Tiferet Shlomo

... משנתאלמן מסר את חנותו לידי בנו והתיישב בראדומסק לחלוטין, בשאיפתו להמצא במחיצת רבו. לאחר פטירת ה״תפארת שלמה" הסתופף בצל בנו ה״חסד לאברהם". חלה בעת שה״חסד לאברהם" ישב במעיגות הרפואה בחוץ־לארץ, והוא כתב לבנו: "אני מחכה לביאת האדמו״ר לביתי. ואז אין אני מפחד ומקוה שאבריא". אך הוא נפטר ביום ה׳ מנחם־אב תרמ״ח עוד לפני שהאדמו״ר הספיק לבוא, בגיל 86 שנה. במוצאי יום־כפור הקרוב כשהאדמו״ר אמר תורה על הנושא, שמי שדבק בצדיק בחייו — גם אחרי פטירתו הוא כפוף אליו, אמר: מה אתם סבורים, שר׳ קלמן איננו כאן? ...

חסידות רדומסק כבשה את לבות אנשי זגלמביה באורח חייה העממיים והפשוטים ובניגוניה היפים. רדומסק תפסה אצלנו את המקום הראשון בשורת ההשתייכות לדינסטיות. נראה, שיורשי ה״תפארת שלמה" ידעו להתחשב ברגש התודעה של אנשי זגלמביה רחש להם, והושיבו לבסוף את נינו של ה״תפארת שלמה", ר׳ שלמה־חנוך רבינוביץ הי״ד, בסוסנוביץ על כס האדמו״ריות. ואף הוא ידע למשוך אליו חסידים ולהטות להם חסד נעורים של רדומסק הישישה. מלבד זה תפסה מקום נכבד בערי זגלמביה גם ד,"תולדה" של רדומסק, היא שושלת קרימולוב שליד זאביארצ׳ה, שמיסדה היה נכד ד,"תפארת שלמה". גם לבית קרימולוב נוסדו קלויזים בערי זגלמביה, והשמחה היתה רבה במעונם.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרב לעקור מקרימולוב ונתיישב בזאביארצ׳ה, בלי ששינה את שם הצדיקות של קרימולוב. וגבאי היה לו, ר׳ חיים ברקוביץ, תלמיד חכם וירא שמים, בעל תפילה מצוין וזמר חסידי בטוב טעם, שהיה מתפלל מוספים ביום כיפור רחוק מהעמוד, בעל־פה, מפאת חולשת ראייה, ונגוני ה״תפארת שלמה" שגורים על פיו. ...