Będzin

... %*ה ניתן לומר, בפתח הספר הזה, ולא נאמר בדפיו, האוצרים בתוכם את זכרי עברה ואת דמויות אישיה, את רטט חייה ושאר רוחה ^1 ונפשה, ואת פרשיות וכליונה של אם קהילות היהודים בדרומה־מזרחה של פולין, של בנדין, ירושלים ד׳זגלמבי ה ז ...

עוד לפני שנים, כאשר הגיעונו הידיעות המחרידות על האימה ברחובות בנדין ועל חורבן העיר, הגינו את הרעיון על הוצאת ספר על קהילתנו הנכרתת, שישקף את תולדותיה, מאות שנות קיומה על אדמת פולין, יפרוש את מלוא יריעת חייה התוססים ברוח ובמעשה. אולם נתקלנו במכשולים לאין ספור, והעיקר — לא נמצאו האנשים, שיהיו נכונים להטיל על עצמם עבודה קדושה ואחראית זו. ...

ס׳איז באקאנט, אז אין פוילן האט אין אמאליקע צייטן עקזיסטירט אן אפצאל, וועלכער האט זיך גערופן: "קוימען־שטייעד". דער דאזיקער שטייער האט פארפליכטעט יעדן ייד אין פוילן צו צאלן 30 גראשן פון יעדן קוימען אין הויז (נישט יידן האבן געצאלט 6 גר.). די נויט מאכט אבער דערפינדעריש, זענען די בענדינער יידן די ערשטע געפאלן אויף דער המצאה צו פארייניקן עטליכע אויוונס אין איין קוימען. די דאזיקע "דערפינדונג" איז אבער אנטדעקט געווארן, די שולדיקע זענען פארטריבן געווארן פון דער שטאט און זייערע הייזער זענען קאנפיסקירט געווארן לויט די פארשריפטן פונם "קאדוק־געזעץ". ...

... גראד דעמאל ט אי ז אי ן דע ר שטא ט געשטארב ן א געוויס ע פרו י שיטקא, א ן אייגנטימערי ן פו ן א הויז, ווא ם הא ט זי ך געפונע ן אויפ ן מארק, בשכנו ת מיט ן קיילע ר וואנק א או ן קזשישטא ף גאראצי. היו ת זי אי ז אוועקגעגאנגע ן פו ן דע ר וועל ט קינדערלאז, הא ט אי ר גאנ ץ פארמעגן — לוי ט ד י פארשריפט ן פו ן "קאדוק־געזעץ" — געזאל ט איבערגיין אל ם אייגנטו ם פו ן פראספע ר פראוואני ׳ וועלכע ר אי ז גלייב ־ צייטיק געווע ן בענדינע ר סטאראסט ע או ן א באאמטע ר פו ן קראקעווע ר זאלץ־אמט. איידע ר אל ע פארמאליטעט ן זענע ן אדורכגעפיר ט געווארן, את דא ס הוי ז פו ן דע ר פארשטארבענע ר פארחתמע ט או ן שטרענ ג אפגעהיט געווארן. צולי ב דע ם הא ט מע ן זי ך שוי ן אי ן דע ר שטא ט דערציילט, א ז אחו ץ דע ם הויז, הא ט נא ד ד י פרו י שיטק א איבער ־ געלאזט צווי י פול ע טע פ מי ט געלט ׳ וועלכ ע ז י הא ט אויסבאהאלט ן אין א פארשלאסענע ם קאסטן .

... אייניקע הונדערט יידישע קוילנגרעבער טרעפט מען אין יאר 1912 אין די אויבערשלעזישע קוילנגרובנס. גענויערע פרטים וועגן דעם ווערן מיר געווויר פו ן א קארעספאנדענץ צווישן דעם קאטא־ וויצער ציוניסטישן עסק ן ארנאלד ווינער און דעם בענדינער — דעמאלט נאד יינגן ציוניסטישן טוער א. ק. ליווער. ...

פאר אונזער ליגן די פנקסים פון די בענדערניר יידישע חברות און פון די דאזיקע פנקסים ווערן מיר געוואויר, אז זיי טאלטע צייטן געפינט זיך אין אונזער שטאט א גאנצע ריי קולטורעלע, עקאנאמישע און פילאנטראפישע אינסטיטוציעס, וועלכע זענען פארצייטנס אנגע־ רופן געווארן "חברות". ליידער זענען אבער אין די פנקסים פון די חברות נישט שטענדיק פארצייכנט געווארן די וויכטיקסטע היסטא־ רישע געשעענישן, וואס וואלטן געקענט אינטערעסירן דעם געשיכטע־ פארשער. דאקעגן געפינט מען גאנץ אפט פארצייכענונגען פון א קלע־ נערער וויכטיקייט. ס׳קען זיין, אז גראד די ווייניק וויכטיקערע געשעענישן האבן ארויסגערופן א געוויסן אינטערעס ביי די חברות־ מיטגלידער, וועלכע האבן זיי פארשריבן לזכרון אין פנק ס פון דער חברה. ...

... אויפן בלאט 177 זייט 2 געפינט מען א נאטיץ, דאס הרב ר' ישכר בעריש ז״ל (גרויבארט), וועלכער איז פריער געווען שעדלעצער רב, איז אויפגענומען געווארן אלס בענדינער רב אין יאר תרנ״ג (1893). ...

... אויף דער 4־טער זייט געפינט זיך א הסכמה פונם דעמאלטטיקן בענדינער ר׳ ב״ר׳ דוב בעריש הערציגער ז״ל׳ ווי אויך א באשטעטיקונג פון די משגיחים (דאזארעס). ...

... עס דארף אויך דערמאנט ווערן וועגן דער הילף, וואס דאם בענדינער יידנטום האט באקומען פון די דייטשע יידן בעת דער וועלט מלחמה. הרב גרויבארט האט זיך פערזענלעך משתדל געוועזן ביים ד״ר פאול נאטהאן, דעם פירער פון "הילפס פעריין דער דויטשן יודען" אין בערלין, און אדאנק די 3 חשובע יידן פון אויבערשלעזיע: דעם בויטנער ראבינער ד״ר קאפפשטיין, סאלאמאן ווינער (קאטאוויץ) און יוליום בערגער (קעניגסהוטע), האבן פאלגנדיקע בענדינער אינסטיטוציעם: "וווילטעטיקייט פאריין" ("דאבראטשיננאשטש" / "לינת החולים", "תלמוד תורה", "פרויען פאריין א״אנד" באקומען א מא- נאטלעכע אונטערשטיצונג. ...

... אין פעברואר 1935 איז נאד א שווערער הארץ קראנקקייט נפטר געווארן דער בענדינער רב ר׳ צבי חנוך לעווין ז״ל. אין דער לויה האבן זיך באטייליקט טויזנטער מענטשן און פיל רבנים פון פארשידענע שטעט. גלייך נאך דער לויה האט זיך צעפלאקערט דער קאמף ארום דעם היגן כסא הרבנות, וועלכער איז ביז היינט נאכנישט דערליידיקט. ...

... אין סעפטעמבע ר הא ט ד י בענדינע ר פאליצי י ארעסטיר ט עטלעכ ע צענטליק פערזאן , פו ן וועלכ ע א טיי ל אי ז איבערגעגעב ן געוואר ן דע ר געריכט־מאכט, וויי ל זי י זענע ן געשטאנע ן אונטער ן חשד , א ז זי י האבן אויסגעפיר ט באמבן־אטענטאט ן אוי ף דע ר שול , געשעפטן , יידיש ע וווינונגען או ן באגאס ן ד י מלבושי ם פו ן יידיש ע בירגע ר מי ט ברען ־ מאטעריאל. ...

... קבוצת חלוצי העליה השניה והשלישית מבנדין. ...

... די לעצטע מתפללים זענען אלע מאל געווען די זעלבע באקאנטע טיפן, אן וועלכע מ׳קען זיך נישט פארשטעלן דעם בענדינער בית * המדרש. מ׳האט געזאגט — אז צווישן זיי געפינט זיך זיכער א למד * ווניק, מ׳האט אבער נישט געוווסט ווער פון זיי איז עם.. . ...

—איז אבער נישט געווען צווישן איין שטיבל און צווייטן, ווייל יעדער פון זיי האט געהאט אן אנדער שטעלונג צו אלע שטאטישע ענינים, אץ געפירט מחלוקת־ן דווקא אץ רעליגיעזע פראגן ווי ביים אויפ־ גענומען רב, אדער א מורה הוראה, שוחט, חזן וכדומה אזוי ארום איז טאקע דער בענדינער ראבינאט באשטאנען פון פארשטייער, גע־ שיקט דורך די גרויסע שטיבלעך, וועלכע האבן שוין געהאט דעם מאנאפאל אויף זיי אין שטאט. ...

ראשית־כל האב איך בײַ זיך א טאפ געטאן בײַ דער קעשענע, צי איך האב נאך מיין איינציקן פארמעגן — דעם פאסירשיין אויפן נאמען פון יידל נוסבוים, און דערנאך האב איך זיך געלאזט א פריילעכער אין שטאט אריין. הגם א צופרידענער, וואס די דאפלט אומלעגאלע נסיעה איז מיר געלונגען, האב איך זיך אבער, שפאצירנדיק איבער די בענדינער גאסן דריי פארטאג, פארטראכט איבער דער פראגע, וואס טו איך יעצט? קיין געלד אויף א האטעל האב איך נישט גע־ האט׳גיין קלאפן אין די קאוויארניע, ווו חבר פיינער האט זיך מיט מיר באשטעלט, איז געווען צוועקלאז, ווייל דארט איז דעמאלט סיי־ווי קיינער נישט געווען, אזוי אז איך בין באמת געווען אין דער גרעסטע פארלעגנהייט. ...

... דער רבי ר׳ בונם, וואס איז געווען א בענדינער תושב, איידער ער איז געווארן רבי, האט זיך גראד געהאט צוריקגעקערט פון א נסיעה און א באזוך ביים קאזשניצער מגיד. הערנדיק וועגן משפט און וועגן די רעזולטאטן, וואס א פסק דין קעגן דעם בחור קען ברענגען דער חסידישער באוועגונג, האט ער באשלאסן צו זיין אנוועזנד ביים משפט און זיך איינשטעלן פארן דערמאנטן בחור.

