New York

... "חברה תהלים". פנקס פון דער חברה ״הכנסת כלה״. / דערציילונגען פון בענדינער זקנים. / געשפרעכן מיט בענדינער פאליטישע און געזעלשאפטלעכע טוער. / ״אוצר ישראל״, נויארק, תרע״ב. / "יעוורעיסקאיא ענציק־ לאפעדיא״, פעטערבורג. / ״ענציקלאפעדיע יודאיקא׳ / בערלין 1929. / משה פיינקינד, "די געשיכטע פון דער בענדינער קהילה אין דער צווייטער העלפט פון 19־טן י״ה, א סעריע ארטיקלען געדרוקט אין דער ״זאגלעמביער צייטונג״, 1934 נומער 1—4. / ד״ר ר. מאהלער און ד״ר ע. רינגעלבלום, "געקליבענע מקורות פון די יידן אין פוילן און מזרח אייראפע, ווארשע 1930. / ד״ר י. שיפער, "די ווירטשאפטס־ געשיכטע פון די יידן אין פוילן בעתן מיטלאלטער״, ווארשע 1926. / ..היסטארישע שריפטן ״1 באנד, ווארשע 1929. / גרשם באדער, ״דרייסיק דורות יידן אין פוילן, ניו־יארק 1927. / נ. א. בוכבינדער, "די געשיכטע פון דער יידישער ארבעטער באוועגונג אין רוסלאנד", ווילנע 1931. / יצחק ניסנבוים ״עלי חלדי״, וורשה, תרפ״ט. / ...

... די דערפאלגן פון יונגן ווירטואזן זענען נישט געבליבן אן אפ־ קלאנג. ו״אי ז אנגאזשירט געווארן אויף א גאנצער רייע ארויסטרע־ טריטן קיין אמעריקא, ווו ר׳האט קאנצענטרירט מיט א גרויסן סוקצעס, פאפולאריזירנדי ק איבעראל די פוילישע מוזיק. בעת זיין אויפהאלט אין נידיארק טרעט בארענבלאט אריין אלס סאליסט אין גרויסן "זיגפיעלד פאליעס״־טעאטער אויף בראדוויי. אין א געווי־ סע צייט ארום איז קראנק געווארן דער דיריגענט פון טעאטער־אר* קעסטער און בארענבלאט ווערט באאויפטראגט אים צו פארטרעטן. עם ווייזט זיך באלד ארויס, אז ער באזיצט אויך א נישט דורכשניט־ לעכע באגאבונג אלס דיריגענט און ווען דער קאנטראקט מיט דעם "זיעגפיעלד פאליעס״־טעאטער ענדיקט זיך. ווערט בארענבלאט אנג גאזשירט אלס דיריגענט פון ניו־יארקער "ווינטערגארדעך ווו ער איז טעטיק ביז צום אנהויב פון יאר 1938. ...

... *) פון בוך ,קווערשניט", ניו־יארק, 1947 . ...

חמש בנותי ולוקחי אחר כבוד לבתי צדיקים ותיקים. הבת דבורה נישאה לר׳ שלום רוקח ממשפחת הצדיקים בבאלז, שכיהן כרבי בוולברום, ובתקופת הגיטו ברח לצוזמיר ושם נרצח יחד עם כל יהודי העיר. אחד מבניו, משה רוקח, נמלט והגיע לארץ, ויושב בהרצליה. בת שניה נישאה לר׳ אהרן הלברשטאם אב״ד בביליץ—ביאל ה בגליציה, שהיה רב גדול וחריף בכל מקצועות התורח, מבני בניו של רבי חיים הצדיק מצאנז. אחד מבניו נמלט מגיא־ההריגה והגיע לניו־יורק, ושם הוציא בדפוס כמה ספרים של אביו. בת שלישית נישאה לרבי בנימין גוטשאל מראדושיץ, בן רבי אשר אנשיל גוטשאל מלודז / חתן רבי הלל מראדושיץ, נכדו של ה״סבא הקדוש" משם. הוא ישב ימים ולילות והגה בתורה, הקים בנין בראדושיץ ובו בית־מדרש גדול, וחסידים רבים הסתופפו בצלו. כאשר צדיקי ראדושיץ הרבה בסיגופים ובצומות, בהיותו עטוף כל היום בטליתו ובתפיליו, ורק למעריב פשטם וטעם מעט אוכל, כדי להמשיך בצום ביום המחרת. היה מנגן נפלא ובעל־תפילה מקובל. בעיקר היתה מפורסמת הדלקת נר־חנוכה שארכה אצלו כמה שעות. הרבה לבקר בעיירות שבהן ישבו חסידיו. נרצח בשואה. בת רביעית נישאה לרבי אריה הורביץ רב ואב״ד בבלאזוב בגליציה, מנכדי רבי נפתלי הצדיק מרופשיץ. בת חמישית נישאה לרבי יצחק גליקמן (שם משפחתו היה רובין, בן אחר בן לרבי ישעיה רובין אב״ד רופשיץ, ממלא מקום חותנו רבי נפתלי הצדיק הנודע מרופשיץ), עילוי מופלא שבעודו בן י״ד היה שגור כל הש״ס בפיו ובשעתו הרעיש את העולם בחריפותו, חכמתו וצדקתו, ובשנת תרנ״ט נתמנה לרב בסוסנוביץ. נפטר בסו ...

