101 קהל הקדושה סוקולקה 102 רבה היה קסמו של הנהר ומימיו הצוננים. קהל יהודים עמוס דאגות ימיהם, יגיעים למצוא פרנסה, פשטו מעליהם, יחד עם הבגדים, את כל הנטל הכבד, קפצו לתוך הנהר, שחו וטבלו במים ושחקו בו כמו ילדים, מתכוננים לקבל את השבת, רעננים, טהורים. 3. יום השוק אנשי סוקולקה מצבם ודרך חייהם לא היתר. סוגה בשושנים. רובם השתייכו למעמד הבינוני, חנוונים, בעלי־מלאכה, מקצתם סתם פועלים הולכי־בטל. החנו- יות והמסעדות היו כמעט ריקות מקונים כל ימי השבוע, פרט לחנויות מכולת ואטליזים, בהם מצויים הקונים בתדירות. אנשים קנו בדים, חליפות נעלים וכובעים — רק לחגים היהודיים. הפדיון מן האוכלוסיה היהודית, דל היה. לכן צפו יהודי סוקולקה בכליון־עינים ליום השוק הקבוע, שהתקיים מדי שבוע ביום שני, כי עיקר פרנסתם היתר. מצויה מן האכרים, תושבי הכפרים, מסביב. ככר השוק בסוקולקה האכרים הביאו את תוצרתם למכירר.: תפוחי־אדמר. חמא ה וגבינד., דבש, תפוחי־עץ, דובדבנים, בהמות, ובו בזמן בקרו בחנויות וקנו מכל הבא ליד. במסעדות ישבו אכרים, אכלו דג מלוח, שתו בירר. ויין-שרף, החיי- טים, הסנדלרים, הכובענים, הנפחים היהודיים היו עמוסי עבודד., שהאכרים היו מזמינים לכל השבוע. הכובענים
הוציאו את תוצרתם לשוק מול הכנסיה הרוסית, הקימו אצטבאות ודלפקים של קרשי-עץ, שנשענו על קירות החנויות, ומכרו את תוצרתם. משנגמר השוק, פרקו את האצטבאות, הכניסו את הכובעים שלא נמכרו לתוך סל עמוק ובמצב רוח מרומם חזרו לבתירים לד.כי ן סחורה לשוק הבא. הגויים חבשו כובעים על ראשיד.ם כל השנה. ובמיוחד בחורף. מפדיון של אותו יום התפרנסו אנשי סוקולקה כל השבוע. 4. העזרה הרפואית העזרר. הרפואית בסוקולקה היתד. בידי רופאים, שלעתים קרובות עזבו את העיר, ואחרים באו במקומם, ושני חובשים קבועים: שמוקלר היר.ודִי ונוסקי — הנוצרי ושונא ישראל, שד.יד. גם רופא בחדא מחתא, ובעניני רפואה לא הבדיל בין יד.ודי וגוי. וד.יה מסור בכל נפשו לחולד.. תקופר. קצרה קבלו יד.ודי סוקולקד. את טפולו של הפלדשער שמוקלער שגם כמו אחרים לפניו עזב את סוקולקה ועבר לעיר אחרת. פרט לרופאים שידעו פרק בחכמת הרפואה היו ידיעות של שני החובשים שמוקלר ונוסקי זעומד. מאד, מעולם לא למדו רפואה באולפן רפואי מוסמך. בכל זאת העדיפו אנשי עירנו את החובשים על הרופאים.
תזכרנד. לטובד. גם הנשים הזקנות, ריבצ׳ע פולקע ורחקע מיילאכס, אשר שקדו על בריאות התושבים באמ- צעים, שרק הן לבדן היו מומחיות לר.ם. מי שנפגע בעינו היד. פונד. אל ריבצע פולקע ס לעזרד. ראשונד.. החולה ישב על שרפרף מול ריבצע, פתח את עינו וד.י א לקקה בלשונה את העין והעפעפים עד שד.פגיעד. יצאה מן העין ור.חולד. יצאה ממנו. בריא. התנפחה לחיו של אדם, היו פונים לעזרר. אל רחקע מיילאכס, שהיתד. סובבת בצל מבושל סביב הפנים ואומרת תפילה בלחש, לבריא- ת ו של החולה. תזכרנד. לטובה גם המיילדות של עירנו: ירושעבסקי סימד. (ד.מילדת הקטגד.) מאשק ע רייכעלס — לזדן, ציפע גובינסקי שהיו מסורות בלב ובנפש בעזרתן ליולדות באמצעים הדלים שעמדו לרשותן.