אי ו ש ק ע — א קארטאפל־זום, א טראדיציאנע ל עס ן פרייטי ק נאך מיטאג, ווע ן ד י פרויע ן האב ן ניש ט געהא ט קיי ן ציי ט או ן ד י מענער האב ן זי ך ניש ט געוואש ן צו ם עסן. מע ן דערצייל ט וועג ן א באקאנטן בענדינע ר גביר, ווא ם הא ט געבעט ן ד י פרו י ז י זא ל אוי ד מאכן אמא ל א יושקע, ע ר ווי ל וויס ן פארווא ם ד י ארעמעליי ט ץיינע ן אזוי אוי ף דע ם עסן... הא ט אי ם ד י פרו י געמאכ ט ד י קארטאפל־זום, אנגעריישט מי ט ציבעלע ס פארבראקט! מי ט גענזענ ע גריוו ן אי ן אריינ־ געווארפן דערי ן א פא ר פליגעלעך. "אי ד פארשטי י נישט, ווא ם ד י קבצנים וויינע ן אוי ף דע ם עסן, ס׳אי ז דא ד א מאכ ל מלכים" הא ט ע ר געזאגט... ...

... "געשעענישן" אין דער בענדינער שול ...

אויף דער קאנפערענץ איז מצ ד דער יידישער פארשטייערשאפט פארגעשלאגן געווארן א "מאדום וויווענדי", וועלכער זאל באפרידיקן הן דעם אויסזען פון שטאט און צוגלייך שוינען די רעליגיעזע און עטישע געפילן פון דער בענדינער יידישער באפעלקערונג. ...

... בנדין כעיר שוכנת על גבולות והצטלבות דרכים בכיוונים שונים, נתונה היתד. בחסות מיוחדת של השגחת המלך, ולפיכך גדלה והתפתחה חי ש מהר. על סמך הזכות שניתנה על ידי המלך קאז׳ימיאז׳ יאגיאל ו בשנת 1464, חייב היה כל סוחר המוביל את סחורתו לשלזיה להתעכב בבנדין ולמכור גם בה ממרכלתו. ...

... היהודים הראשונים שהגיעו לבנדין נתיישבו מאחורי חומות־ המגן של העיר, באזור הרחובות זאולאק ומונז׳איובסקא של היום, אחר־כך באזור הרחוב זאוואלע ולבסוף בסביבות הרחובות ריבנא וברק יוסלביץ (מקודם קאזאנסקא) • ...

... אחרי עלית ו ש ל סטאניסלאו ו אוגוס ט פוניאטובסק י ע ל כס א המלוכה, יצא ה אלי ו משלח ת יהודי ת שחזר ה ביול י 1766 ועמ ה מגיל ה חדשה חתומ ה ביד י המל ך בכבוד ו ובעצמ ו והנוטריו ן הממלכתי. ג ם תעודה ז ו שמור ה בארכיו ן בבנדין.

... במחצית השניה של המאה הי״ח כבר היו היהודים רוב בבנדין , ובידיהם נמצאו כל האטליזים , המסבאות ובתי־המרזח . הם חכרו גם בית־חרושת לבירה , את טחנות־הקמח ואת הגנים ליד המבצר . בסוף זמן זה הקימה הקהילה בית־כנסת חדש העומד עד היום הזה (בית הכנסת נשרף עם פלישת הנאצים לבנדין ואחר־כך נהרס כולו). במרתפי בית־הכנסת נמצא היה בית־סוהר שנועד ליהודים .

... בבנדין הנמצאת 21 קילומטר מהגבול הגרמני, או האוסטרי, בלי רשות מהשלטונות. לפיכך נאלצו היו יהודים להתיישב באזור סביב בנדין, מחוץ ל* 21 קילומטר האסורים לפי החוק. ...

... ב־2 בספטמבר 1893 נבחר כרב ר׳ ישכר בריש גרויבארט. הקהילה התחייבה לשלם לו 1500 רובל בכל שנה, סר טל* 800 רובל הוצאות ההעברה משאדלאץ לבנדין, ד 400 רובל להחזקת מורד הוראה בסוסנוביץ, שנחשבה אז ככפר והשתייכה לגליל בגדין. ...

גם הפועל היהודי, שעבד בבתי־המלאכה השונים, היה מנוצל די צרכו. יום עבודה — 16 שעות. היו אף מקרים של התעללות בו. לא יפלא, על כן, שהתחילה תסיסה בקרב הפועלים היהודים שהושפעו מרעיון הסוציאליזם הבא להטיב את מצבם. עלי עוד להזכיר, שברחוב היהודי בבנדין הופיעו אנשי־הפקר (הפקר־יונגען), שפניהם היו לפרנסות ולרווחים קלים, והם הטילו אימה על בני־העיר, סחטו כסף מכל הבא ליד, וביחוד מאנשי־עמל שהגיעו הנה מחוץ למקום לבקש עבודה. כל הסתדרויות הפועלים המאוחדות היו במלחמתן בנגע הזה בחיינו הצבוריים, ונקטו בכל האמצעים לחיסולו ואמנם הצליחו — הושלט סדר וארגון בחוגי העמלים. ...

מצבם הסוציאלי של היהודים בבנדין היד. אז גרוע בהרבה ממצב הפולנים, שהיו אנשי עמל ופרוליטרים מבטן ומלידה, אם־כי גם מצבם הם היה רחוק מלהניח הדעת. הפועלים הפולנים התגוררו בפרברי העיר, בתנאי שיכון דלים והתקיימו קיום עלוב, כי רוב ׳משכורתם בזבזו בהוללות ובשתית יי״ש, ותמיד ראינום שיכורים ולא דאגו למשפחותיהם. לשם מלחמה בשכרות נוסדה אז אגודה בסיסמת: "הלאה האלכוהול, הלאה העשון ו" ...

... זכורני, שבא פעם לבנדין המטיף הציוני הנודע הרב יצחק ניסנבוים ז״ל (ניספה בוארשה בשנת 1943). התכוננו החרדים "לקבל פניו" בהשמצות ובגידופים, כרגיל. בהיוודע הדבר לציונים "המתנגדים" עשו גם הם הכנות משלהם — וידם היתד. על העליונה. הרב האורח נאם בבית הכנסת ללא הפרעות (פרטים על־כך במדור "בקורי אישים בבנדין״ — המערכת). ...

... הידיעה ע ל הירצח ו ש ל רא ש הז׳נדרמי ם בבנדי ן עשת ה ל ה בנמי ם חיש מה ר בכ ל המדינה, רישומ ה הי ה עז, ובני־העי ר נשמ ו לרווח ה ושתו ל״חיים"... ...

... גם המפלגות הסוציאליסטיות היהודיות החרימו את הבחירות והפריעו בעדן. זכור אני, שמפלגת "נרודובה דמוקרטיה" בבנדין, שמורכבת הייתה בעלי־אחוזות ואמידי העיר, כינסה אספה באולם ה״דאם פולסקי", שעל ה״גורא זמקובא" למען ההשתתפות בבחירות. בפתע נשמע קול התפוצצות וכל הנאספים ברחו כל עוד נפשם בהם. בפעולה הזאת השתתפו גם אנשי פועלי־ציון, ואחד מהם, שהצטיין בה נמצא כעת בישראל.

... ומן הספינה יהודים יורדים, פנים מוכרות, שגורל הזמן טלטל אותם טלטלה ופיזר אותם לכל עבר ופינה. והנה הם נקבצו, באו יחד, שבו כיונים אל ארובותיהם; ובין השבים גם פנים חדשות, צעירים, ילדים כמעט, שחותם ארץ מולדתם הרחוקה עדיין טבוע על פניהם ועל בגדיהם. מבנדין באו, מפולין המבולבלת כרגע, מתוך התהו ובהו של ערבוב רשויות. הם עלו ומצאו להם את דרכם לארץ־ישראל; דרך החלוץ היתה. דרכם. הם היו חברים לאגודת החלוץ, "צעירי־ציוך, עבדו שנה אחת בעבודת אדמה, הכשירו את עצמם לעליה. כששמעו, שבארץ ישראל כבר הכל התכונן על מכונו, אמרו בלבם: האם אנחנו ברגע כזה פה, בבנדין, בין שיני הטרף של עם פולין? —הבה ונעלה! ...

עוד לפגי שהתחיל ללמוד חומש לקח אביו לביתו מלמד מצויין, את ר׳ משה׳לי מבנדין, ללמוד עמו, ושבועיים למד אצלו חומש וגמרא ותוספות ורי״ף ור״ן עד מלחמות ה׳ להרמב״ן... ...

... הרב ר׳ אריה־צבי פרומר נולד בתרמ״ד בעיירה צ׳אלאדז׳ ליד בנדין, ששכנה בסמוך לגבול הגרמני, מנכדי הרב יר, בדיז 4 מאושפיצין, מתלמידי החוזה מלובלין ושל הרב יר, משה, גיסם של האחים הקדושים ר׳ אלימלך מליז׳נסק ור׳ זוסיה. נתייתם בילדותו כשהוא בן שלש, מאמו, שהיתה מפורסמת בצדקותה, ורק משום שלא נמצא בעיר הולדתו "חדר" ראוי לשמו, שלחו אביו לקרובי אמו בעיר וולברום הקרובה להתחנך שם. כאן התחיל ללמוד ולצעוד צעדיו הראשונים בלימוד, ועד מהרה נתפרסם בכשרונותיו המצויינים ובזכרונו הנפלא. ...

... ג. רבי יחיאל מאיר שפירא האדמו״ר מבנדין ...

... אחד מבניו התיישב אחרי פטירת אביו הטרגית בבנדין, ואחרי השתדלות רבה נתמנה דיין בעיר וישב בה עד חיסול הקהילה. ...

... ר׳ יחאל־מאיר שפירא הגיע לבנדין לאחר גמר מלחמת העולם הראשונה ועסק שם ברבנות עד יומו האחרון (שאין יודעים מתי היה) וחיסול יהודי בנדין בידי הנאצים. ישב בבנדין בבית חומה ליד בית־הכנסת, רחב כתפים, בעל הדרת פנים, פאות ארוכות מסולסלות, נעול נעלים וגרבים לבנות, בלבוש קטיפה, משי ואטלס, וניהל שולחנות כדרך צדיקי קוזניץ ומוגלגיץ. ומבקריו — חסידים ואנשי מעשה, סוחרים ואומנים ולמדנים רבים — היו מתחממים לאורו, ויצא לו שם טוב בכל הסביבה כצדיק פיקח הבקי בהויות העולם, אוהב־ישראל מובהק בכל נפשו ומאודו, ותכונותיו אלה משתקפות היו גם בדברי תורתו ושיחותיו, מלבד בהליכו ת חייו ברוח "ואהבת לרעך כמוך".