... בעקבות הפרעות ביהודי פולין ח״משוחררת" עזב את פולין ונסע לקנדה, וכיהן בחזנות בעיר טורונטו, ומשם נסע לאמריקה וכיהן בבתי־כנסיות שונים בניו־יורק, שיקאגו, דטרויט. עוזרים על ידו שלושת בניו הידועים באמריקה כבעלי קולות נאים, ואף הם רכשו להם עמדה מכובדת בעולם החזנות. ...

"בונד" בעירנ ונהל פעולתו גם בימי הכיבוש ד,נאצי, במחתרת . על־פי עדות הספר ״דורות בונדיסטך (ניו יורק, 1956) הגיעו לכאן שליחים מיוחדים מהמרכז בוארשה, הביאו עמם כסף לניהול פעולה והפיצו חומר־הסברה חשאי נגד "היודן־ראט" וקראו לא לשתף פעולה אתו ואף להתקומם נגדו בשל היותו מכשיר בידי הנאצים משמידי עמנו. אולם התנגדות פעילה עם נשק ביד, אם־כי תוכננה, לא בוצעה מחמת סיבות רבות. גורל כל יהודי בנדין היה גם גורלם של מאות חברי "בונד" והנוטים אליהם, שהלכו יד ביד עם כל קדושי קהילתנו בדרכם האחרונה לגיא־ההריגה — ורק בודדים בלבד נותרו בחיים . ...

... אחדים מחברי התזמורת הצטיינו במיוחד, ובראש וראשונה בננו הבכור של המנצח לוטק ב דנבלט שסיים את הקונסרבטוריון בוארשה ואחר כך הופיע בתזמורת הפילהרמונית בניו יורק בניצוחו של טוסקניני (נפטר בצעירותו לפני שנים אחדות). כן־יש להזכיר את ז. וינברג. גם הוא, כקודמו, הצטיין בלימודו בקונסרבטוריון הוארשאי, השתלם כמנצח ושל טיפה בכמה כלי - נגינה. בגלל הצטיינותו בתחרות מוצלחת אחת זכה בפרס המעניק לו נסיעת חינם על פני העולם, ובשובו הביתה היה למנצח מעולה. נרצח ברחוב העיר בידי סרדיוט נאצי, בהגינו על יהודי מוכה ומושפל. ...

... הרב גרויברט יצא את פולין ונסע לאמריקה וכיהן שם ברבנות בברוקלין, שיקגו וניו־יורק, מילא תפקידי ציבור בהסתדרות הרבנים באמריקה ושימש בה גם יו״ר באסיפות שונות. שמו חתום על כתבי־ד,כשרים של הרבנות באמריקה, על מצות מנושוביץ ועוד. נשלח פעם בשליחות ליוהנסבורג שבדרום־אפריקה. ...

* ולדביאנדז׳איוב, בתרכ״ד, ומת בניו־יורק בתרפ״ב. 1■ בן למשפחת חסידי ביאלובז׳אג, למד בחדר ובישיבה ואחר־כך בבית־המדרש, בר־אוריין גדול, וינק אף ממקורות ההשכלה. מנעוריו חובב ציון נאמן. עבר לשבת בבנדין בשנת תרס״ו. היה סמוך אל שולחן חותנו, ניסה כוחו במסחר, ולבסוף התפרנס על הבדחנות בחתונות, שהצטיין בה. נתפרסם כבדחן בחסד, ונחשב בחיר הבדחנים בכל הסביבה. עד מהרה יצא לו שם כמעין נובע של הומור עממי ובדיחות שנונות, ולא היתה שמחה של מצוה שלא הוזמן אליה. ...

