Dąbrowa

... זייט דאם זיצארט איז איבערגעטראגן געווארן קיין בענדי ן הויבס זץ * אן א שטארקע אנטוויקלונג פון דער אפטיילונג, צו וועל־ כער ם טרעטן צו א סך נייע מיטגלידער, אזוי, אז צום סוף פון יאר 1932 צייל ם שו ץ די געזעלשאפט 258 מיטגלידער פון בענדין, סאסנאיויץ, דאמבראווע און דער אומגעגנט.

מיר, ציוניסטן, האבן דאַן אנגעפירט מיט דער גאנצער וואל־אגיטאציע צו סיים. איך פלעג דאו פארן מיטן ד״ר וויינציהער אין די שטעט און שטעטלעך פון גאנצן קרייז סאסנאוויץ, דאמבראווע, זאוויערטשע, זשארקי, און רעדן צו די יידישע מאסן אין די בתי־מדרשים אין שולן. וויינציהער פלעגט רעדן פויליש. אפט אויף די רייזעס פלעגט ער זאגן צו מיר: .הלואי וואלט איך געקענט רעדן צו מיינע יידן אויף דער שפראך וואס איר רעדט צי זיי״. — זיינע פוילישע רעדעס האבן אבער שטענדיק דערווארעמט די יידישע צוהערער, אלע האבן געפילט אז ער רעדט צו זיי א גרויסער ווארעמער ייד. אין סיים איז וויינציהער, הגם נישט קיין ציוניסט, גלייך אריינגעטרעטן אין נאציאנאלן ראט פון דער ציוניסטישער גרופע׳ און מיטגעמאכט אלע אירע קאמפן קעגן דער פוילישע רעגירונג און סארטיידיקט יידישע רעכט. ...

... בנו ר' אלתר נולד בלילוב בשנת תר״ז, בן יחיד להוריו. הוא ירש חסידים מאביו וגם מסבו מלילוב. והיו לו בתי־חסידים (קלויזים) בערים ועיירות: בנדין, סוסנוביץ, טשאלאדז / זאבירצ׳ה, צ׳נסטחוב, דומברובה, אלקוש, מיאחוב, חשניצח, וודיסלב, שצ׳יקוצ׳ין, ז׳רנובצה, סלאבקוב, פילץ, סנדישוב, קאלץ, וארשה, לודז׳ ועוד. יש בוולברום בבית מורשת אביו הצדיק, ובו בית־מדרש גדול ועזרת־נשים. נשא אשה מבני משפחתו, הרבנית שרה שהיתה מנכדי ר׳ דוד הצדיק מלילוב. וכן בא בקשרי חיתון עם גדולי הצדיקים בדורו.

הוותיקים שבחסידי ראדומסק הנמצאים בארץ מספרים שפעם ביקר הצדיק רבי שלמה בבנדין, ואז טרם היתה תחנת־רכבת בבנדין עצמה, אלא היו נוסעים לדומברובה, ששם היתה התחנה הסופית של הרכבת. כדי לקבל את פני הצדיק בתחנה התפלגו החסידים בשתי דרכים המובילות לתחנת דומברובה, כי לא ידעו באיזו דרך יגיע הצדיק, אם ישר מדומברובה לבנדין, או בדרך השניה — דרך גזיחוב. ר' קלמן, שישב בישיבת קבע בבנדין, היה מאלה שסטו מהדרך שהצדיק בא בו. ובינתים הגיע הצדיק, ור׳ קלמן טרם הגיע. כשבא הלה אמר לו הצדיק: ״ר׳ קלמן 1 כבר רציתי ללמוד פרק משניות אחריך". ענהו הלה: "תודה לך, רבי. מצוד■ בו יותר מבשליחו".. . ...

— הפרנסים אברהם ליור (אמריקה) ומשה רוזנקר (ישראל), קרן היסוד — נטע לוגדגר (ניספה), התאחדות — דוד ליור, הסתדרות נשים ״ויצו״ — חברת העיריה, גברת נחרוטנר (ניספתה), סיעת ״התאחדות״ בעיריה — ד״ר רבטמן, ״תרבות״ — המורה א. ז. בורנשטיין (ניספה), הלשכה הראשית של הקהק״ל בוארשה — מרת לאה ויגדור וביץ (נפטרה בישראל), ועד ההורים של גורדוניה — מרת צ׳רנוכה (ניספתה), החלוץ — יהודה אנזלביץ (ניספה), ליגה למען א״י העובדת — אבא גרויעער (ניספה), הנוער הציוני — משה הורוביץ (ישראל), ״השחר״ — יהודה קליינר (נפל בקבוצת חולדה, 1938), "גורדוניה" בסוסנוביץ ודומברובה — הלל מנקרסקי־־קמחי וצבי מגרק־ ביץ־מגן, ההנהגה הגלילית — אברהם פריד (שלושתם בישראל). ...