... חבל, שמבני משפחת הרב לא נמלט אף אחד, ולא ידועה לנו פרשת הכלאו ב^יטו בנדין, עם כל מה שעבר עליו במיוחד עד שנשלח לכבשן־הגאזים באושוויץ. ידוע רק, שאחר שנכלא בגיטו השתדל חסידו ומיטיבו גלייטמן, איש עשיר ועושה חסד לרבים בבנדין, לשחררו, ועשה מאמצים רבים, אך ללא הצלחה. ...

... בנו ר' אלתר נולד בלילוב בשנת תר״ז, בן יחיד להוריו. הוא ירש חסידים מאביו וגם מסבו מלילוב. והיו לו בתי־חסידים (קלויזים) בערים ועיירות: בנדין, סוסנוביץ, טשאלאדז / זאבירצ׳ה, צ׳נסטחוב, דומברובה, אלקוש, מיאחוב, חשניצח, וודיסלב, שצ׳יקוצ׳ין, ז׳רנובצה, סלאבקוב, פילץ, סנדישוב, קאלץ, וארשה, לודז׳ ועוד. יש בוולברום בבית מורשת אביו הצדיק, ובו בית־מדרש גדול ועזרת־נשים. נשא אשה מבני משפחתו, הרבנית שרה שהיתה מנכדי ר׳ דוד הצדיק מלילוב. וכן בא בקשרי חיתון עם גדולי הצדיקים בדורו.

יתר בניו וחתניו היו: הרב אלימלך שישב בבלונצ׳יץ הסמוכה ללודז׳. הצעיר בבניו שמילא את מקומו בבנדין היה הרב רבי מאיר, שמספר חדשים לפני פרוץ המלחמה האחרונה נשא לאשה את בת הרבי מקלישין, אך בימי המלחמה חזר לבנדין, ומכאן גורש עם יתר יהודי העיר לאושוויץ. ...

אחרי שחזר שמחה־בונם לביתו מהישיבה רצה אביו להשיאו אשה. אך לא נזדמן לו שידוך מתאים והגון כחפצו. פעם, כשהיה המגיד רבי צבי בעיר בנדין, בדרך מסעו כדרשן, התאכסן בבית הגביר הנודע ר׳ משה אוהרורגר. בשיחה שהתפתחה ביניהם התאונן האכסנאי בפני המגיד על שלא נזדמן לו שידוך הגון לבתו רבקה, המצטיינת בכמה סגולות, יפהפיה, חכמה, טובה וחסידה. ענה המגיד ואמר: — קרא־נא לנערה רבקה ואראנה. דומני, שיש לי בשבילה שידוך הגון עם בחור שאף הוא מצטיין כחסיד וטוב לב ותלמיד־חכם. ומלבד זה הוא בן שלשלת היוחסין, חוטר מגזע הב״ח. אחרי שראה המגיד את הנערה שמצאה חן בעיניו, אמר לר׳ משה אוהרורגר: "תחת להיות שדכן שלך, מוטב שנתקשר שנינו בברית החיתון, אם תסכים שבני בונם יארוש לו את בתך רבקה". וכך סודרו האירושין. ומיד אחרי זה ערכו ברנה וצהלות את החתונה. רבי בונם נשאר בבנדין והיה סמוך על שולחן חותנו.

... ועוד כוח נאמן היה ילחם בבנו של ר׳ מנדל פרוהמן, המנגן הקבוע בחצרו של הרבי מפילץ, ובנו ר׳ לייביש שישב בבנדין לא בייש את שנות נעוריו בפילץ. ...

חסידי רדומסק היו מרובים בבנדין ובזגלמביה בגלל קרבת רדומסק. ולא עוד אלא שכמה חסידים מהחשובים ביותר ישבו בבנדין, כמו ר׳ יחזקאל פרידמן שהשתתף במקהלת הצדיק בניצוחו של רבי לייזרקה פרלמוטר מלודז׳ / ו־־ ׳ קלמן בנדינר (פרידמן) שמילא אצל הצדיק תפקיד של בדחן בדרך כבוד, כרבי מרדכי ראקובר אצל החוזה מלובלין. הצדיק, מיסד השושלת ברדומסק היה מבקר לא פעם בבנדין אצל חסידיו והיה מתאכסן לרוב אצל חסידו ר׳ משה־הירש פישל, עשיר גדול ובעל בית־מסחר הגדול ביותר בפולין. על עשרו היו מספרים אגדות שונות בבנדין. במשך הזמן קם לו מתחרה רציני באותו עסק מצד ר׳ נחום צוקרמן, אף הוא מחסידי רדומסק והיה נוסע ל״חסד לאברהם" (נפטר תרנ״ג). ר׳ משה־הירש, אחר שמצבו הכלכלי נמצא בשלב הירידה, בעוד שמתחרהו ר׳ נחום היה במצב עליה אמר פעם: אני ור׳ נחום נמצאים כעת על שלבי הסולם. אני יורד והוא עולה. כששנינו ניפגש באמצע הסולם אשאל אותו: במה כוחך גדול בעלי׳ זו אם כבר יש לך חמשה־עשר אלף רובל, אינך מתביש לעלות ולהתחרות בי שעשרי לא ישוער ז...

זקני חסידי רדומסק היושבים בארץ מספרים, שבשנת תרמ״ה טרם חיבקה בנדין זרועות של שטחי־מחיה גדולים בבנין ובכלכלה, והעיר עצמה נצטמצמה במספר קטן של רחובות סביב לשוק הישן. ואז לא היה רב מספר הקלויזים החסידיים בעיר. רק חסידי רדומסק, גור, סוכצ׳וב, אלכסנדר, קוצק, ואחר־כך גם חנטשין זכו לקלויזים ...

כמו ר׳ שלמה שיין, ר׳ אברהם־דוד אופנהיים שכינוהו "מוח ברזל", ר׳ אברהם יעקב רייך, ר׳ משה־הירש פישל ובנו ר׳ אברהם, ר׳ שלמה שיין, היה מעשירי העיר, בעל בית־חרושת למסמרים וברגים ועוד בסלאבков ובעַל חנות ומחסן ברזל בסיטונות בבנדין, ובץ פקידיו ר׳ בריש פרעגער — חסיד נאור מחסידי גור, בעל השכלה מהטיפוס הישן ועם זה "מזרחי" מסור וחובב ציון מושבע. ר׳ יעקב רכניץ היה חסיד נלהב, בעל חנות לנעלים, ותמיד היו ספרי חסידים פתוחים לפניו גם בעסקו במסחר (ר׳ ליפא קאנאל (חתנו של ר׳ הלל פחטר) היה אמיד, בעל בית מסחר עצים. לא היה חסיד רדומסקאי, אלא מתפלל בקלויז. ר׳ צבי פחטר (בנו של ר׳ הלל) היה אחר כך ממעצבי החסידות אצל האדמו״ר ר׳ שלמה הניך רבינוביץ הי״ד שישב בסוסנוביץ; ר׳ אברהם יעקב רייך היה חסיד משכיל ויודע דקדוק, חותם על "הצפירה", עסק במלמדות ...

צדיקי רדומסק תרמו מיד ה גדולה מאישיות ם לחסידיה ם ול־ קלויזיהם בבנדין, ע ד שהי ו הלל ו ניזוני ם מכו ח פנימיות ם ועצמיותם. ...

... קלויז חסידי אלכסנדר היה בין הקלויזים המעטים הראשונים שהיו קיימים בבנדין שלפני גידולה, לפני כשבעים שנה, שאז לא היו בה אלא מספר רחובות והשוק הישן במרכזם. הקלויז השתכן שנים רבות, עד לחורבנו בידי הנאצים, ברחוב קולונטאי. עם המתפללים נמנו עסקנים ואישים חשובים מטובי העדה בבנדין, ובהם ר׳ מנדל דומב — גביר ועסקן ראשי, ר׳ לייביש בוכוויץ — נשיא ״המזרחי״ בבנדין, ר׳ יצחק אהרן לנדוי — פרנס הקהלה, המו״צ ר׳ דן ליפשיץ, ר׳ בריש רפפורט ואחרים. מנה כ־200—300 חסידים. ...

... לא מעטים בין חסידי פולין הקונגרסאית נתלבטו בפתרון השאלה, כיצד נתגלגל דבר חסידות סדיגורה—בויאן לבנדין י עשרות קלויזים נתקיימו בבנדין, ופרט לקלויז האמור לא היה בבנדין שום סניף לצדיק מגליציה או מארץ אחרת. כל הקלדזים היו על טהרת צדיקי פולין הקונגרסית. אכן, לצדיק הראשון מרדומסק היו חסידים גם בערי גליציה המערבית והתיכונית . ...

בבנדין. ואילך חסידי בנדין היו מבקרים בסדיגורה בימים הנוראים ועוד יותר בימי סוכות, שאז רבה הנהירה לטירת הצדיק והעיר ...

והנה, נתעורר לפעולה אחד ממקורביו של רצדיק המנוח, שלא זזה ידו אף לרגע מתוך ידו של הצדיק, הוא ר׳ אברהם־מנחם־מנלה בן יחזקאל לסקר, בעל בית־חרושת למסמרים בבנדין, איש מכובד ועשיר, וביחד עם רב העיר ר׳ איטשה קימלמן (שאף הוא היה מחסידי רדומסק) התחילו לחפש להם רבי אחר. לא חס ר׳ מנלה על זמנו ועל אמצעים ונסע למרחקים, ביקר בחצרות צדיקים שונים ותהה על מהותה ואיכותה של השושלת, מידותיה ומעלותיה, ואחר חפושים רבים הפיל פור על הרב י אברהם־יעקב מסדיגורה, שהיה בנו של רבי ישראל מייסד בית ריז׳ין והחסידים ראו בו מ״גינוני מלכות". התוצאה לא איחרה: שנה אחרי פטירת הצדיק מרדומסק, 1870, נוסד קלויז חסידי סדיגורה בבנדין, שעורר תשומת־לב מרובה בצבור החסידים וויכוחים בעד ונגד. יסוד הקלויז הסדיגורי בבנדין הדהים בראשונה, ואחרי כן התחילו להספח אליו החסידים הראשונים בבנדין, הלא הם: ר׳ אייזיק ארליכמן, הרב ר' איטשה קימלמן, ר׳ משה־הירש פישל ונכדו ר׳ לייב אנגלרד, ר׳ הירש־ליב הויפטמן (בכינויו "דער פראנצויז"), גיטמן ריכטר ואחרים, — וכך נפתח אשנב לחסידות סדיגורה. הרחוקה בחבל זגלמביה.

