Arie Lyor

... בתשואות המות נתקבלו הברכות שהגיעו מארץ ישראל, מחברי גורדוניה בבנדין שעלו לא מזמן לארץ. הה׳ אריה ליור הודה למברכים והבטיח, שתשבחותיהם לא היו לריק, וגורדוניה תתמיד בפעולה ביתר תשוקה ומרץ.

בשנת 1941 הוצע לנו על־ידי ה״יודן־ראט״ לייסד חווה חקלאית באדמות המשתרעות בשטח שרודולה התחתית. תשובתנו הייתה חיובית, והחלטנו שבחווה ישתתפו חברי כל תנועות הנוער החלוצי ואף אלה שלא נמנו עם הסתדרות החלוץ. במשך זמן קצר מנתה החווה כ־120 איש, שהדריכם האגרונום שטר וכולי ץ מצ׳אלאדד. כמרכז טכני נקבע לפי דרישתנו אריה ליו ר (כיום בארץ). הגויים לעגו לנו, בראותם אותנו עובדים בעבודה חקלאית, שלא היינו מנוסים בה, אבל עד מהרה למדנו את המלאכה ובמשך זמן־מה הקימונו על השטחים המוזנחים, שנמסרו לנו לעבוד, מפעל מוצלח ומשגשג. ברצוני לציין עוד, שהחווה הייתה בימים הקודרים האלה מקור של גחמה ועידוד ליהודי המקש, אשר ראו בעיני רש ם חיים חדשים בארץ ישראל שאליהם כל כך ערגו. החו שימשה לנו מקום נוח ביותר ומוסווה לפעילות המחתרת. כאן השתתף בישיבת לילה, במוצ״ש, ב*8 באבגוסט, 1942, מרדכי אנילביץ. מפקד הארגון היהודי הלוחם בשרשה, שהזעיק אותנו להיחלץ להצלה ולהביא לעם המדוכא בשורת אמונה וגאולה. ...

... שבועיים נשאר אנילביץ באזור זגלמביה, ובהשפעתו נוסדה קבוצת המגן הראשונה, ששמה היה ״לקרב״. מפקדה — אריה ל י ו ר מגורדוניה, סגנו — פסחזון יאדז׳יה מהשומר־הצעיר, ברוך גמ טק מקיבוץ "דרור" וישראל דיאמנט מהנוער־הציוני. הרכב זה נשתנה אחר כך. כן נעשו מאמצים לצרף לפעולת ההגנה את פועלי־ציון־שמאל. קבוצת "לקרב" פירסמה אז כרוז לנוער להצטרף לשורות ההגנה.

של היושב־ראש ד* ר רכטמן נמסרודינים. והשכונות ע*י ם יינצצר ג (מזכירות), לוגדנר, (גזברות), זיגרייך (ועד התרבות), ב. ליור, (עתונות). החברים המפל, לונדנר וזיגרייך הרצו על פעולתנו להבא. בויכוחים על הדו״ח וההרצאות השתתפו חברים רבים שהביעו הכרתם לועד שעשה הכל למען חיזוק המפלגה והתפתחותה. באחרונה הרצח חברנו מ. המפל על הועידה השלישית של הסתדרות העובדים בארץ ישראל. ב־29 בינואר ש.ז. נערכה אסיפודיסוד של "גורדוניה" המתעוררת מחדש לפעולה, המורכבת הפעם מבני־נוער של השכבות העממיות והמושתתת על יסודות חלוציים. פתח אריה ליור, וד״ר רכטמן הרצח על חשיבות תנועת "גורדוניה" ומקומה בתנועת הנוער היהודית. נשמעו ברכות מטעם התאחדות — הח׳ שניצר, ״השחר״ — לוסטיגר, השומר הצעיר — שפייזר, ״תרבות״ — אלטמן ונציגי החלוץ, הקהק״ל והליגה למען א״י העובדת. הח׳ מרדכי המפל הרצח על א. ד. גורדון ומשנתו, ושלמה ניימרק על תפקידי הנוער בשעה זו".

... אריה ליור, גול זנר, טוביה קוקוטק, שרה סקוצ׳ילם, צבי ש׳ורץ, רוזנברג וגרוספלד. אל הועד נספח כפטרון מטעם המפלגה — ד. ל י ו ר. במשך זמן מה מנתה "ויתקיניה" כ־200 חברים פעילים בכל העבודות הציוניות וגם ב״החלוץ". חבריה יצאו להכשרה בקרולבסקה־הוטה (שלזיה), רדומסקו ובמקומות אחרים, ובגמר הכשרתם עלו לארץ ישראל. נתארגנו שעורי ערב לעברית בהנהלת מורה מקצועי.

... בגליון מאי 1933 כותב אריה ליור: "ועידת החיסול של התאחדות בדנציג, שהחליטה על איחוד מפלגתנו עם םוע״צ, לא השפיעה עלינו כלל וכלל. אדרבא: תשובתנו על "הקפיטולציה" של תנועתנו תהי בהגברת עבודתנו למען קיום "התאחדות" עצמאית וריבונית. ואמנם, המפלגה בבנדי ן משמשת דוגמה, מגבירה את עבודתה בהרבה ומתעתדת לגדול. חנוכת הבית של מעמנו החדש נערכה מתוך מצב רוח מרומם. בחגיגה השתתפו 250 חברינו, פרט לנוער שלנו ומוזמנים רבים מסניפינו הקרובים. תזמורתנו פתחה במנגינת ההימנון הלאומי. ד״ר רכטמן קידם בברכה את האורחים ונציגי הסתדרות ומוסדות ציוניים שבאו לשמח אתנו יחד. שליח המרכז יוסף לוי עמד על בעיות המפלגה, שבשום ואיחל שבית המפלגה ישמש מקור שוסע אור לכל חוגי העם. בהזדמנות זו נפרד א. לויד מהקבוצה הראשונה של חברי "ויתקינה" היוצאת להכשרה. בשם חלוצי "ויתקיניה" הודה ראובן אלטער. את המסיבה שנערכה ליד שולחנות ערוכים הנעימה התזמורת ...