקיד רב רשמי מטעם הממשלה והופיע במשלחת לפני שר־הפלך סובאלק. הצטיין גם בסגנון משופר בעברית (אחיו חיד, הסופר העברי הידוע עזרא גולדין, מלודז, עורך הקובץ הספרותי "הזמן" שבו פרסם ח.נ. ביאליק את שירו "בני עניים" שד,וסב שמו ל״ד,מתמיד"). ר׳ ישראל גולדין פרסם לעתים מאמרים תורניים בעתונות העברית, שזכו לתשומת לב מרובד,. היד, חובב־ציון נאמן, בד,שפעת