... הקלויז של חסידי קרימולוב בבנדין נוסד בשנה שבה התחיל ר׳ נתן־נחום רבינוביץ לנהוג בצדיקות, כלומר: בשנים תרנ״ו־ז. היה זה גלגולו של מנין אחד לתפילה, ללא שם וכיוון בחסידות שהחזיק בביתו אחד מחסידי רדומסק הנודעים בעיר, הוא ר׳ נחום צוקרמן, ובהסכמתו הפך ה״מנין לקלויז חסידי קרימולוב, שנמצא אז ברחוב דומברובסקא.

... הוא היה מבקר לעתים קרובות בזגלמבי הובבנדי ן והגדיל את מספר חסידיו, עד שיסדו להם קלויז משלהם, ובו היה נשמע קול תורה, כי האמשינובאים היו גאים בצדיקיהם שכולם היו גדולי תורה, ואף הם השתדלו לדעת את לימוד התורה ולעסוק בה לשמה. נפטר באוטבוצק בשבט תרצ״ו, והובא למנוחת עולמים בוארשה באד,לושל אביו הצדיק. הניח אחריו בנים צדיקים. עם חתניו נמנו הצדיק רבי שמואל־שלמה ליינר מרדזין הי״ד, רבי אלימלך האלשטוק אב״ד נאשלסק בן הצדיק מאוסטרובצה. בנו רבי יצחק קליש, שנמלט לשנחאי יחד עם דודו הצדיק רבי שמעון־שלום, נמצא באמריקה.

... חסידי סוכאדניוב בבנדין הקימו לעצמם קלויז משלהם. גבאי שימש ר׳ אברהם גולדשטיין (גירא). ...

בית הצדיקים יוסטמן בפילץ הגדיל עשה ברוב חסידיו. ומה רב היה כוחו של המנגן הנודע ר׳ מנדיל פרוהמן, בעל־התפילה בחצר הרבי מפילץ שמשך אליו חסידים רבים ממרחקים שבאו ליהנות מנגינתו, ובימים הנוראים היה דמיונו ככהן־גדול בכהונתו לפני־ולפנים. ועל ידו עזרו בניו, בהם ר׳ לייביל פרוהמן, שנשא אשה מבנדין ומאז היה בה אזרח קבוע ומנגן רב־יכולת בקלויז פילץ. בפיו שגורים היו ניגונים נפלאים ונעימים שבאו אליו מאביו, שהיה בהם קסם רב, וכל אחד השתדל ללמדם ולהביאם דורון לביתו ולעיירתו. גדול היה כוח משיכתם של הניגונים האלה, והם נחרתו בזכרון. ...

... בבנדין הי ה ל ו קה ל חסידי ם ומעריצים, ובניגוני ו ווי ו מקזמחי ע במפגן בול ט כד י להראו ת א ת כו ח רב ם ג ם בנגינה. עסק ן הקלוי ז בבנדין הי ה ר ׳ ישעי ה וויינשטוק. לבעלי־תפיל ה בקלוי ז נחשב ו ר׳ חיי ם שטרוכלי ץ ור ׳ יוסל ה אפשטין, שהי ה נכ ד האדמו״רי ם מרוספשה וניישטאט. יוצא י בנדי ן היושבי ם בירושלי ם וערי ם אחרו ת שרים ע ד היו ם במסיבו ת שב ת ומוע ד א ת ניגונ י רב ם מרוספשה, ותוך זמר ת ניגוני ו מספרי ם בשבח ו כבע ל מידו ת מצוינות. ...

... חילות הנאצים הכובשים נכנסו לבנדין ביום הרביעי אחרי פרוץ המלחמה, וכל הקלויזים חדלו להתקיים. אך חסידי בנדין היו עורכים פגישות בבתי פרטיים, עד לחיסולו הסופי של הקיבוץ היהודי בבנדין — בין המצרים כ״ט תמוז תש״ג . ...

בראש חסידי חנצ׳ין בבנדין עמד ר׳ ליפא קאנאל, נכד הצדיק רבי מאיר ממאפטא בעל "אור לשמים", שהיה יליד שצ׳יקוצ׳ין ועבר לבנדין אחרי שהגביר החסיד ר׳ הלל פחטר לקחו לחתן בתו. הקלויז החנצ׳יני הראשון שכן בראשונה ברחוב ביודהמדרש (זאמקובא), ובשנת תרצ״ג עבר לרחוב מודז׳יובסקא 37 ליד ר׳ ליפא, החסיד החנצ׳יני הראשון בבנדין, עזרו המייסדים אהרן־יהושע ברונר, יוסף ברוד ליכטיג, דוד ל טורנר. מחבורת זקני חסידי חנצ׳ין בבנדין נחשבו: ישעיה רוטר, וולף־הירש מינצמאכר, הגבאי מנדל שפייזר, משה שפיגל, יעקב שפיגלר, מרדכי דוד גרוחובינה, אברהם שאפיר (בייזיצ׳ינר), הירשל צוקרמן שנהג להביא באמצע השבוע לקלויז גלידות בחדשי הקיץ, ובשבתות — סוכריות לילדים, וזולתם היו עוד 5—6 מנינים, של אברכים ובחורים. ב״תור הזהב" לחסידי חנצ׳ין בבנדין התקיימו בעיר שני קלויזים, וכן ישב בבנדין נכד האדמו״ר הזקן ר׳ יעקב־יצחק שפירא הי״ד. וגם אצלו היה מנין קבוע, וכדי לחזקו הלכו לפעמים כמה מחסידי חנצ׳ין להתפלל אצלו, ובהם ר' חיים־איטשה קאנאל, שכיהן אצלו כש״ץ ביום • כפור. לשאר החגים היה האחרון נוסע תדיר לאדמו״ר מחנצ׳ין שישב בשנים האחרונות באולקוש, ושם היה עובר תמיד לפני התיבה כש״ץ. בעקבות רבוי נסיעת החסידים לרבם באולקוש נשאר בשבועות ובראש־השנה מנין מצומצם בבנדין. בחגים אלה היה כל חסיד חפץ להסתופף בצלו של האדמו״ר באולקוש.

... ו"ליפא קאנאל, ראש חסידי חנצ׳ין ומייסד הקלויז הראשון בבנדין, זכה עוד להקבר בבית העלמין בבנדין, נפטר בגיטו בכ״ו מרחשׁת תש״ב מרוב צער ועוני, לאחר שהנאצים תפסו את חתנו הצעיר אברהם־יעקב מייזלם למחנה־בפיה, בהניחו אחריו את רעיתו עם שלשה ילדים קטנים, שהבכור שבהם היה בן ארבע, והוא ששאל את סבו: למה לקחו הרשעים את אבי? ...

קשה לתאר במילים את סבלם של אלה שברחו מבנדין בנפש וברכוש, ממחנות מעצר, מהפצצות, מיריות ביהודים, וכהנה רבות. אחרי שבוע־שבועיים התחילו אלה שנשארו בחיים לחזור למקומותיהם ברגל, כי התחבורה ברכבת ובמכוניות היתה, אסורה ליהודים. החסידים שחזרו דרך אולקוש נכנסו, כמובן, לרבי. יום אחד בבוקר יצא הרבי מחדרו ופקד: היום צריכים כולכם להשאר באולקוש ולא לחזור לכיוון בנדין, סוסנוביץ וכדומה. שום אחד לא ידע את פשר הדבר. רק למחרת נודע, שבאותו יום בשעות מסויימות ירו הגרמנים בכל יהודי שעבר את הגשר בסלבקוב וזרקום לנהר. אחרי תקופה זו פסק הרבי לענות על שאלות ולעוץ עצות, באמרו, שגדולה מאד הסתרת פנים, ואי אפשר לענות. ...

גם על הרב י"ו יהושע־השיל הורביץ מחנצ׳ין־אולקוש עבר בום הגירוש עם בוא הנאצים. עד אז היו חסידי זגלמביה מתרכזים סביבו ומחכים למוצא פיו. חסידי חנצ׳ין היושבים בארץ מדברים עליו עד היום בהערצה גמורה ועמוקה כאחת, ואף מספרים עליו מעשיות המוכיחות, שהרבי ידע וחזה מאורעות הרבה מראש והשתדל להציל ככל האפשר לפי מיטב ראייתו את המצב. הנה, כמה ימים לפני פרוץ המלחמה התחילו יהודי בנדין לברוח למקומות רחוקים יותר מהגבול הגרמני. חיים־איטשה קאנאל לא עשה דבר בלי לשאול את פי הרבי, ואף עתה נסע לרבי לאולקוש לבקש עצה מפיו. ענה לו הרבי בלשון שאינו משתמע לשתי פנים: לא לזוז. ואף הורה למסור לאנ״ש ולהשפיע עליהם להישאר בבנדין, וה׳ ירחם. ונתברר שצדק הרבי.

ר׳ דוד פראוור היה ראש הקלויז הסוקולוב בבנדין ועסקנו הנמת. ...

... העיר בנדין היתה לו לרבי מרדכ׳לה לבית יקרה, וביחוד תודות לחסידו המסור ומקורבו ר׳ שאול מייטלים מבנדין, שעסק בסוכנות מסחרית בבית־המכס הרוסי אשר במונדז׳יוב שעל הגבול בין פולין הרוסית לגרמניה (מיסלוביץ) ואוסטריה (יענזור). ר׳ שאול עזר לרבו להגדיל את מספר חסידיו בבנדין ובסביבה,; ליווהו במסעיו בערי זגלמביה והגיש לו את מלוא עזרתו. הרבי מצא בחסידו זה ידיד נלהב, שתודות לעשרו הגיש לרבו עזרה רחבה. ...

הוא היה יליד בנדין, מחוגי החסידים, האחרון בבנדין מחזני הרגש, ללא השכלה מוסיקלית. כיהן בבנדין בחזנות עוד מסוף המאה הי״ט, ידע את נוסח התפילה המסורתי עם הנעימות ("סקארבובי") שהיו שגורות בפי העדה. והרי לולא בעל־התפלה מסוג זה, עם נעימותיו המתמידות ונוסחאותיו, לא היה בידינו לבוא בתביעות לניגונים ונעימות סינגוגליים מסורתיים, לנגינה יהודית עצמאית בתקופה הקלאסית הישנה. אך הזמרה המסורתית היתה אז כמעט חתום, עומד, שאינו ניזון בתוספת מים. ...

