David Lior

... חרדנו ודאגנו שתשאר למען הדורות הבאים תעודת־אמת על קהילתנו הנכחדת. ורב חלקם של ידידינו המסורים דוד ליאור ומרדכי המפל, שהביעו נכונותם ליטול על עצמם את העול הכבד והאחראי של הוצאת הספר שלא על מנת לקבל פרס. שניהם השקיעו בו שנות יזמה ועמל, לא חסכו מרץ וטרחה, שקדנות והתמדה בחיפוש וליקוט החומר, התחקו על כל מקור מוסמך בארכיונים ובספריות, כדי למצוא מיסמכים, מחקרים, רשימות, תצלומים על עברה של עיר־הולדתנו, ואספו עדויות מפי השרידים, שחזו מבשרם את זוועות האכזריות הנאצית. הרי כל פרט ותו מוסיף להרחבת התמונה השללגונית של בנדין המפוארת, שהיתה ואיננה עוד.

... ועם פעיליהם ויחמיהם שבאו מתוך הנוער המשכיל והמעולה בעירנו, נמנו: משה קמיגר, (נפטר בשנות שחרותו), אהרן המפל, טעוול קליינמן, הרש ליאור, המורים הורגל ו רוזגקויט, ליכטמן, סונצ׳ב, אסתר זילברשץ (כולם ניס־ פו), יהודה פרגר, פלה נייברג, מירל רוטנברג, מרים פריד ברג, חנה שנ טל־רביב, ישראל זיגרייך, משה רוזנקר, דוד ליאור, מרים קמינר־ליאור, יצחק טנצר, מאיר גולני - גוז׳לני, שמואל דומב (כיום בישראל), מ. ל. קוזלובסקי (אמריקה), משה פוטשינסקי (אוסטרליה) ועוד. ...

מצויה גם העתונות הארצישראלית. כן נערכים שעורי־ערב להשתלמות (פאלקס־אוניווערזיטעט). המרצים היו: פרנק ל — ספרות עברית, דוד ליור — ספרות יידיש, מאגיסטר ארליך — ספרות פולנית, י. גרטנר — ציונות וארץ ישראל, רכני"ץ — כלכלה פוליטית, גרטלר — סוציאליזם. ...

— הפרנסים אברהם ליור (אמריקה) ומשה רוזנקר (ישראל), קרן היסוד — נטע לוגדגר (ניספה), התאחדות — דוד ליור, הסתדרות נשים ״ויצו״ — חברת העיריה, גברת נחרוטנר (ניספתה), סיעת ״התאחדות״ בעיריה — ד״ר רבטמן, ״תרבות״ — המורה א. ז. בורנשטיין (ניספה), הלשכה הראשית של הקהק״ל בוארשה — מרת לאה ויגדור וביץ (נפטרה בישראל), ועד ההורים של גורדוניה — מרת צ׳רנוכה (ניספתה), החלוץ — יהודה אנזלביץ (ניספה), ליגה למען א״י העובדת — אבא גרויעער (ניספה), הנוער הציוני — משה הורוביץ (ישראל), ״השחר״ — יהודה קליינר (נפל בקבוצת חולדה, 1938), "גורדוניה" בסוסנוביץ ודומברובה — הלל מנקרסקי־־קמחי וצבי מגרק־ ביץ־מגן, ההנהגה הגלילית — אברהם פריד (שלושתם בישראל). ...

... השמש נוטה לשקיעה ודמדומי הערב עוטים את המחנה, שבו השלך הס, כי מתחילה קבלת שבת. אחרי דברי הקדמה וקריאת פרקים מסידרת השבוע, מוגשת סעודת־שבת מסורתית — יין, חלות, דגים ועוד מאכלים טעימים לחך. המטבח המתנהל בהשגחת בעלת־ המשק, מרת מרים ליור המסורה (רעיתו של דוד ליור המעתיק) מצוייד בכל־טוב, ומראה פני הנופשים מעיד על תזונה טובה. בגמר הארוחה הערבה פורצים הילדים בשירה ובריקודים. עם מתן אות ענוגה למנוחה בתקיעת החצוצרה, שוקע המחנה העליז בתרדמת שבת ענוגה. ...

... יושבים: ישראל א. ליור, יוסף הפטמן, דוד ליור, משה אופנהיים. ...

... עומדים מימין לשמאל: אברהם שטרוכליץ, דוד ליור, מרדכי המפל, טוויל קליינמן, צבי פפר. יושבים: עורך "זאגלעמביער צייטונג" ישעיהו לבקוביטש, יצחק ויגודזקי, בייטנר, ד״ר י. טחון, ...

