Judenrat

דעם 12־טן אוגוסט 1942, פינף אזייגער אין דער פרי, האבן אלע בענ־ דינער יידן פארלאזט זייערע וווינונגען, קינדער און אלטע, מענער און פרויען, אפילו קראנקע און קינדער אין די וויגעלעך. אלע האבן זיך געלאפן צו די צוויי "זאמלפונקטן" פון "הכה" און "סאנאציע"׳. 30 טויזנט יידן האבן פארלאזט זייערע הייזער מיטן גלויבן אין צוזאג פון יודנראט, אז עס וועט חלילה קיינעם גארנישט געשען. ביים איינגאנג צו די פארזאמלונגס־פונקטן האט יעדער באקומען א לויף־ נומער, און ביי טישלעך זענען געזעסן באאמטע פון יודנראט, וועלכע האבן פארצייכנט די נעמען פון אלע אנוועזענדע. א זייגער 9 פרי האט זיך די ציילונג פארענדיקט. עס איז פעסטגעשטעלט געווארן, אז 90% פון דער באפעלקערונג האט זיך צוגעשטעלט. א זייגער 10 קומען אן די ערשטע ידיעות. דער גאנצער ספארט־פלאץ איז ארומ־ גענומען געווארן מיט א קייט פון פאליציי און ס. ס. מענער בא־ וואפנט מיט מאשין־געווער. הייגעם איז נישט דערלויבט צו פאר־ לאזן דעם "זאמלפונקט", אפילו נישט די הויכע באאמטע פון יודנ־ ראט• א שעה נאך א שעה פארגייט, און אלע ווארטן מיט א שטייג־ גענדיקן פחד אויף דעם קומענדיקן. ערשט א זייגער 2 נאסמיטאג זענען געקומען די צוויי פארשטייער פון "זאנדער בעאויפטראגטן" קוטשינסקי און שמעלט, און צוגעטרעטן צו דער "אקציע". יעדער איינער האט זיך געמוזט שטעלן פאר זיי מיט דער משפחה, מיט דער ארבעט־קארטע אין דער האנט. די באפעלקערונג ווערט דאן דורך זיי איינגעטיילט אין דריי קאטעגאריעס: א) יונגע ארבעטס־פעאיקע, ב) משפחות מיט צוויי קינדער, ג) עלטערע נישט ארבעטם־פעאיקע

"בונד" בעירנ ונהל פעולתו גם בימי הכיבוש ד,נאצי, במחתרת . על־פי עדות הספר ״דורות בונדיסטך (ניו יורק, 1956) הגיעו לכאן שליחים מיוחדים מהמרכז בוארשה, הביאו עמם כסף לניהול פעולה והפיצו חומר־הסברה חשאי נגד "היודן־ראט" וקראו לא לשתף פעולה אתו ואף להתקומם נגדו בשל היותו מכשיר בידי הנאצים משמידי עמנו. אולם התנגדות פעילה עם נשק ביד, אם־כי תוכננה, לא בוצעה מחמת סיבות רבות. גורל כל יהודי בנדין היה גם גורלם של מאות חברי "בונד" והנוטים אליהם, שהלכו יד ביד עם כל קדושי קהילתנו בדרכם האחרונה לגיא־ההריגה — ורק בודדים בלבד נותרו בחיים . ...

בשנת 1941 הוצע לנו על־ידי ה״יודן־ראט״ לייסד חווה חקלאית באדמות המשתרעות בשטח שרודולה התחתית. תשובתנו הייתה חיובית, והחלטנו שבחווה ישתתפו חברי כל תנועות הנוער החלוצי ואף אלה שלא נמנו עם הסתדרות החלוץ. במשך זמן קצר מנתה החווה כ־120 איש, שהדריכם האגרונום שטר וכולי ץ מצ׳אלאדד. כמרכז טכני נקבע לפי דרישתנו אריה ליו ר (כיום בארץ). הגויים לעגו לנו, בראותם אותנו עובדים בעבודה חקלאית, שלא היינו מנוסים בה, אבל עד מהרה למדנו את המלאכה ובמשך זמן־מה הקימונו על השטחים המוזנחים, שנמסרו לנו לעבוד, מפעל מוצלח ומשגשג. ברצוני לציין עוד, שהחווה הייתה בימים הקודרים האלה מקור של גחמה ועידוד ליהודי המקש, אשר ראו בעיני רש ם חיים חדשים בארץ ישראל שאליהם כל כך ערגו. החו שימשה לנו מקום נוח ביותר ומוסווה לפעילות המחתרת. כאן השתתף בישיבת לילה, במוצ״ש, ב*8 באבגוסט, 1942, מרדכי אנילביץ. מפקד הארגון היהודי הלוחם בשרשה, שהזעיק אותנו להיחלץ להצלה ולהביא לעם המדוכא בשורת אמונה וגאולה. ...

... עד שעלה כוכבו של "זקן היהודים" מרין (שאביועבד עם הגרמנים במלחמת העולם הראשונה), ראשית פעלו, שהדיח את הנציגים הקודמים והתחיל מארגן את היודנראט במתכונת שאר המוסדות מסוגו במחוז. ...

