Radomsk

חסידי רדומסק היו מרובים בבנדין ובזגלמביה בגלל קרבת רדומסק. ולא עוד אלא שכמה חסידים מהחשובים ביותר ישבו בבנדין, כמו ר׳ יחזקאל פרידמן שהשתתף במקהלת הצדיק בניצוחו של רבי לייזרקה פרלמוטר מלודז׳ / ו־־ ׳ קלמן בנדינר (פרידמן) שמילא אצל הצדיק תפקיד של בדחן בדרך כבוד, כרבי מרדכי ראקובר אצל החוזה מלובלין. הצדיק, מיסד השושלת ברדומסק היה מבקר לא פעם בבנדין אצל חסידיו והיה מתאכסן לרוב אצל חסידו ר׳ משה־הירש פישל, עשיר גדול ובעל בית־מסחר הגדול ביותר בפולין. על עשרו היו מספרים אגדות שונות בבנדין. במשך הזמן קם לו מתחרה רציני באותו עסק מצד ר׳ נחום צוקרמן, אף הוא מחסידי רדומסק והיה נוסע ל״חסד לאברהם" (נפטר תרנ״ג). ר׳ משה־הירש, אחר שמצבו הכלכלי נמצא בשלב הירידה, בעוד שמתחרהו ר׳ נחום היה במצב עליה אמר פעם: אני ור׳ נחום נמצאים כעת על שלבי הסולם. אני יורד והוא עולה. כששנינו ניפגש באמצע הסולם אשאל אותו: במה כוחך גדול בעלי׳ זו אם כבר יש לך חמשה־עשר אלף רובל, אינך מתביש לעלות ולהתחרות בי שעשרי לא ישוער ז...

... ל מאפטא בעל "אוהב ישראל". כל שלש הערים הללו נמצאות הרחק מזגלמביה, שהיתה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה ליד גבולות גרמניה ואוסטריה, ממש "סוף העולם הפולני־רוסי". על העיירה מונדזיוב שעל גבול שלש המדינות היו אומרים, כי משקורא בה תרנגול שומעים אותו בגרמניה, אוסטריה ורוסיה... ועם זאת אין ספק, שנמצאו חסידים לצדיקים האמורים גם בחבל זגלמביה, אלא שבגלל המרחק הרב היו ביקורי החסידים בחצרות הצדיקים נדירים יותר, בגלל ההוצאות הרבות וטלטולי הדרך. הצדיק העממי רבי דוד׳ל מלילוב קיצר את המרחק הרב לחסידיו בחבל זגלמביה, ובא רבי שלמה רבינוביץ בעל "תפארת שלמה" מראדומסק, תלמידו של רבי יששכר־בר מראדושיץ ורבי שמחה־בונם מפשיסחה, וקיצר עוד יותר את הדרך אליו. הוא היה מפורסם בחסידותו, בפקחותו ובמופתיו. גורם שני למשיכת הצדיק הרדומסקאי היה: הניגון שהצליח למשוך חסידים רבים. ואכן, עובדה היא שראדומסק שימשה אז מיתר ראשי בחסידות זגלמביה, ובקלויזים של השושלת בבנדין ובסביבה היו מרבים לשיר מניגוני רדומסק, והיו שדאגו לאספקה קבועה ומסודרת של ניגונים חדשים לעתים קרובות "למען לא יחסר המזג".

... לא מעטים בין חסידי פולין הקונגרסאית נתלבטו בפתרון השאלה, כיצד נתגלגל דבר חסידות סדיגורה—בויאן לבנדין י עשרות קלויזים נתקיימו בבנדין, ופרט לקלויז האמור לא היה בבנדין שום סניף לצדיק מגליציה או מארץ אחרת. כל הקלדזים היו על טהרת צדיקי פולין הקונגרסית. אכן, לצדיק הראשון מרדומסק היו חסידים גם בערי גליציה המערבית והתיכונית . ...

... ר׳ אברהם־מנח ם מנל ה לסקר, וראו י לציין, שאצ ל נכד ו ר ׳ מיכ ל לסקר היוש ב בתל־אבי ב נמצ א כתב־הצווא ה ש ל סב ו מתארי ך ח ׳ בניסן תרג״ ט כתוב ה עברית. הצווא ה מענינ ת בתכנ ה וג ם בסגנינ ה העברי. הי א מעיד ה שהי ה חסי ד בכ ל נפש ו ובכ ל מאודו. הני ח אחריו רכו ש שהי ה שוו ה כארבעי ם אל ף רוב ל (רכו ש גדו ל ביפי ם ההם), והור ה לחל ק אחוזי ם מסויימי ם לעני י הקלויזי ם ש ל חסיד י רדומסק, גור, סוחצ׳וב, ע ם סכומי ם גדולי ם יות ר לאדמו״ ר מבויא ן ולאלמנות הצדיקי ם מרדומס ק ומסדיגורה, למשפח ת הצדי ק רב י משה בידרמ ן מלילו ב בירושלים. כ ן ביק ש של א לכתו ב ע ל מצבת ו שום דבר י שבח, בהבטיחו, שבעצמ ו חיפ ש ופשפ ש במעשי ו א ם יש ל ו איז ו מיד ה טוב ה ראויי ה להיחר ת ע ל מצבת ו — ול א מצא; ואם יבוא ו יורשי ו לכתו ב ל ו דבר י שב ח — יגרמ ו ל ו בז ה בושה. ...