לייב דנציגר, אסתר גוטמן, הנרי ק שפיגלמן, גוטמן יונגםטר, מרדכי יז שמבק, יצחק כץ, מינה כהנא, יהונתן קליימן, אירקה שורצבוים, אדולף וואזשניצה, יהודה בא נאך, קיילבוים, שלמה בוז׳יקובסקי, דבורה בור- שטיין, שרה צ׳רנובה (כולם מבנדין), יונה קליימן, בן־ ציון קוזשוך (מסוסנוביץ), מיכל מנאלה (דומברובה) ומליה קלבר (קטוביץ). רק בודדים בלבד נשארו מהם בחיים. ...

... צו בענדי ן זענען געווארן צוגעטיילט: טשעלאדז, שעוועראון א גאנצע רי דארפישע געמיינדעם, ווי אויך האלב זאמבקאוודץ. דאמבראווע און די אנדערע העלפט זאמבקאוויץ זענען אפגעפאלן פון בענדי ן צוליב דעם, וואט זיי האבן געהערט צום עסטרייכישן אקופאציע־געביט. ...

... אין דאמבראווע: נוט׳4—123 שט., נוט׳5— 196, נוט׳18— ...

דעם 21־טן פעברואר איז אין בענזין פארגעקומען א קאנפערענץ מיט דער באטייליקונג פון "ארט״־עסקנים פון בענדין, סאסנאוויץ, דאמבראווע, זאגלעמביע און קאטאוויצער האנטווערקער פאריינען, ווי אויך ארגאניזאציעס און געזעלשאפטן, וואט זייער אויפגאבע איז צו פראדוקטיוויזירן די יידישע מאסן. דער ציל פון דער קאנפערענץ איז געווען צו קאארדינירן די געז. "ארט" אין איין קערפערשאפט און צו פירן אן איינהייטלעכע ארבעט. ...

... 1■■נען כמעט פון יידן. די שטאט האט זיך געצויגן פון דער ווא ־ טער־מיל ביז צום "פארן־טויער" אויף דער קאלאנטאיא גאס, וואס האט געפירט קיין דאמבראווע. ווען נישט די קירכע וואס שטייט עד ־ היום אויפן בארג ביים אלטן מארק, און די רואינען פונם קעניגלעכן שלאם פון קאזשימיערזש דעם גרויסן — וואלט מען געקענט זאגן, אז בענדין איז אין יענע יארן געווען א ריין יידישע שטאט. מיט פרנסה איז געווען נישט לייכט, מ'האט אנגעוואנדן אלץ, כדי אויטצו ־ קעמפן פאר שטיקל ברויט, און צוליב דעם האבן אין שטאט נישט גע ־ פעלט קיין מלמדים, וועלכע האבן זיך באמיט צו באקומען וואס מער קינדער אין זייערע חדרים, פאר א שכר וואס האט געקלעקט קוים־קוים די נשמה צו דערהאלטן. יעדער יינגל פון 4 יאר איז גע ־ גאנגען צו א דרדקי־מלמד, ווי מ'האט געלערנט דעם אלף־בית ביז עברי, און ערשט שפעטער אנגעהויבן גיין אין חדר, ווי מ'האט געלערנט חומש און גמרא. די שטרעבונג פון יעדן טאטע־מאמע איז געווען, אז זייער קינד זאל אויסוואקסן א רב, א דיין, א תלמיד־חכם, אדער לכל־הפחות א חזן און א שוחט. מ'האט געקארגט דעם ביטן פונעם מויל, בכדי אפצושפארן א קאפיקע און צו געבן די קינדער דעם געהעריקן חינוך.

א חודש שפעטער איז ווידער געקומען צו אונז חבר קאן, און אויף א זיצונג מיט אים איז באשלאסן געווארן צו גרינדן אין בענדי דעם "בונד", וואס האט א געוויסע צייט נישט עקזיסטירט אין אונזער שטאט. גלייכצייטיק איז מיט דער מיטהילף פון פריינט בערקאוויטש פון סאסנאוויץ און ברוקנער פון דאמבראווע, געגרינדעט געווארן די בונדישע ארגאניזאציע אויר אין די צוויי זאגלעמביער שטעט. ...

... עס איז געוויילט געווארן א ראיאן־סעקרעטאריאט פון פאלגענדן צוזאמענשטעל: מאראוווטשיק (קיבוץ בענדין), שלאמעק צי־ מערמאן ("גורדוניה" בענדין), שפרינגער ("פרייהייט" בענדין), באליצקי ("השומר הצעיר", דאמבראווא) און אליעזר (קבוצת הכשרה, "גורדוניה", סאסנאוויץ). ...