בעקבות מלחמת העולם הראשונה הוא נקלע בדרך מסעיו לפאריס ושם התפלל בבית הכנסת ברחוב פאבה בהצלחה רבה, ואחר זה התפלל בערי אנגליה: לונדון, ליברפול, מנצ׳סטר, לידס ולבסוף חזר לבנדין, שבה נשאר בכהונת חזן עד שנת 1922. ...

... נולד בשנת תקס״ב בכפר הסמוך לבנדין, וכבן־כפר של ט בשפת פולין והיה משתמש בה לפעמים בבדיחותיו. למד תורה מפי הגאון ר' דוד דייטש זצ״ל בהונגריה. אחרי נשואיו פתח חנות למוצרי ברזל בבנדין. היה זה בית־המסחר הראשון מסוגו בעיר. בגדין היתה אז כפופה בעניני מסחר לעיירה טשאלאדז׳, שהיתה שוכנת אז (עד 1918) ליד הגבול הגרמני. משנתפתחה התעשיה הכבדה בסביבת בגדי ן ובראשה "מפעלי הוטא באנקאווא", מפעלי הולדשינסקי ועוד — התפתחה גם העיר בנדין ועלתה על טשאלאדז/ ועם התעשיה נתפתח המסחר ונפתחו בתי־מסחר חשובים בידי היהודים, רובם חסידים. ...

הוותיקים שבחסידי ראדומסק הנמצאים בארץ מספרים שפעם ביקר הצדיק רבי שלמה בבנדין, ואז טרם היתה תחנת־רכבת בבנדין עצמה, אלא היו נוסעים לדומברובה, ששם היתה התחנה הסופית של הרכבת. כדי לקבל את פני הצדיק בתחנה התפלגו החסידים בשתי דרכים המובילות לתחנת דומברובה, כי לא ידעו באיזו דרך יגיע הצדיק, אם ישר מדומברובה לבנדין, או בדרך השניה — דרך גזיחוב. ר' קלמן, שישב בישיבת קבע בבנדין, היה מאלה שסטו מהדרך שהצדיק בא בו. ובינתים הגיע הצדיק, ור׳ קלמן טרם הגיע. כשבא הלה אמר לו הצדיק: ״ר׳ קלמן 1 כבר רציתי ללמוד פרק משניות אחריך". ענהו הלה: "תודה לך, רבי. מצוד■ בו יותר מבשליחו".. . ...

עוד בשנות נעורי, טרם עלה בדעתי לעסוק בספרות החסידות והנגינה וכיוצא בזה, הגיע אלי שמעו של ר׳ יחזקאל פרידמן מבנדין. שמעתי עליו סיפורים שצלצלו כאגדות, על חושו הגדול לנגינה, על מאות ניגוני רדומסק השגורים בפיו, מהם ניגונים רבים ששרו במסיבות ה״תפארת שלמה" בשעתו ברדומסק, על שיחו ושיגו עם בעלי מסיבות חסידיות ושל שמחות מצוד, והופעתו החגיגית בכל מקום. ולא אחת נקלעו לביתנו מחסידי רדומסק וסיפרו לנו בהתלהבות על עולם הנגינה הרחב של ה״תפארת שלמה" ומקורביו, ואזנינו הקשיבו ברצון ובשמחה לחיל הרב שעשתה רדומסק החסידית בנגינה. על אף תשוקתי הגדולה להכיר פעם את החסיד המוסיקלי המופלא רבי יחזקאל לא אסתייע מילתא. ובינתים גליתי למקום של תורה לישיבת בריסק דליטא, ומשם לברלין, דרזדן, וינה ועוד, ולבסוף ירט הדרך ■ לנגדי ועליתי לארץ־ ...

... חסידות רדומסק, על אף המרחק הרב בינה לבין ערי זגלמביה, היתה מקובלת מאד בסביבתנו. לא מעטים היו הקלויזים של רדומסק בבנדין ובסוסנוביץ, במונדז׳יוב ובדומברובה, בצ׳אלאדז׳ ובניבקה וכיוצא בזה, והשמחה בלווי צלילי ניגוני רדומסק היתה במעונם. ניגוני רדומסק היו לשם־דבר. הצליל שלהם משך לבבות שומעיהם, גם של חסידים מדינסטיות אחרות. ואמנם, אפשר לציין בשמחה, כי ניגוני רדומסק נשמעו בכל קלויז חסידי, וידם היתה, על העליונה בשדה הנגינה החסידית. כל בעל־תפילה, שנגש אל העמוד היה בטוח בהצלחת תפילתו, אם ישיר את הסיוטים והתפילות המושרים בנגון, דוקא בניגוני רדומסק. ראשית כל — מפאת יופיים של הניגונים. ושנית — בעקב הפופולריות שלהם עזרו כל בני הקהל, ומרחוק נשמעה כעין מקהלת חסידים השופכת את נפשה בשירה ובזמרה.

כי ר׳ יחזקאל נכנס ביחסי ידידות עם מנגנים מבנדין שלא נמנו עם כת החסידים, כגון אליהו גולד, וכתוצאה מכך החליטו גבאי הקלויז הרדומסקאי שלא לתת לו לעבור לפני התיבה. מה עשה ר׳ יחזקאל זבליל שמייני־עצרת הזמין אליו את בחורי הקלויז שהיו יודעי־נגן וסידר עמם את השחרית. וכשהגיע ל״אנא״ חשב וחיפש ניגון יוצא מהכלל, שיגע במיתרי הלב. חיפש ומצא את הדואט של בר־כוכבא לאברהם גולדפאדן. אמרו לו: כיצד אפשר הדבר? ענה להם: החסידים אינם הולכים לתיאטרון, ואם ימצא מי שהוא, שידע את סוד הניגון יתבייש לגלות קלונו ברבים. וכך היה. הוא בא במפתיע וניגש לפני התיבה ו... שחרית זו לא נשכחה חיש. כל מתנגדיו פעורו פיהם מרוב התפעלות, ובסיימו את "אנא" שררה דומיה במשך רגעים מספר מרוב תדהמה... ...

... ר' יחזקאל נשא אשה מבנדין , ובעיר זו ישב בישיבת־קבע ונשאר בה עד סוף ימיו . מקודם היה גר ברחוב דומברובסקא ועסק בחרושת סוכריות , משם העביר את דירתו לשוק החדש בבנדין , חיסל את עיסוקו בחרושת הסוכריות ועסק בממכר יינות ליחידי־ סגולה, ואף נתמנה סוכן לשטרות־גורל , ומזה התפרנס . תמיד נראה חיוך על פניו , ובכל בית שנכנס אורו פגי כל אדם . צחוק ובדיחה והלצה הפיגו כל עצבות , דכאון ודאגה , וזאת לא מתוך קלות דעת , אלא מתוך לבו הטוב ואפיו הנוח לבריות . תמיד נמצאה בפיו מילת עידוד . ...

אם נחשב הבנדין מבצר חסידי בפולין הקונגרסאית, הרי שימשה בה חסידות גור כמגדלור. רוב פרנסי העיר, עסקניה ולמדניה השתייכו לחסידות גור. שלשה בתי חסידים לחסידי גור היו בעיר וכולם מלאים וגדושים מתפללים. ברם, כמרכזם שימש השטיבל הגדול — שם מצאו מקומם זקני החסידים מימות ה״שפת אמת" זצ״ל, גדולי הלמדנים וה״פני" של חסידי גור בעיר. השטיבל הגדול ריכז כ־500 מתפללים קבועים ובראשו עמד הגבאי ר׳ אהרן מנדל רדליץ, שנהג בגבאות בתקיפות וביד רמה. ...

... ר׳ יעק׳לה והתבלולים נעלמו מעיניו . ושוב הגיעו הימים הנוראים . ר׳ יעק׳לה שעיניו כבר היו פקוחות עמד על חזקתו בת החמשים , מוכן להמשיך כבעל־מוסף בשטיבל הגדול. והנה , קם רעש גדול . היתכן ז כיצד לוותר על תפילתו של ר׳ אהרן ? נמנו וגמרו בהתיעצות חשובי השטיבל לנהוג כמקובל בכל בעיה חשובה ולשלוח שאלה לרבי בגור . כנהוג , היו שולחים שאלה מסוג זה באמצעות אחד מאנשי החצר המקורבים ביותר ולא פנו במישרין לרבי . ולכן קם הגבאי ר׳ אהרן מנדל וערך מכתב ארוך לגיסו של הרבי , הוא הרב הצדיק רבי הירש־הניך לוין , ובו השאלה החמורה : מצד אחד דרישתו הצודקת של הישיש ר׳ יעקה׳לה, ומצד שגי משאלתם של רוב אנשי השטיבל לשמוע תפילתו של ר׳ אהרן האברך . מאורע זה קרה דוקא בזמן , שבחצר בגור צצה ההצעה על מועמדותו של ר׳ הירש־הניך לרבנות בבנדי ן. וההצעה היתה עדיין בגדר סוד כמוס . נכנס ר׳ הירש־הניך

מאורע אחר אירע לר׳ אהרן עם בחירתו של ר׳ הירש־הניך כרב אב״ד בבנדין. כרב העיר היה עליו להתפלל בימים הנוראים בבית הכנסת המרכזי, שבו היה נוסח התפילה לפי נוסח הגר״א, היינו: נוסח אשכנז, עם חזן עובר לפני התיבה. ברם, לכבודו של הרב החדש שבעצמו היה לא רק חסיד אלא במידה ידועה גם רבי — החליטו גבאי בית הכנסת להזמין בעל־מוסף חסידי, והפור נפל על ר׳ אהרן, שלכבודו של ר׳ הירש־הניך הסכים להתפלל פעם הראשונה בחייו בביהכנ״ס של בעלי־בתים. מספרים, שבתפילתו הגיע לשיא האמנות ולפסגת ההבעה. מלבד מאות מתפללי בהכנ״ס הקבועים, באו גם מאות חסידים לשמוע את תפילתו. ובהגיע לברכת־כהנים — והוא עצמו כהן — עבר רטט בקהל, ובעזרת־נשים עבר לחש: הלואי, שיבנה בית המקדש במהרה ור׳ אהרן ישמש בו ככהן גדול בעבודתו. לתפילתו זו של ר׳ אהרן יצא מוניטין בחוגי החסידים, עד שאמרו: תפילתו של ר׳ אהרן "בנדינר" עולה על תפילתו של ר׳ יוסילי חנצ׳ינר שבחצר הרבי בגור.

