169 זכרונו ת 170 מ. צינוכי ץ בחינו ת לגומר י הקורסי ם מהפכ ת 1905 ברוסי ה הביא ה שנויי ם ג ם בהשקפ ת הממ - של ה הרוסי ת ע ל החינו ך העממי . המיניסטריו ן הליברל י שק ם אז , ניג ש להרחי ב א ת רש ת בתי־הספ ר העממיי ם ונתק ל מי ד בחוס ר מורים , ול א הי ו ד י סמינרי ם להכשי ר הרב ה מורי ם בזמ ן קצר . לפיכך , פרס ם מיניסטריון ־ ההשכל ה הורא ה לייס ד לי ד בתי־הספ ר למתחילי ם קור - סי ם פידאגוגיי ם שנתיים , להכשר ת מורי ם עממיים . הדר - ישו ת מ ן המור ה העממ י ל א הי ו מרובו ת ותכני ת הקור - סי ם הית ה בצמצום . עסקנ י "חבר ת מפיצ י השכלה " בגרודנ ה ובראש ם בצלא ל יפה , השתמש ו בהורא ה ז ו ופנ ו בש ם החבר ה בבקש ה להרשו ת ל ה לייס ד קורסי ם דו-שנתיים , כ י דרו ש זמ ן נוס ף ג ם ללימוד י היהדות , לי ד בית-הספ ר היהוד י הממשלת י למתחילים , שהי ה "הטיפו ס הנדרש " מהממשלה . מנה ל בית-הספר , קצנלסון , הי ה ציונ י ומעס - קנ י החינו ך העברי , חב ר ווע ד "החד ר המתוקן " (בגרודנה) . בימי ם הה ם שימ ש במשר ת דירקטו ר ש ל בתי-הספ ר בפל ך גרודנ ה פדגו ג רוס י ליברלי . עסקנ י החינו ך בגרודנ ה עמד ו את ו בקש ר מתמי ד והיחסי ם ביניה ם הי ו טובים . הו א שנת ן א ת הרשיו ן לחד ר המתוק ן להיו ת לבית-ספ ר "לתור ה ולתעוח; " ואיש ר א ת העברי ת כשפ ת הורא ה בו . והו א שהמלי ץ בפנ י מיניסטריו ן ההש - כל ה ע ל בקש ת "מפיצ י השכלה " בגרודנה . הרשיו ן נתקב ל בשנ ת 1906 אול ם הקורסי ם נפתח ו ר ק בסתי ו 1907 .
לא היתה רשות לקורסים להשתמש בעברית כלשון ההוראה. אולם למעשה שלטה העברית בקורסים. אדורן בן משד. כהנשטאם שד.יה מנד.ל הקורסים היה גם מדריך והמכוון, והוא שהעלה את המוסד וחניכיו לרמד. גבורוה בעבודתם בחינוך העברי. הוא בא לקורסים כמחנך כללי ובתוכם נעשד. למחנך עברי. ולאחר זמן עמד בראש הלוחמים לבית הספר העברי ולחינוך העברי. האיש המרכזי ובעל-סמכות לתרבות העברית, שד.יתד. לו השפער. להגביר את הלימודים בעברית היה ד״ר שלום-יונד. טשארנה. הוא היד. הראשון שהורה בעברית אף מקצועות כלליים ובבוא המפקח הרוסי היה עובר * אהרון קרון בספר ״יהדות ליטא״ 1959. הפידאגוגיים בגרותה מיד לרוסית. הוא לקח על עצמו ועל תלמידיו מעמסה כבדה., להיות מוכנים לכל מקרה בשתי הלשונות. הקורסאים קבלו עליד.ם את הדבר ברצון. נלמדו בעברית גם המקצועות התעמלות, מלאכה, מוסיקד. וציור. הדבור העברי שלט בקורסים שלטון מוחלט כמעט, ביחוד בשנים הראשונות.
הבחינות הרשמיות לגומרי המחזור הראשון, בשנת 1909, היד. במעמד האינספקטור מטעם הממשלה וד. קור- מאי ם נבחנו גם בפסיכולוגיה, פידאגוגיה ודידאקטיקה. כולם הצליחו בבחינות וד.שלטונות הביעו את שביעות רצונם על התוצאות. הנוסח של תעודת הקורסים שה״דירקטור״ הסכים לחתום עליה היד. כזד. : "תעודד. זו נרשמה במשרד הדירקטור של בתי-הספר העממיים בפלך גרודנד.", אולם תעודד. כזאת לא היה כוחה יפה לקבלת תואר מורה עממי ללימודים העבריים וד.כלליים שיתאים לחוזר של שר-ההשכלה. שר-הד.שכלד. פסק בזד., בערעור מיוחד שהובא בפניו מצד המפקח מאודיסה, שנזדמן לו לאשר מורד, מן הקורסים בגלילו, כי קורסים רשאים ליתן רק תעודת-גמר, ואילו לשם קבלת תואר מורה על גומרי הקורסים להבחן בפני ועדה קבועה של יד בית-ספר רוסי לבחינות, בד,תאם לחוק.
הקורסים הסתגלו גם למצב זד, . שלטונות החינוך בגרודנד, הספיקו להכיר בערכם של הקורסים ואף כיבדו את כהנשטאם כמחנך דגול . בגלל זה , בעזרת "מפיצי השכלד, " הצליחו לסדר את הבחינות לגומרי הקורסים בדרך-קבע בסוקלקה , הסמוכה , לגרודנד, , שבד , היתד , קיימת , ליד בית הספר הרוסי , וועדת בוחנים לתואר מורה . שלטונות החינוך עשו מצדם גם הקלות מסוימות לקורסאים : הביאו בחשבון את שיעורי ד,ד,וראד , שנתנו החניכים בקורסים . קיצרו את הבחינות בכמה מקצועות וכר . כמעט כל הגומרים היו עוברים את הבחינות הרש - מיות הללו בהצלחה וקבלו תואר "מורד . רשמי" * אכן , בזאת לא נסתיימה הפרשה . מכיוון שהקורסים נתנו רק תעודת-גמר בלתי רשמי , הוחלט להדגיש בתעודד , את הצד העברי . לכן הדפיסו את התעודה בשביל המחזור השני בשתי הלשונות : רוסית ועברית . שוב הגיעה , אחת התעודות למשרד החינוך הגלילי