דו ד'ידני קהל הקדושה סוקולקה בין גרודנו וביליסטוק, באמצע הדרך, שוכנת לה סו־ קולקוז, מוקפת כפרים פולנים, ויערות עבותים משלוש עבריה, שישקי, בוכבולובה ודומברובה. שישקי ובוכבולובה היו קיטנות לבני עירנו, ותקופת הקיץ, תחילת ה אחר שבועות וסופה חג ראש־השנה. ביערות שישקי, ובבוכבולובה בילו הנוער הסוקולקאי את השבתות ושעות הפנאי שם גם טיילו ילדי בתי הספר בל״ג־בעומר. סוקולקה היתה ■ עיר מחוזית, בה תחנת־רכבת, צומת דרכים מסועפת וחשובה, המקשרת את הערים ביליסטוק, גרודנו, קרינקי, ינוב, סידרה וסוכובוליה. שני נהרות זרמו בסביבות סוקולקה; פוצטטייך וקורילי. גם מחנה־צבא היה בסוקולקה מה ח לעיר, בדרך שהובילה לקרינקי. הבתים בעיירה — בתי־עץ, בתי־לבנים לא מטוייחים, בתי לבנים אדומות, בתים בני קומה אחת או קומותיים. בחדרים רצפת קרשים, מעווחה צבע אדום, תקרת קרשים, הגגות מכוסים רעפים או כפיסי־עץ. ברוב הבתים היו מרתפים ועליות־גג לכבסים ולגניזת ארגזי כלי־ פסח. קירות הבתים מחופים ניר צבעוני, מנהג היה בעיר לחדש שנה־שנה לפני פסח את שטיחי הנייר על הקירות. חלונות הבית היו כפולים, בעיקר בעונת־החורף, מגן בפני הכפור שלא יחדור פנימה. בתוך הבתים תנורים, ששמשו בעת ובעונה אחת לחמום הבית ולבשול. לפני הפסח, בהפקזר ת השלגים והקור, היו מורידים את החלונות הכפולים וטומנים אותם בעלית־הגג עד החורף הבא.
רק נפתחו החלונות הקבועים והרגשנו את ריח ־ האביב הקרב ובא, את פעמי חג־הפסח האהוב עלינו. הרחובות היו צרים, מרוצפים אבנים עגולות ומחוס - פסות. בנסיעה בעגלה או ברכיבה באופניים הרגשת היטב את הזעזועים על האבנים. המדרכות היו צרות, שתי מרצפות־בטון רוחבן, בצד המדרכות תעלה למי הגשם. בקיץ היו מסיידים את התעלה בסיד לבן. כל תושב היה אחראי לנקיון חלקת המדרכה אשר מול ביתו. כל בוקר, ביהוד ביום שני בשבת, בגמר השוק, אחרי שהאכרים עזבו את העיר, היו אנשי עירנו יוצאים לנקות את הכביש והמדרכה, מן הזוהמה של סוסים ופרות. כל עניני הנקיון היו מוטלים על אזרחי העיר; העיריה לא ידעה להשתתף בנקיון העיר, היא ראתה את תפקידה בגביית מסים, מבלי לדאוג לאזרח לשרותים צבוריים. המשטרה הפולנית הקפידה מאד על נקיון העיר, לא מאהבת גקיון והסדר, אלא, כדי להטיל קנסות ולגבותם מהיהודים. בתקופת הפשרת השלגים והקרח, היו אנשי העיר יוצאים כל אחד לפני ביתו, ובידו דקר וגרזן, לנפץ את הקרח ולנקות את האבנים. ברובע המרכזי בעיר, בשולהויף, היו בתי-הכנסת, תלמוד-התורה, הכנסת-אורחים, קוצקער-שטיבל וב - סמוך לו בית-המרחץ, ולו ארובה גבוהה, המשמיע צפי - רות ממושכות כדי להזמין את אנשי-עירנו להנות מן הרחצה. מסביב השולהויף הצטופפו בתי-המגורים של דלת-העם. הבתים נמוכים, החלונות קטנים.
מול בית-הכנסת הגדול היתה באר-מים. הרוב ע נקרא פודול, ואחריו השתרעו שכונות-הנוצרים: זברוד ובלקן. רחוב ביליסטוק היה הרחוב הראשי בסוקולקה, בו היו מרוכזים "בית-העם" הפולני, כל חנויות היהודיבנ רח׳ ביאליסטוק השתרע עד דאם-ליודובי (בית-העם), מכאן וא״לך השתרע רחוב גרודנה שהיה