... •יי■ הסתדרות הציונים הכלליים היתה הראשונה מכל המפלגות 1!הפוליטיות שפעלו בעירנו, וכבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, עם התעוררות הרעיון הציוני, נזרע הזרע הראשון של ה בבנדין. בועידת חיבת ציון בקטוביץ (1884) השתתף כנציג ציוני בנדין העסקן הנודע לשעבר, ר' בעריש פרגר, שפעל גדולות למען הציונות בעירנו. המשימה העיקרית של הציונים, שהיו מאורגנים בהסתדרות הידועה בשם "אגודת הציונים", התבטאה באיסוף כספים למען הקרן הקימת לישראל וה״קאלאניאל באנק", שמניותיו נפוצו בעירנו בשלהי המאה ה־19 בסכום של שבעת אלפים רובל, אף־על־פי שהפעולה הציונית אסורה היתה. ברוסיה ...

... כן הוקם בעיר אחד הסניפים הראשונים של ארגון בנות דתיות בשם "ברוריה", שריכז בתוכו בנות רבות מהחוגים החרדים, שהצטיינו בארגון הטוב בשדה הציונות הדתית ובפעולות התרבות. מספר ניכר של חברות "ברוריה" מבנדין עלו לארץ לפני השואה. ...

... שוב ונתחזק. אנו פותחים טקרוט מועדון לילדים. אנו פעילים בקרן הקיימת. פעולת התרטות מתנהלת ע״י קמינר, רוזנקויט והמפל. חברנו יעקב ארליך מנהל בעירית בנדין פעולה מסועפת ברוח הפרקציה. הוא נבחר כמזכיר־משנה בעיריה. רוב חברינו מאוגדים בארגונים מקצועיים. ...

עט פרוץ העלייה השלישית לשנת 1919, הגיעו לבנדין חשוטנת על הגבול, חלוצים רבים מרוסיה ומפולין בדרכם לארץ־ישראל באורח ליגאלי ובלתי־ליגאלי. חברי צעירי־ציון דאגו להם בכל, וציידו אותם בכל הדרוש בדרכם לארץ. ...

... בעירית בנדין היינו כל השנים מיוצגים ע״י יעקב ארליך ואחריו ע״י אהרן המפל , שהיה גם נציגנו בקהילה . כאשר השתקע החבר המפל בסוסנוביץ מילא את מקומו בקהילה שלמה רוזנבלום ובעיריה הרמן צוקרקנדל . ...

הבמה מקושטת ברגלינו ובסיסמאות חלוציות. בנוכחות 600 איש פותח בעברית ה׳ מרדכי המפל, יושב־ראש החלוץ בבנדין. אחר כך הושמעו ברכות מטעם הליגה למען א״י העובדת, מפלגת פועלי ציון, הקהק״ל, "השחר", "פרייהייט", "גורדוניה" ועוד. לויטה מדבר על מאורעות הדמים בארץ ישראל. בישיבה הבאה, באולם ה״התאחדות", הרצא לויטה על הנושא: "יסודות תנועת העבודה היהודית בארץ־ישראל". בשיחה סביב ההרצאה השתתפו רבים. נשמעו דינים וחשבונות מהסניפים, שמהם יש לראות, כי החלוץ בזגלמביה גדל והולך ונוספים לו כפעם בפעם חברים חדשים. נבחר ועד מחוזי חדש עם מקום מושבו בבנדין". ...

... "הפגישה המחוזית של "החלוץ", שנתקיימה ב־8 וב*9 במארס בבנדין, קוימה בהצלחה, והמספר הרב של מאות המשתתפים, שהגיעו שעות אחדות לפני מועד הועידה — יוכיח. השתתפו 33 ציר ומאות אורחים משמונה ערי זגלמביה. מטעם המרכז השתתפו: פ ל ו ש ק ו ו ל ו י ט ה מעין־חרוד". ...

״מ־1500 פועלים המח״ט בבניין מאורגנים, רק 200, וגם הם בשני איגודים מפולגים של "בונד" והקומוניסטים. שניהם אינם פועלים מאומה. אנו מנהלים עתה תעמולה בין הפועלים הבלתי־מאורגנים הקרובים לנו, שיצטרפו לאיגודים אלה, כדי שיהוו בהם סיעה של פועלי ציון. האיגוד של עובדי המסחר והמשרדים התפורר עקב החתירות של הקומוניסטים, לשביעות רצונם של בעלי־בתים. אנו רוצים לארגנם מחדש. כאן פועל הרבה חברנו סובקובסקי. בזכות הפופולריות שלנו בין פועלי המקום — נצליח ודאי גם בשטח זה". ...

... ״בחודש העבר נערך כינוס מחוזי של המפלגה. משתתפים 46 ציר מ־12 סניפים. מטעם המרכז משתתף הח׳ צ. קרוי. פתח א. המפל, שסקר את התפתחות המפלגה מאפ הכינוס המחוזי הראשון, וציין שהיא היתה למפלגת העם. אושר סדר־היום ונבחרה נשיאות. מהדו״ח מתברר, שהמפלגה בבנדין צועדת בפעילותה בראש המפלגות במחוז. אחרי מסירת הדו״ח נאם צ. קרוי, שסקר במשך שעתיים בהרצאתו רבת־העניין את כל בעיות התנועה. למחרת היום נתקיימו הויכוחים. פתח קוזלובסקי. השתתפו 20 איש. הויכוח עמד על רמה גבוהה. אחרי הויכוחים נתקבלו החלטות, ודובר על הכנותינו לקונגרס הציוני זד10. הח׳ קראווטשיק הרצה על שאלות ארגון. הוחלט, שהועד המחוזי החדש יכלול את ערי זגלמביה, שלזיה ומחוז צ׳נסטוכובה". ...

על אף רדיפות המשטרה, שנטפלה אלינו ואינה מניחה לנו, ניגשנו לפעולה נרחבת. מספר חברינו גדל והולך. ליד המפלגה נתארגנו 5 איגודים מקצועיים פעילים של עובדי מסחר (50 חברים), פועלי עור (125 ח׳), מתכת (30 ח׳), סבלות (46 ח׳), מספרות — זהו האיגוד המקצועי היחידי בכל זגלמביה (70 ח׳). גם האגודה המקצועית של פועלי אפייה (באגודה זו שולט בכל הארץ ה״בונד") בבנדין, עם מאפייתם הקואופרטיבית, נצטרפה אלינו, ומונה 40 איש. כן יזמנו ייסוד קופת־סיע לפועלים. פנינו בנידון זה גם ל״בונד" שיצטרף למפעל הזה, אולם לאחר ששלוש פניותינו אליהם לא נשאו פרי — נוסדה הקופה בכוחותינו אנו. ליד המפלגה קיים נוער מאורגן. אנו פותחים בקרוב ״א קינדע ר היים" — מועדון לילדים" ...

... לא היה ניכר -במפלגת פועלי־ציון בבנדין, שהצטרפה כולה על עסקניה וראשיה לפלג השמאלי. רק בודדים בלבד, וביניהם טעוו ל קליינמן מראשוני פועלי־ציון בבנדין נשארו מחוץ למסגרת המפלגה, ורחשו אהדה לפועלי ציון ימין שלא היו קיימים בעירנו כמפלגה מאורגנת עד לאיחוד עם מפלגת צעירי־ציון־צ.ם. בשנת 1925. ...

פרשה מיוחדת היא נציגות המפלגה בשלטון העירוני. כמעט כל שנות קיומה, פרט לשנות השלושים, היו לה נציגים בעירית בנדין. בעיריה הראשונה, 1916, ייצגוה: הרש ל שטאטלר, י. ל. פיינר והענרי ק ו ו א ל ף. בשנות העשרים — ד״ר פייבל וידרמן ומשה המבורגר, ואחר כך י. ל. פיינר. שהתמחה בבעיות מוניציפאליות, ובעיריות האחרונות — אנשל ויצנברג ...

... גם בשנות המלחמה לא נטשנו את פעולתנו שהתנהלה בתנאי המחתרת, ותפסנו עמדה נכבדה בהגנה ובחוזה החקלאית הידועה בבנדין, ששימשה גם כהסוואה לפעולה ציונית. ...

... ולא נחלש ה א ף לרגע, וא ף שהמבוכ ה הרעיוני ת בקש ר לאיחו ד עם םוע״צ הביא ה א ת התנוע ה בפולי ן ליד י משבר, ל א נזדעז ע הסניף בבנדי ן ונשא ר נאמ ן למרכ ז שנאב ק קשו ת לקיומ ה העצמא י של המפלגה. סניפנ ו הי ה ידו ע ברחב י התנוע ה בפולי ן כמבוס ס ביותר מכ ל הבחינות, שימשנ ו דוגמ ה לאחרים. יד י חברינ ו ל א רפו א ף לרגע, ג ם בימי ה הקשי ם ש ל התנוע ה כולה. חברינ ו הותיקי ם אופן ל א תתחס ל ותשמו ר ע ל עצמאות ה הרעיוני ת והארגונית, עלו לאר ץ ישראל, ובמקומ ם בא ה משמר ת צעיר ה — ונמשכ ת השלשלת. ...

קבוצת חברי בית״ר בזגלמביה בקורס להכשרת מדריכים בבנדין א גרופע בית״ר־מיטגלידער אוי ף א ן אינסטרוקטארן־קורס אין בענדי ן ...

... שבכל הבחירות לעיריה ולקהילה היהודית יצא חו"א בכשלון, ולא הצליח לבחור מאז 1917 אף ציר אחד, שעה שמפלגות סועלי־ציון ימין ושמאל ואף מפלגת־העבודה הציונית "התאחדות" זכו בנציגויות לא מבוטלות. רק בבחירות לעיריה בשנת 1934 חל מפנה לטובה, ובהתמודדות הכוחות עלה בידי ״בונד״ לזכות בציר אחד — ונבחר ד״ר ח. פארל, רופא, מעסקני העיר הנאמנים והמסורים. בימים ההם מתבלט עסק ן חדש, נואם מוכשר ובעל מרץ שוסע, יצחק ס טו פ נ י צ ר, (ניספח), יליד צ׳נסטוכוב, שהשתקע בבנדין, ולזכותו יש לייחס הצלחות רבות למפלגתו

בשנות השלושים הולכת התנועה בפולין מחיל אל חיל. השפעתה וקרנה עולות בתוך יהדות פולין. חיזוק המפלגה טבע חותמו גם על ההסתדרות בבנדין, שמגבירה גם היא פעולתה בהצלחה לא מעטה, והיא מנהלת פעולת תרבות במועדון המפלגה הנקרא "גראסער קלוב" (ע״ש עסקן "בונד" הנודע), ב״קולטור־ליגע", באגודת "הזמיר" בייוו״א ועוד. כפעם בפעם נערכות אסיפות פומביות והרצאות ספרותיות של סופרים ועסקנים, ואזכיר אחדים מהם: ויקטור אלטער והנריק ארליך (הוצאו להורג ברוסיה במלחמת העולם השניה), ישראל ליכטנשטיין (מת באמריקה) ושמואל זיגלבוים (כינוי ארתור — איבד את עצמו לדעת בלונדון, בימי מרד גיטו וארשה), יעקב פאט (כעת באמריקה) ואחרים. ...