... הסתדרות הציונים הכלליים / דוד ליור 257 ...

קבוצת מגשימים של ׳ויתקיביה" , 1932 , עם הפטרון דוד ליור אגמפע פון מגשימים (פארווירקלעכער ) פון ״ויתקיניה״ , 1932 , מיט זייער סאטראן ד. ליור ...

... •י■ יזמת מפלגת ״צעירי־ציוך בבנדין נוסדה בשנת 1918 הסתדרות ^יי צעירים "השחר", שמטרתה היתה לחנך את חבריה ברוח לאומית. מפלגת "צעירי־ציון" העמידה לרשות "השחר", לשם הדרכתו וכיוונו, את מיטב חבריה: משה קמינר ז״ל, בחור משכיל, שמת בצעירותו ז אהרן המפל ז״ל, שפעילותו החברתית היתד, ניכרת בעיר במשך עשרות בשנים עד לשואה! דוד ז י ט מ ן ז״ל, בעל כשרונות ספרותיים, אך גם הוא קיפח חייו בהיותו צעיר! מאיר גוזשלני (גולני), (כעת בישראל), משה לייב ק ו ז ל ו ב ס ק י המתגורר באמריקה ודוד ליאור (ישראל) ועוד. ...

... אך היה ברור, שזוהי תנועת חלוצית הדוגלת בערכי הפועל־הצעיר בארץ ישראל ז באסיפת היסוד נבחרה הנהלת גורדוניה בעירנו בצירוף חברי ה״התאחדות״ — דוד ל י ו ר ו ישראל ג ר ט נ ר המנוח לשם הדרכה ופיקוח. ההנהגה המקומית התקשרה עם המרכז בלבוב, שבראשו עמד פנחס לוביאניקר (לבון), ופעלה בהתאם להוראו - תיו. במהלך הפעולה נתברר, שהיסוד האנושי של הגרעין הראשון לא נקלט יפה במסגרת הרעיונית־־החלוצית של התנועה. ב־1926 ...

... מפעילי הקרן הקיימת לישראל. סופר. לבנדין בא בשנת 1933. ועדת הקה״קל, על עסקניה המסורים, עשתה כל ההכנות לביקורו. בתחנת הרכבת חיכתה לו משלחת, וילדם של מרים ודוד ליור, מנחם בן השש, הגיש לאורח זר פרחים ובירכהו בעברית. ...

התיעצות נציגי המפלגות שביקשנו לקיים — לא יצאה אל הפועל. באפריל או במאי 1940, היתה פגישה — וללא תוצאות — עם כמה מחברי היודנראט, בהשתתפות ויגודזקי, מנלה, לוני דנר ולסקר, משה אופנהיים (הפועל המזרחי), סובקובס- קי, צוקרקנדל (פועלי ציון), דוד ליור, ישראל גרטלר והחו״מ (התאחדות) — מולצ׳אדזקי סירב להשתתף. אפיינית היתד, טענתו של האחרון: "בזמן מלחמה אין ציונות". הוא לא רצה כלל בויכוח צבורי בנושא זה. נתייאשתי מכל אפשרות של השפעה עליו (על אחדים השפענו במידת־מה), לפי שידענו אפילו החלש עוד מתקופת פעילותו לפני המלחמה בקרן הקיימת ותמיד, בכל מערכה ויכוח מצטרף היה לצד החזק נגד החלש, והנה, עתה נתמנה הוא על ידי מרין למחלקת העזרה הסוציאלית ביודנראט ומעין מומחה שלו לעניני נוער.

ביץ בשם "ארגון יוצאי זגלמביה", שבראשו עמד במשך חמש שנים הרב מנחם האגר זצ״ל, ולזכותו יש לזקוף הרבה מהישיגינו. כסגני־יושב ראש פעלו בשעתם: נחמיה זינגר, עו״ד ד״ר ספיר, עו״ד ד״ר רכטמן ודוד ליור, כמזכירים חיים טריגר ומרדכי המפל, כגזבר — מאיר לנדם מן, ובתפקידים אחרים — גב׳ גוטה ג׳וטקביץ (בן־יצחק), עדד ד״ר יוסף א ורשטיי<ן, חיים ורשבסקי, דוד מרינקא (נפטר), ישראל זונאבנד, ישראל שווייצר, האחים שלמה ויוחנן לאודון ואחרים. ...