Chaim the Righteous of Zanz

גם לאחר שהוכתר לצדיק לא פסק להיות חסיד של צדיקים אחרים. לא היה רבי בפולין מצדיקי דורו שלא נסע אליהם, ועד ליומו האחרון לא פסק לחפש צדיק כדי לקשור עמו חבלי ידידות. אפשר לומר, שלא הניח צדיק בימיו, שלא הכירו או שלא נסע אליו. דבר זה מנע בעדו מלהרבות מספר חסידיו ומעריציו, כי נסיעה כזאת היתה בימיו קשורה בבזבוז זמן וממון. על הכל העריץ את רבי חיים הצדיק מצאנז, שהתחיל לנסוע אליו כשהוא בן י״ט, והלה השיב לו אהבה וכיבדו מאד והושיבו לידו בראש השולחן, אף שהיה עוד צעיר לימים. כשנפטר רבו מצאנז היה ר׳ אלתר בן כ״ט שנים וכבר יצא לו מוניטין כרבי מפורסם. בהגיעו לצאנז עומד היה לפני הצדיק כתלמיד קטן המשמש את רבו. אחר פטירת רבו מצאנז היה נוסע לרבי אברהם "המגיד מטריסק", למרות המרחק הרב. וכן היה נוסע ל״היהודי הטוב" מניישטאט, ר׳ נתן־דוד משידלובצה, לר׳ יהושע הצדיק מבלזה, ובעזבונו נשארו מכתבים רבים שקבל מהצדיק מצאנז שכיבדו בתארים ושבחים בעלי־ערך. ...

חמש בנותי ולוקחי אחר כבוד לבתי צדיקים ותיקים. הבת דבורה נישאה לר׳ שלום רוקח ממשפחת הצדיקים בבאלז, שכיהן כרבי בוולברום, ובתקופת הגיטו ברח לצוזמיר ושם נרצח יחד עם כל יהודי העיר. אחד מבניו, משה רוקח, נמלט והגיע לארץ, ויושב בהרצליה. בת שניה נישאה לר׳ אהרן הלברשטאם אב״ד בביליץ—ביאל ה בגליציה, שהיה רב גדול וחריף בכל מקצועות התורח, מבני בניו של רבי חיים הצדיק מצאנז. אחד מבניו נמלט מגיא־ההריגה והגיע לניו־יורק, ושם הוציא בדפוס כמה ספרים של אביו. בת שלישית נישאה לרבי בנימין גוטשאל מראדושיץ, בן רבי אשר אנשיל גוטשאל מלודז / חתן רבי הלל מראדושיץ, נכדו של ה״סבא הקדוש" משם. הוא ישב ימים ולילות והגה בתורה, הקים בנין בראדושיץ ובו בית־מדרש גדול, וחסידים רבים הסתופפו בצלו. כאשר צדיקי ראדושיץ הרבה בסיגופים ובצומות, בהיותו עטוף כל היום בטליתו ובתפיליו, ורק למעריב פשטם וטעם מעט אוכל, כדי להמשיך בצום ביום המחרת. היה מנגן נפלא ובעל־תפילה מקובל. בעיקר היתה מפורסמת הדלקת נר־חנוכה שארכה אצלו כמה שעות. הרבה לבקר בעיירות שבהן ישבו חסידיו. נרצח בשואה. בת רביעית נישאה לרבי אריה הורביץ רב ואב״ד בבלאזוב בגליציה, מנכדי רבי נפתלי הצדיק מרופשיץ. בת חמישית נישאה לרבי יצחק גליקמן (שם משפחתו היה רובין, בן אחר בן לרבי ישעיה רובין אב״ד רופשיץ, ממלא מקום חותנו רבי נפתלי הצדיק הנודע מרופשיץ), עילוי מופלא שבעודו בן י״ד היה שגור כל הש״ס בפיו ובשעתו הרעיש את העולם בחריפותו, חכמתו וצדקת ...

... ■ ולד בתרס״ה בפוקשיבגיצה-לובלין, ניספה בתש״ב בטרבלינקה. 4 משלשלת היוחסין של משפחת אדמו״רים ותיקה — שפירא — בפולין. ואלה תולדות יהודה יפת: בן רבי יחיאל־מאיר שפירא האדמו״ר מבנדין, שאחיו רבי חיים שפירא הי״ד, הצדיק מפלוצק, נרצח על ידי ממשלת פולין האנדקית באלול תר״פ בעוון "רי- גול" לטובת הצבא הסובייטי, בן רבי שלום מפשיטיק, בן רבי יעקב הצדיק מבלנדוב (אחי הצדיק רבי אלימלך מגרודזיסק), בן רבי חיים מאיר יחיאל ה״שרף" ממוגלניץ, בנה של הרבנית פרלה הנודעה בת רבי ישראל ה״מגיד" מקוזניץ ואשתו של רבי אבי עזרא זליג שפירא אב״ד בגריניץ. אביו האדמו״ר מבנדין נקרא בפי אנשי העיר בכינוי "בריקיבר רבי" על שום שהיה גר בקרבת הגשר שעל נהר הפשמשה העובַר בעיר. מצד אמו היה נין של רבי חיים הצדיק מצאנז וקשור בקרבת משפחה עם כל גדולי הצדיקים בפולין ובגליציה.