בתנועתנו בפולין היינו ההסתדרות המבוססת ביותר בכל המובנים, והטפנו לדרכים ולעקרונות חדשים, לעצמאות התנועה ולהשקפות ארץ־ישראליות. למטרה זו נוסד ועד מחוזי עצמאי, שעסק באיסוף כספים למען ארץ־ישראל. בתנועה היתה לנו השפעה מכרעת, וערב פרח המלחמה היינו קרובים לקבל את הגה התנועה כולה לידינו, אך האגרוף הנאצי עקוב־הדמים עקר את בנין היהודית התוססת על כל שכבותיה, מפלגותיה וזרמיה, ופועלי אגודת ישראל בכלל זה. ...

... בויאלון (עיירה במחוז צ׳גסטוכוב) גילו חברי גורדוניה אפשרות לסדר כ*20 חבר בעבודות שונות. הסתדרות גורדוניה בבנדין קיבלה הוראה מאת ההנהגה בלודז׳ עם החבר פנחס לוביאניקר (לבון) בראש, שעלינו לצאת מיד לכבוש את מקום ההכשרה בויאלון. חברינו, שהצטרפו אליהם גם החברים מסוסנוביץ, קליש ולודז׳ יצאו לשם ונתקבלו באהדה על־ידי כל ציוני העיירה, שהשתדלו להקל עלינו בהיאחזות במקום.

... מבלי להני ח ביד י א ת האפשרו ת להודי ע ע ל כ ד לחבר י הובלת י לתחנת־הרכבת בשע ה מאוחר ת בליוו י שוט ר מזויי ן ברוב ה ובאקדח , פן אמל ט מידיו.. . השכ ם בבוק ר הגעת י לבנדין , לתחנת־המשטר ה בעירנו. הואי ל וקצינ י משטר ת בנדי ן הכירונ י כתוש ב המקו ם שאינ ו ממרה א ת חוק י המדינה , שוחררתי , א ך כפ ו על י לחתום , של א אחזור לויאלון . באי ן בריר ה חתמתי , בידיע ה מלכתחילה , שהשלטונו ת נטפלו אלינו ׳ ל א יניחונ ו עוד , יציק ו וירדפ ו אותנ ו ע ל כ ל צע ד ושעל, ול א יהי ה בכוחנ ו לעמו ד נגדם .

... "השחר" היווה הסתדרות מקומית בלבד, ללא סניפים ומרכז, אם־כי בוארשה קיים היה ארגץ באותו שם בעל נטיות רביזיוניסטיות, שניסה להתקשר עם "השחר" בבנדין, אך הצעת האיחוד נדחתה על ידו. ...

...״החודש (נובמבר, 1932) נערכה בבנדין פגישה גלילית של חברי גורדוניה בזגלמביה. יום לפני הפגישה נערך בטוסנוביץ כנס של כל קבוצות ההכשרה של גורדוניה בפולין. בכנס השתתפו נציגי הקבוצות מסוסנוביץ, ווישליצה, דזילושיץ, ליפא, פביניץ, זגנאסק, שראדז. חסרו נציגים מהמקומות המרוחקים בערי־הספר. בשם ההנהגה הראשית השתתפו בכנס: ד״ר ישעיהו שפירא, יוסף ליקור, חיים גולדפרב, יונה גולדברג־יגול וגרשון אוסטרובסקי (כולם בישראל) מטעם מרכז החלוץ. התנהלה שיחה ערד, על יסודות תנועת החלוץ ועל מצב קבוצות ההכשרה שלנו בפולין. בשיחה השתתפו: נחום קלדמן, ישראל אינטרוליג* טור, םוניה, אברהם בייטנר, יצחק לונדנר (בולם בדמיה ב׳), צבי קוטנר, יהונתן ויסבורד (שניהם מבנדץ — דמיה ב/ נפלו במות גיבורים במלחמת השחרור)! ישראל גרויצר, ואחרים. ...

... שלמה צימ ר מ ן (מפעיל י גודדוני ה בבנדי ן וממארגנ י ההגנה, ...

למעשה, קדמו ויכוחים רבים ונוקבים בין החלקים השונים של התנועה המפולגת, ויערות האורן שבעיירה זומבקוביץ (מרחק 14 קילומטר מבנדין) שימשו להם אכסניה בימי ראשון בשבוע במשך חודשי הקיץ, וספגו לתוכם את הפולמוס הסוער במשך רוב שעות היום. היציאה מהעיר, ולו גם ליום אחד, אל מרחבי הטבע, פעלה את פעולתה החיובית לגיבושו וליכודו של הנוער היהודי העירוני ולהחדיר בו רוח חדשה. ...

... נסיונותיה של התנועה הקומוניסטית לחדור לנוער הסוציאליסטי ולכרסם אותו מבפנים לא פסחו גם על "פרייהייט" בבנדין. הדברים הגיעו עד .כדי כך, שפעולת המחתרת של התנועה הקומוניסטית מצאה לה אחיזה בכמה צעירים שבהסתדרותנו, אולם דבר זה נתגלָה בטרם שהספיקו הקומוניסטים להתבסס ונסיונם חוסל. ...

סניף "הנוער הציוני" בבנדין, שהיה מורכב שלוש שכבות: כפירים, צופים וקשישים — ניגש עתה לפעולה מחודשת במשנה כוח ועוז בכל השטחים, ומנה מאות חברים ממושמעים ומאורגנים היטב. החברים היו פעילים בכל המוסדות הציוניים והקרנות הלאומיות. ...

יוקם בזה ציון וזכר למורה ר׳ יוסף ורונצברג, מראשוני המורים והציונים, שפעל בעירנו בשנים הראשונות של המאה. ראשית פעולתו נעוצה באגודת "חובבי־ציון", שאת רעיונותיה הנחיל לתושבי העיר והצית געגועיהם לציון. אוהב השפה העברית ועשה הרבה להפצתה. רבים האנשים שרכשו ממנו השכלתם העברית. תמיד שקוע בעיון ובלמוד, מחנך ומורה ברוך־כשרונות, שנתבע וטופח ותלמידיו הרבים שאבו תורה ממקורו המפכה. בבנדין פעלו מורים עבריים רבים, ר, יוסף ורונצברג מן המעולים שבהם. זכרו שמור בלב אחרוני תלמידיו המעטים בישראל! ...

ברג, לונדנר וזיידמן (כולם נטבחו), שעשו במיטב יכולתם בשדה ההוראה. גם המורים הורג ל וינובסקי, זכרונם לברכה, שלא היו מבני־העיר, עסקו בלמוד העברית בבנדין ונענו ברצון להזמנתנו. השעורים נערכו בשעות־הערב בבית־הספר של מ. ל. סנדישב (נפטר מישראל). ראינו ברכה בעמלנו, כי לשעורי העברית נרשמו מאות תלמידים. ראוי לציין, שאף מחוגים דתיים וממשפחות מתבוללות פנו אלינו. ...

■■■שנת 1917, משנשתתקו רעמי התותחים שפילחו את אויר 1■■ העולם במלחמת העולם הראשונה, הגו כמה עסקנים בבנין את הרעיון של ייסוד בית ספר יהודי, שלא היה קיים עד אז בעיר. מבין אלה זוכר אני את ב. פרגר, מ. שיין, י. ויגודז קי, י. ה. ארליך, י. רוטנר, ם. גוטמן, נ/ק. ארליך, המהנדס זשמודזקי, ברכיה ומייטליס, זכרונם לברכה, ועוד אישים, שאינם עוד אתנו, ויבדל לחיים מר אברהם ליור, המתגורר עתה באמריקה. ...

... *) אברהם בלאט נולד ב־1916 בכפר אייסצה ליד זומבקוביץ, זגלסביה. בילדותו עבר לבנדין, למד בבתי־ספר "יסודי התורה", ה״מזרחי" ואחר־כך השתלם במדעי הכלכלה ומסחר, סטודנט באוניברסיטה "בר־אילן". ...

... ישנתי שינה עמוקה ומתוקה עד אור הבוקר, כשהעידו אותי בסוף דרכי בתחנת בנדין ההומה עוברים ושבים. ...

דבר ראשון אמרתי, יפה לשנות מעט צורתי ולגלח ראשי ולחיי שלא יכירו בי. אבל מהומה גדולה בעיר ורוב חנויותיה נעולות. רכוב ז׳נדרמים ברחובות וכלי־זינם עליהם ומגלבים בידיהם, וגופם מתוח וזקוף ועיניהם אינן מביטות לצדדים. פועלי מכרות דומברובה שבתו, וחבריהם העובדים במסילת־הברזל יצאו לסייע עמם ולהצטרף אליהם. והעיר בנדין כאילו סוגרת עלי. ...

... בנדין לא היתד עיר יפה מבחינת הנוף. האדמה, המבוסה עפרות־פחם, היתה עניה בצמחים. זעיר פה וזעיר שם היו זרועות, כנאות *מדבר, מדשאות אכולות אבק־פחם. ואילן היה פה יקר־המציאות ועוד יותר נדירה היתד, צפור־כנף. האויר טעמו חמוץ, ריחו כריח המלח והגפרית. ...

... יד אחת להם, יגזלו ממך ממונך ויחזירוך ב״אטאפ", אסור בשלשלאות של ברזל דרך כל עיירות פולניה עד שתגיע לעירך... מהר וברח לך, אדם צעיר, צא מבנדין, בשעה שלוש כשלא תחזור ליחזקאל — יבקשוך ואף ימצאוך.

אמת בהלצה זו. כל יהודי שני־שלישי בבנדי ן היה סוחר בפחם, מוכר בתשלומים לשעורין, והיתה הכנסה. ...