... בנו יחידו ר׳ עמנואל מילא מקומו ברבנות, ואחרי עלית רבי משה מלילוב לירושלים — גם בצדיקות. הוא היה מבקר הכופות אצל רבי יחזקאל מקוזמיר, רבי שלמה רבינוביץ מראדומסק. נפטר בוארשה בכ״ז שבט תרכ״ח, בן 63, ואוהלו נמצא בקרבת אוהל הצדיק רבי יצחק קליש מוורקה.

... ר, קלמן מילא אצל הצדיק ר׳ שלמה מראדומסק תפקיד בדחן של כבוד כרבי מרדכי רקובר אצל ה״חוזה" מלובלין. בכלל היו בדיחותיו מוכנות לו תמיד. בכל מכתב שהיה כותב לבנו היתה בדיחה. האחרון התאונן פעם במכתבו לאביו בימים שלפני לפסח, שאין לו פדיון בחנותו. השיב לו ו"קלמן: די לעבד להיות כרבו. "אז דער רבש״ע לייזט ניט ווילסטו לייזין?" וכשנתמנה פעם לפני ימי פורים ר' ישראל דנציגר למו״צ בבנדין הוא כתב לבנו של ר׳ קלמן: דרוש בשלום ידידי ואני מאחל לו שלא יכשל בדבר הלכה, והמתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה. "אז איך ווערל זיין פורים־רב זאל איך ניט נכשל ווערך.

... היה מראשוני החסידים שנסעו ל״תפארת שלמה" שעה שהתחיל לנהוג בצדיקות בראדומסק. הצדיק אמנם סירב תחילה לקבל את ההנהגה, ובשבת הראשונה כשבאו אליו חסידים, צעק: אינני רבי, שיהיו משוגעים רבים (משוגעים זאלן זיין רעבים). סעו לכם לביתכם. ר׳ קלמן הושיט לו ידו ואמר: רבי, אני נוסע. ברכני נא בברכת פרידה... ...

... מוצאו של ר' יחזקאל פרידמן ממשפחת חסידים, יליד רדומסק. כינויו בפי מכריו היה: דער בלינדער ר׳ יחזקאל, על שום שהיה שתום עין אחת. לאוירה החסידית הוסיפה מנעוריו קרבתו לבית מיסד השושלת הרדומסקאית. בעודו בן תשע, בשנת תרכ״ד, היה שר במקהל ה החסידית של ה״תפארת שלמה". ולאו כל אדם זכה לכך לשמש את הצדיק מרדומסק בנגינה. הצדיק הנודע ההוא נפטר בשנת תרכ״ו, אך רישומו לא פג מזכרו של ר׳ יחזקאל כל ימי חייו. ואין פלא. ברדומסק ובקלויזים שלה בכל מקום היתד. שירת ניגוני רדומסק מין מעמד חגיגי, עצרת עם, פלא מוסיקלי.

... אויף אזוי ווייט. אז ט׳איז געווארן נויטיק צו עפענען א רעדאקציע־ אפטיילונג אין טשענסטאכאוו. די אפטיילונג האט זיך געפונען אונטער זער לייטונג פון רפאל פעדערמאן מיטן אנטייל פון משה צ. (צע־ שינסקי, איצט א פערלעגער אין אמעריקע). די צייטונג איז אויך גוט קאלפארטירט געווארן אין פיעטריקאוו, ראדאמטק, קיעלץ, לובלין און אפילו אין אויבערשלעזיע, וואט האט דאן געהערט צו דייטש־ לאנד. ...

חסידות רדומסק כבשה את לבות אנשי זגלמביה באורח חייה העממיים והפשוטים ובניגוניה היפים. רדומסק תפסה אצלנו את המקום הראשון בשורת ההשתייכות לדינסטיות. נראה, שיורשי ה״תפארת שלמה" ידעו להתחשב ברגש התודעה של אנשי זגלמביה רחש להם, והושיבו לבסוף את נינו של ה״תפארת שלמה", ר׳ שלמה־חנוך רבינוביץ הי״ד, בסוסנוביץ על כס האדמו״ריות. ואף הוא ידע למשוך אליו חסידים ולהטות להם חסד נעורים של רדומסק הישישה. מלבד זה תפסה מקום נכבד בערי זגלמביה גם ד,"תולדה" של רדומסק, היא שושלת קרימולוב שליד זאביארצ׳ה, שמיסדה היה נכד ד,"תפארת שלמה". גם לבית קרימולוב נוסדו קלויזים בערי זגלמביה, והשמחה היתה רבה במעונם.