בסוף תקי״ץ תרס״א עזב את פולין, לפי דרישת בנו שישב באמריקה, ונסע לניו יורק. אף שם נרתם מיד בעול "המזרחי". עמד בקשרי מכתבים עם עסקני "המזרחי" בבנדין. נתמנה מורה בבית־ספר ללימודי קודש, כינס אספות ברובעים שונים של נידיורק, נבחר ציר לועידה הארצית השנתית (השמינית) של "המזרחי" באמריקה, בנשיאותו של הרב מאיר ברלין. היה פעיל ברובע הארלם, ועזר להרחבת השפעת "המזרחי" ולריבוי מספר חבריו, קיבל פני אורחים מאירופה (ובהם אדמו״ר "המזרחי" רבי מנדיל לנדוי מזאבירצ׳ה), עמד בקשרים עם הרב ברלין ועם מנהיגי "המזרחי" באמריקה, הופיע בנאומים בבתי כנסיות והתפרסם כנואם עממי. בכל מכתביו הדגיש שאיפתו לציון. ...

... "הצופה", עתון התנועה העולמית של המזרחי והפועל המזרחי, ת״א. "זאגלעמביער צייטונג", בנדין. "זאגלעמביער לעב", בנדין. "זאגלעמביער שלעזיש ווארט", בנדין־סוסנוביץ. ״ייוו״א בלעטער, יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט״, ווילנה — ניו יורק. ידיעות בית לוחמי הגיטאות ע״ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד, חיפה. "יזכור", הוצאת ממשלת ישראל, משרד הבטחון. ״לעבענס־פראג״, בטאון מפלגת ״בונד״, וארשה, 1917. "נאש פשגלונד" (פולנית), עתון יומי, וארשה. "פאלקס צייטונג", עתון יומי של מפלגת "בונד", וארשה. ...

... אין די גרעסטע צענטער־שטעט אין אויסלאנד זענען מיר פאר־ טרעטן דורך פאלגנדיקע קארעספאנדענטן: ז. ה א ב ע ר (ווין), ד״ר א י מע ר ג ל י ק (ניריורק), ש. ווייס און מאטעק ה א מ פע ל ...

... אין בוך ,,דורוֹת בונדיסטן״ (פארלאג ״אונזער צייט״ , נידיארק , 1956) , לייענען מיר פאלגנדעס : ״אין פעברואר 1940 האט דער שליח פון צענטראל - קאמיטעט פון "בונד" , ארטור נונבערג , געברענגט אין פסחזאנ'ס וווינונג אומלעגאלע ליטעראטור און געלט , און אפגעהאלטן א זיצונג פון בענדישער קאמיטעט מיט דער באטייליגונג פון פסחזאן , סטאפניצעף , ך״ר פערל , פרייליך און קארענפעלד . צווישן אנדערע איז באשלאסן געווארן, אז בונדיסטן זאלן זיך נישט באטייליקן אין יודדראט" .

... ב־1935 עלה לארץ ישראל ומאז הוא מפרסם מסות ספרותיות, שירים וספורים ב״הצופה", "הארץ", ב״מישור", "ספרות צעירה וב״צוקונפס" בניו־יורק. עורכו הספרותי של "הצפה". ...

עוד בנעורי ותירגם ליידיש את ה״תניא״. מבנדי הוא היה שולח מאמרים לעתונים כ״הצפירה״, בפטבדונים יהודה יפת. ובשם זה פרסם סדרות מאמרים על נושאים שונים. יצירותיו הראשו- נות היו על נושא החסידות שהופיעו בעתון העברי היומי "היום" (וארשה, 1925), ב״הדואר" נידיורק ואחרים ועורר תשומת לב בסגנונו המזהיר. בין יצירותיו המוצלחות ביותר סדרת "שיחות ומשלים של רבי שמחה בונים מפשיסחה", מסות הסטודיות מחיי צדיקים נודעים בחסידות, כמו על רבי יצחק אייזיק מקאלוב ההונגרית, על רבי חיים דוד ברנרד הרופא מפיוטקוב שהיה אדמו״ר, ועוד. ...