71 מ. צינוביץ 72 באלול שנת תרע״ט התקיימה אסיפת רבנים בגרודנה, בה השתתפו הרבה רבנים מן הקהילות של פלד זה. נבחר וועד הפועל של חמשה רבנים, ביניהם הרב מסוקולקה, שהיה מיוזמי האסיפה. באסיפה נתקבלו ההחלטות האלה: א) לייסד מתיבתא רבתא לחניד רבנים עם ראשי ישיבה מומחים ופידאגוגים. ב) להוציא עתון יומי לפי רוח היהדות החרדית. ג) לכונן בית אולפנא לחניד מורים בעלי השכלה פידאגוגית. ד) לייסד אגודת רבנים של פלד גרודנה ושאר הקהילות שבליטא הפולנית. ה) להכניס סדר בעניני הרבנות וה״סמיכה" לרב וקביעת משכורתם של הרבנים והשוחטים בקהילות אלו. ו) ליסד הסתדרות חזקה שתגן על עניני היהדות הדתית ולעורר את לב העם ולהדריכו ברוח התורה והמסורה. ההחלטות לא זכו לביצוע, כידוע, מסיבת המלחמה בין פולין ורוסיה־הסוביטית שנטושה גם בגליל גרודנה־ סוקולקה. בינתיים כשיד הסערה וכריתת שלום בין שני הלוחמים, קמו גם בגלילות ההם שתי המפלגות הדתיות "אגודת ישראל" ו״המזרחי" שמרכזיהם בווארשה והקימו סניפים גם בעירות אלה. בקשריו הרצופים של הרב ר׳ יצחק הלוי שוסטר עם מוסדות החסד בחו״ל, גרמניה, אנגליה וביחוד עם "עזרת תורה" שבניו־יורק, קבלו עזרה חמרית וכלכלית גם רבני הקהילות שבמחוז סוקולקה: הרב ר׳ משה גרשון מדוב־ רובי, הרב ר׳ זלמן קוסובסקי מיאנובי, הרב ר׳ משה צב י יודזיק מנוביד־

בור, הרב ר׳ משה מרדכי עפשטיין מ־ קוזניצה, הרב ר׳ ליפמן מאוסטרוב הרב ר׳ ישראל לייג־ דרשטיין מסוחובוליה, הרב ר׳ חיים מאיר שמואל מו״צ סוקולקה. אכן, עם כל זיקתו של הרב ר׳ יצחק שוסטר ל״אגודת יש־ ־אל" מעולם לא התייצב בגלוי נגד ההסתדרות הציונית וקרנותיה. התעניין תמיד בהתקדמות היישוב המחודש בארץ-ישראל ודרש בשלומה ואף היה תורם לקרנות בחשאי. בהווסד מחלקת החרדים בלשכת קרן הקיימת לישראל בווארשה, כמהה נפשו להצטרף בחתימתו לרשימת הרבנים שפרסמו כרוז לטובת הענין, אבל לא היה לו האומץ הדרוש להשתחרר מזיקתו לאגודת ישראל. המורה הוראה חיים מאיר שמואל תלמוד תורה, שיעור עם הרב ר׳ יצחק הלוי שוסטר