נ. לונדנר ציין באות הפגישה, שאם כי אין הזמן כשר לויכוחים, הרי שזומנה הישיבה כדי לשמוע את חששות החברים ביחס ליודנראט. מנלה עמד, לעומתו, על פעולות ההצלה שמבצע היודנראט, לדעתו. ואילו אני הדגשתי, שאנו מתקרבים לקראת חיסול מוחלט של היהודים, וכל הקלה זמנית אינה אלא הסוואה ואסור לנו לתת יד למזימה. יום יבוא וניתן את הדין. אופן ה י י ם לא ייחס ערך לפגישה. כל מי שרצה ללכת ליודנראט ולשתף פעולה עמו — אמר — עשה זאת, ומי שסבור היה שאסור לו, אינו זקוק להסברה, ולא ישנה דעתו. סובק ובם ק י אמר, שכל אחד זכאי, לדעה משלו, אבל אלה שעמדו בראש התנועות אסור להם לעבוד ביודנראט, כי הלא הם משמשים סמל לתנועותיהם. ואילו לסקר דיבר בנעימה של ״מי שמך״. — אין אני מוכן — אמר — להתחלק בחלקי בגן עדן בזכות פעולתי ביודנראט... ויגודזקי — שתק ולא חיווה דעתו. ...

... אשר לאספקה, הרי גם המעט שהקציבו הגרמנים נתמעט בעברו דרך מחסן היודנראט. הם נטלו לעצמם (קמח לאפיית לחם לבן וכר), והשאר הסתנן לשוק השחור. ...

לפני היודנראט. בפגישה הראשונה לא קיבלו אנשי היודנראט את ההצעה, אבל גם לא דחוה, ובינתיים נמשכה העבודה בהקמת שני הצריפים הגדולים והמבנים הקטנים הסמוכים להם בשטח. לבסוף נתקבלה הצעתנו על דעת היודנראט, והחלטנו להעביר את הנוער לעבודה בשטח הבור המשתרע על 100 מורג, קניין חברת המכרות. משנגמרה הקמת המבנים בשרודלא והובאו המומחים (גנן מהעיריה, אחד בוגר בית ספר חקלאי מצ׳אנסטוכוב וגנן יהודי גרמני, שסבא שלו התגורר בבנדין והוא בא אליו בזמן המלחמה), התחילו חברי הקבוץ והנוער יוצאים לחווה. מנהל העבודה היה חבר הקבוץ, חניך "בלוי־ווייס", צעיר מוכשר ושמו פוהורילה. אף־על־פי־כן, לא היו צעדי הראשונים של החווה מוצלחים, ובעיקר לקה משטר העבודה. חלק קטן מהחברים ישן במקום בחדר שכור אצל פולני, היתר חוזר היה העיר לפנות ערב. הצריפים נמסרו מאוחר יותר לרשות החווה. כל שבת היו באים נציגי היודנראט לערוך תשלום לאכרים מהסביבה שמהם שכרו סוסים וכלי עבודה, ואגב כך עורכים מעין "פיקניק"...

... ראשיתה במאי 1940, אותו זמן הגיעה אלינו הידיעה, שהגרמנים מקימים בשרודולא בניינים בעבודתם של פועלים שנשלחו על־ידי היודנראט. כוונתם — הקמת מחנה עבודה לפועלים חקלאים. ...

לנו בטיחו ח — וישו ב סירינו. הירוש ה לשלו ח חל ק מחבר ל ז?ח1וו 7 ב״פארארבייטר" (מנהל י עבודה) למחנו ת — ל א ירדד. מסד ר היום. ויש שתפס ו חברי ם מהחוו ה וביקש ו לגרשם, כד י להוכי ח לנו. שאי ן מתחשבים בנו. ע ד כמ ה שיכולנ ו — חילצנ ו אותם. ידענ ו ג ם לנצ ל הניגודים והתחרו ת הפנימי ת בי ן חבר י היודנראט. לעול ם ל א ויתרנו. ונראה שה ם רחש ו לנ ו דר ך ארץ, שכ ן אחר ת אי ן להבין, מדו ע ל א מיצו אתנ ו א ת הדין... ע ל א ף המצ ב המלחמת י המתמי ד בינינו. ...

... את זרם המכתבים הפסיק היודנראט שהחרים את רוב המכתבים. נשלחו רק המכתבים של המקורבים ליודנראט, או של אלה שידעו להסתדר מחוץ לדואר של היודנראט.

... לחיים ולמוות, כעבו ר זמ ן קצ ר קיב ל המרכ ז ש ל היודנרא ט הודע ה מהנהלת המחנ ה באושביץ, שהיהודי ם האל ה נידונ ו למוו ת בע ד פעילו ת קומוניסטית, הוצא ו להור ג ונשרפ ו בקרמטוריום. ...

... ן■■ בנם של גילה ויצחק מנחם. נולד בבנדין, 1927. נדרש על־ ■* ידי היודנראט להתייצב כדי להישלח למחנה העבודה בו היו מועסקים בני־נוער. הסתתר, ומפאת אי־התייצבותו נאסרה אמו. מתוך פחד פן תיענש ותיגרש — נתייצב ונשלח ל״דולאג" (מחנה מיון לעבודה). ...