69 רפגיסורןולקה 70 בחיבור "חמדת ימים" של המגיד ר׳ קלמן חיים מייטקין מ״מ דמתא דק״ק סאקאלקא "(דפוס פיטרקוב תרס״ו). בחיבור באו הסכמות של רבנים מאזור סוקולקה, ביניהם: ר׳ משרי יהודה, הג״ר זלמן סנדר כהנא שפירא, אב״ד ור״ם קרינאק, בנימין דישקא רב טרעסטיגה, יעקב רבינוביץ אב״ד סופוצקין. זד י נוסח הסכמתו של הרב ר׳ משה ידיודדי לספרו של המגיד מייטקיס: "ניגש לפני הרב המגיד ממחנינו והראה לפני מחברתו "חמדת חיים" ליקוטי באורים ומדות מספר "יערות דבש" מהגאון רשכבה״ג ר׳ יונתן אייבעשיץ ז״ל לטובת בני עמנו להקל על המעונין למצוא כל פסוק במקומו ובשעתו. ודיוסיף מן דיליה בדברים טובים וערבים. על כן אמינא לפעלא טבא הדא "אשר חילו יד." יהיה בעזרו לדיוצי א מחשבתו הטובה לפועל. וכל המסייעים לו יתנו יד לעוזרו ויתברכו מהשמים בכל טוב סלה ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמעשים טובים וכאשר יצא הספר מבית הדפום אקבל גם אנכי חוברת אחת במחיר אשר ישית עליו ולזאת באתי על החתום י״ב טבת שבת תר״ה פה סאקאלקע. נאום משה יהודה החונה פה ק״ק הנ״ל."
הרב ר׳ משה יהודה נתן גם הסכמה בשנת תרס״ה (1905) לספר "קרן יהושע" (פיעטרקוב תרס״ו) להרב ר׳ יהושע בן נחמן עפשטיין, המכיל דרושים ומאמרים בהלכה ואגדה, שזכה גם להסכמות הרבנים המפורסמים ר׳ יוסף דובער סולובייציק אב״ד בריסק דליטא, ר׳ אליהו חיים מייזל אב״ד לודז ועוד. ומחבר הספר ר׳ יהושע עפשטיין אב״ד קוריצ׳ין (מחוז סוקולקה) היה בעצמו יליד סוקולקה "אביו המופלג ר׳ נחמן היה בנו של הרבני הנגיד המופלא סוחר נכבד ר׳ שמשון בר שלמה סידראג* סקי זצ״ל מסאקלקא סוחר נכבד עסק במסחרו באמונה ועבד את ה׳ עבודת תמה" (בהקדמתו לספרו). ר׳ יהושע עפשטיין התייחס מצד אמו למשפחת הגאון ר׳ אריה לייב עפשטיין אב״ד קעניגסבערג בעל "ספר הפרדס". ור׳ שמואל בר מאיר הלוי אב״ד קוברין, (סבן של הגאון ר׳ אריה ישעיה קארעליץ בעל ה״חזון איש") מטער אף הוא הסכמתו לספר וכותב על שארו וחביבו הרב המאו הגדול החו״ב "יראת ה׳ אוצרו נודע ומפורסם בתורתו ויראתו הטהורה" הרב ר׳ יהושע עפשטיין כותב על ר׳ משה יהודה: "הרב הגאון הגדול המפורסם בתורה והור אה". 10. הרב ר׳ יצחק הלוי שוסטר יליד בוטרימאנץ (פלך ווילנה) נצר למשפחת הרב הצ דיק ר׳ מאיר פרענער, התחנך בישיבות המפורסמות שבסלובודקה ובכולל "קובנא", חתנו של הרב ר׳ נחום גרינהויז אב״ד טראקי והיה סמוך על שלחנו ואח״כ ב״קבוץ" של "האבדכים המצוינים" מיסודו של הגאון ר׳ חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה.
בהשתדלותו של הרב ר׳ נחום גרינהויז בשבתו בסוקולקה כדאי לסדר את חתנו כרב העיר (לאחר שהרב משה יהודה רבינוביץ עבר לגרודנה) נתקבל ר׳ יצחק הלוי להיות רבה של סוקולקה, ועמד בתפקידו משנת תרס״ח עד ימיה האחרונים של קהלת סוקולקה. בזמן השואה האיומה, בה נספו הרב ובני קהלתו סוקולקה ביחד. הרב ר׳ יצחק הלוי נחשב כאחד מגדולי התורה בליטא ופולין. עשר החברים על ספרות התלמוד וגם עשרה חבורים על דרוש ואגדה אף הוא היה ראש וראשון בכל עניני הכלל, בהפצת תורה ובחיזוק עניני הדת. ביחוד היה רב פעלים בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה כשנשתנו סדרי ארחות החיים המסורתיים וגברו קשיי הדחקות הכלכלית והרוחנית כאחד, עמד על משמר עניני הצבור היהודי הדתי בעיירתו שלא יטושטוש צביונם המקורי אף בחליפות הזמן ותמורת המשטר השלטוני והכלכלי. גם בהיותו בימים הקשים ההם עמד בראש התלמוד-תורה שהכילה מכינה ל״ישיבה״ שלמדו בה 300 תלמידים, ודאג להחזקת יתומים שהוריהם נהרגו במלחמה ובפרעות ברוסיה ובאוקריינה. הוא דאג גם לרבנים ואנשי-הרוח שבמחוז סוקולקה ועמד בקשרים עם מוסדות עזרה וסיוע מקודם בגרמניה ועם מוסדות ה״דזשאינט״ שבארצות הברית, כדי להקל תלאות הסובלים ומצוקתם.
הרב ר׳ יצחק שוסטר היה רב פעילים בארגון הציבור הדתי החרדי גם לאחר שנות המלחמה הראשונה. שלא כדרך חותנו הרב ר׳ נחום גרינהויז, ממייסדי "המזרחי" בווילנה בשנת תרס״ב (1902), נטה הוא לחוג החרדים שהתרכזו בתנועת "אגודת ישראל" ואף השתתף בוועידתה העולמית הראשונה בציריך, בשוויץ, בשבט תרע״ט. הוא והגאון ר׳ אברהם דובער כהנא-שפירא אב״ד קובנה היו השניים היחידים מיהדות ליטא שהשתתפו בוועידה זו.