... "חגיגות האחד במאי השנה עברו בהצלחה רבה. בשעות המוקדמות של הבוקר מתכנסים חברינו בחצר המועדון. באסיפה מופיע חבר אברמק. אחרי האסיפה מסתדרת התהלוכה, בה משתתפים חברי המפלגה, "פרייהייט", "פריי סקויטן" במדיהם החגיגיים, חלוצים, אגודת־הספורט "קראפט", חברי האגודות המקצועיות שלנו ואוהדים, יחד כ־800 איש מתחת לחמשה דגלים. אנו צועדים למקום המפגש. למועדון פ. פ. ם. מכאן זזה התהלוכה המשותפת לדומברובה. בעברנו את רחובות העיר בנדין — נתקבלנו בתרועות. אנשים שואלים: "היכן פועלי ציון שמאל ו״בונד״?..

חמשת אלפים איש מפגינים יחד בדומברובא. בבית העם הגדול נערכת אסיפת־עם רבתי. דיבר ד״ר פאוועלעק, יו״ר עירית סוסנוביץ, בשם פ. פ. ם., מטעם מפלגתנו מדברים הח׳ יהודה פרגר (כעת בישראל) בפולנית ואבראמעק ביידיש. "האדומים" ביקשו לפרוץ לשורותינו, אך נהדפו על־ידי "המיליציה" שלנו. "בונד", כרגיל, ישב בבית, אפילו אסיפה לא ערך. פועלי ציון שמאל לא הופיעו השגה בפומבי, כי לא היה מי שיפגין בשורותיהם". ...

"חג גדול היה לנו ב־1 במאי האחרון, כאשר נתקיימה שוב התהלוכה המאוחדת של הפרולטרית היהודי והפולני יחד. "בונד" לא השתתף, לא משום שאין הוא רוצה להפגין יחד אתנו, אלא מטעם אחר: נבצר ממנו לאסוף לתהלוכה אפילו מנין אחד... בבוקר נערכה אסיפת־עם בחצר המפלגה. פתח — א. המפל. נאמו: סוב־ קובסקי, קוזלובסקי, ווייסזלץ מ״פרייהייט". בראש התהלוכה: 6 דגלי־סער, 2 דגלי המפלגה, שני דגלי "פרייהייט" ודגל "הסקויט" ועוד דגלים, שמספרם היה 19 ד 13 כרזות. בתהלוכה משתתפים 500 חברים. אנו צועדים לקסאוואר, מקום שם נהרגו שני פועלים בעת שביתת הכורים. כאן מחכים לנו אנשי פ. ם. ם. ויחד אנו מתקדמים לדומברובא. מנהיגי פ. פ. ס., הצירים לסיים — ביען וצאפליאק מקבלים את פנינו בברכות חמות. שבעת אלפים איש השתתפו בתהלוכה זו. אחרי התהלוכה נערכה אסיפה רבתית. בשמנו דיבר קוזלובסקי. בקריאות: "תחי מפלגת פועלי ציון!", "תחי מפלגת פ. פ. ם.!" נסתיימה החגיגה, שלא תישכח במהרה". ...

בין היתר: ״בבחירות האחרונות לעיריה השתתפנו בפעילות רבה. חברנו ד״ר רכטמן נמנה עם חברי העיריה הפעילים ומגלה עירנות בכל שטחי עבודה. חדרנו לערי זגלמביה ושלזיה הגדולות. סניפינו בקטוביץ וסוסנוביץ מניחים את הדעת. כן עלה בידינו לארגן סניפים בדומברובה, קניגס־הוטה, וו1לבר1מ, אלקוש וזומבקוביץ ביום א/ 10 באוקטובר, נערך בבנדין כנס של מפלגתנו בו השתתפו הסניפים של כל גליל קאלץ. המרכז היה מיוצג ע״י החבר מרדכי יפה, חבר הפועל הצעיר בארץ ישראל". ...

דבר ראשון אמרתי, יפה לשנות מעט צורתי ולגלח ראשי ולחיי שלא יכירו בי. אבל מהומה גדולה בעיר ורוב חנויותיה נעולות. רכוב ז׳נדרמים ברחובות וכלי־זינם עליהם ומגלבים בידיהם, וגופם מתוח וזקוף ועיניהם אינן מביטות לצדדים. פועלי מכרות דומברובה שבתו, וחבריהם העובדים במסילת־הברזל יצאו לסייע עמם ולהצטרף אליהם. והעיר בנדין כאילו סוגרת עלי. ...

בנדין, סוסנוביץ, דומברובה, זומבקוביץ, סטז׳מישיץ, מונדזשאב, צ׳אלאדז / לגישה, גולונוג, גרויצה, ניבקה, דאנדובקה. ...