... מעסקני "המזרחי" הראשונים ומטובי מטיפיו. ב־1899 ביקר בבנדין ודרש בבית־הכנסת הגדול על הרעיון הציוני ועל שיבת ציון. דבריו עוררו את חרון־אפו של החוגים הדתיים האנטי־ציוניים, שהיו אז רוב מנין בעירנו. ...

... מרדכי המפל / ביקנר אישים בבנדין ...

... בית־הספר העממי הראשון בבנדין זכה למנהל רב מרץ וברוך כשרונות, יהושע רפפורט המנוח, שעמד כשלושים שנה על משמר החינוך בעירנו. היה מחנך בחסד ובעל השפעה גדולה על מאות תלמידיו ומוריו גם יחד, שכולם הוקירוהו מפאת יכלתו הפדגוגית הרבה. בבית־ספרו הכניס משמעת רבה ומשטר קפדני. ...

... במסעותיו מגיע פרץ לבנדין, בחורף 1913, לפי הזמנת "הזמיר", האגודה הבלתי־מפלגתית היחידה בשנים ההן בעירנו להפצת תרבות ומדע, מוסיקה ושירה. עירנו היתה ברובה דתית, אך היו בה חוגים משכילים, שנתפסו לתחיה הלאומית. פרץ בא במיוחד לפתיחת הספריה על שם "שלום עליכם" (השם ניתן אחרי מות הסופר), שהיתה קיימת בבנדין עד בוא השואה ונחשבה כאחת החשובות ביותר בעיר.

... הרב ניסנבוים, המטיף המחונן, ביקר בבנדין פעמים מספר בתחילת המאה הנוכחית, להנאת קהל מאזיניו. ...

... "בסוף החורף הוזמנתי ע״י אגודת הציונים בבנדין לבוא אליהם. ...

... זכור ביחוד ביקורו בבנדין, אלול תרפ״ג, 1923. כל העיר יצאה לקראתו לקבלו בכבוד מלכים. בימים ההם השיא הרב הבנדינאי ר׳ צבי חנוך לווין ז״ל, גיסו של הרב מגור, את בתו היחידה, יוכבד, לנכדו, ר׳ נפתלי. ...

... ביקר בבנדין ב־1922 בקשר עם הבחירות לסיים הפולני הראשון. כזכור הופיעו אז המיעוטים הלאומיים בפולין ברשימה מאוחדת, והיהודים זכו בכמה עשרות צירים לשני המוסדות המחוקקים — הסיים והסינט. ...

... לא יצא זמן רב ושוב ביקר הרמן בבנדין, הפעם עם להקתו, והציג את המחזה "בלילה בשוק הישן" לפרץ. בהצגה השתתפו גם שני שחקני ״מוזע״ לשעבר — נחום מלניק ומשה סוטשיגקי (כעת פעילים בשדה התיאטרון באמריקה ובאוסטרליה! הופיעו בהצגות וב״קול ישראל" בעברית וביידיש בבקוריהם בישראל בשנות החמישים), שהשתלמו בתורת הבמה באולפנו של הרמן בוארשה ואחר־כך נספחו ללהקתו. ...

... אחד הבמאים היהודיים המעולים בפולין. כגדולי הבמאים הידועים בימים ההם — אברהם מורבסקי ומיכאל וייכרט, שעמלו כל חייהם למען הבמה היהודית, ביקר אף הוא בבנדין, אולם לא באורח ארעי כמותם. הוא היה שוהה בעירנו חדשים רצופים לפי הזמנות האגודה הדרמטית "מוזע", שאותה הכין לקראת הצגות בבימויו. ...

... ביקר בבנדין ב־1928 לרגל מגבית למען קרן פועלי ארץ־ישראל (קפא״י). ...

... בהיותו בבנדין היה ברצונו לבקר באחד ממכרות־הפחם שבאזור זגלמביה. לרוע מזלו שבתּו בימים ההם פועלי המכרות. חברי פועלי־ ציון לא חסכו מאמץ, באו בקשרים עם פעילי פ.פ.ס. ועם החברה ...

... לבנדין בא יצחק בן־צבי בחדשי החורף הראשונים של 1929 כשליח ההסתדרות הכללית של העובדים העברים, לרגל המגבית של קפא״י (קרן פועלי א״י), שבשליחותה עבר את רוב ערי פולין. מזג האויר היה אז קר ביותר. האורח, שזה שנים רבות נגמל מאקלים חורפי כזה — היה אחוז רעדה, אך פעילותו לא רפתה. כל המפלגות והסתדרויות הנוער המסונפות לליגה למען ארץ ישראל העובדת, התייצבו לימינו, כדי לסייע לו בביצוע משימתו. נערכה אסיפה גדולה בנשיאותו שמואל ליוד (כיום בחיפה) באולם המרווח של איגוד בעלי המלאכה, בה השתתפו מאות חברים שהכריזו, בשמעם את נאומו רב־העניין של האורח, על נכונותם להירתם בעול המגבית ולפעול להצלחתה.

... יליד פולטובה, עמד ליד ערישתה של פועלי־ציון יחד עם בר בורוכוב, דוד בן־גוריון ואחרים. עלייתו לארץ ישראל ב־1907, קשורה בבנדין, ששימשה לו, כמו לרבים אחרים, דרך מעבר מרוסיה לגרמניה. משם המשיך מסעו עם ראשוני העליה השניה.

... ממיסדי תנועת פועלי־ציון ומחבריו של בורוכוב. ב־1910 עלה לארץ־ישראל, בעברו את הגבול דרך בנדין. עמד בראש משרד הברית של פועל״צ שמאל. עורך כלי־מבטאה "ארבעטער צייטונג", כיהן כחבר ועד הקהילה בוארשה והיה פעיל במוסדות תרבות שונים. ...

... מפעילי הקרן הקיימת לישראל. סופר. לבנדין בא בשנת 1933. ועדת הקה״קל, על עסקניה המסורים, עשתה כל ההכנות לביקורו. בתחנת הרכבת חיכתה לו משלחת, וילדם של מרים ודוד ליור, מנחם בן השש, הגיש לאורח זר פרחים ובירכהו בעברית. ...

... לרגל מסע תעמולה להסתדרות המזרחי ולמגבית הגיע הרב הדגול גם לבנדין בשנת 1935. נתקבל בחמימות על־ידי כל ציוני העיר, ונערכה לכבודו קבלת פנים נהדרת. ...

... ביקר בבנדין בשנת 1938, והיה זה ביקורו היחידי בעירנו מחמת העדר אולם גדול המכיל המונים, אם כי לסוסנוביץ הסמוכה בא פעמים אחדות. הרצאתו נתקיימה בתיאטרון הגדול "קאפיטול", שהיה תפוס מפה לפה. לא רק חסידיו באו לשמעו, אלא גם מתנגדיו.

... הקריאה הזאת לא היתה, "קול קורא במדבר", כי קמו בחורי בנדין נלהבים ועלו לארץ ישראל ובעקבותיהם יצאו אחדים, בעשרות ובמאות, והעליה נמשכה עד כליון עירנו. ...

גם בשנת 1936, בפרוץ שוב מאורעות דמים בארץ, שנמשכו הפעם שלוש שנים רצופות, קמה סערה גדולה בקרב יהודי פולין. בחוצות בנדין נראו שוב בני עירנו מפגינים, בדרשם את הרחקת האנגלים מארץ ישראל המופקרת על־ידי מעשיהם העוינים, כגון צמצום העליה, גירוש עולים, דיכוי ה״הגנה" וכדומה. במגרש הספורט של "הכוח" נכנסו המוני־העם והעלו עצומותיהם. עם גמר האספה נסעו מאות מפגינים לקטוביץ, וליד בית הצירות הבריטית השמיע הקהל הרב קריאות־בוז, המטירו אבנים בחלונות הבית ואף חדרו לתוכו, וגרמו בו נזקים. המשטרה החזירה את הסדר על כנו ופיזרה את ההפגנה בכוח. אחדים מאנשינו נאסרו, אולם שוחררו בהתערבות מוסדותינו . ...

... אין לתאר את התלהבות היהודים בתבל כולה, ובהגיע הבשורה המעודדת לאזני יהודי בנדין, יצאנו כולנו — אנשים, נשים וטף — לרחובות העיר, ורקדנו מרוב שמחה. בפי כל אחד נשמעו ברכות "מזל טוב" ו״שהחיינו", "כי זה היום קוינו לו". העיתון "זאגלעמביער צייטונג" הדפים הוצאות מיוחדות מוקדשות למאורע רב־המשמעות. התהלכנו כחולמים ולא רצינו להאמין למשמע פעמי הגאולה וימות המשיח הממשמשים ובאים. האומנם, היה נהיה ככל הגויים? הבא הקץ לתלאות? ...

... בהיותו בפולין, ביקר "הכוח" גם בבנדין, בקיץ 1924, ושיחק עם "הכוח" המקומי, הקבוצה החזקה ביותר בזגלמביה, ואעלה זכר אחדים מחבריה: חיים יחיאל שיווער (כעת בישראל) ואחיו יידל שנספה, מניאק זמיגרוד (בצרפת), מוניאק ביוני צווייג (ישראל), יידל רכניץ, מעלאך, יורא, האחים בראמא ועוד שאינם. ...

... לבנדין הגיע בשנת 1925. כל העיר רגשה. כל הכרטיסים נחטפו. למחזה שנערך על מגרש "הכוח", נהרו לא רק חובבי הספורט בלבד אלא גם ישישים ואמהות פעוטיהן בזרועותיהן. גם חובשי הישיבות ותלמידי מחדרים "באו להציץ ב״שמשון הגבור" בן־ זמננו העוקר הרים וממית ארמונות.. . ...

כגדול בתורה ובמעשים טובים היה מקובל מאד על בני־עדתו בבנדין, שהעריצוהו והוקירוהו, ואף התושבים החפשים בדעותיהם כיבדוהו — ולא רק בהוד קדושתו בלבד; אלא גם משום שהתייחס בסבלנות להשקפות זולתו ונמנע לכפות דעתו עליהם, ונהג בדרך הבנה, בדברי־כבושים, בהטפת לקח ובפנייה למצפון. ועם זאת הסביר פנים לכל, כגדול כקטן, היה מושיט עצה, תושיה וסעד מוסרי־נפשי לפונים אליו, בצר להם, מעודד ומנחם. חן ונועם נסוכים היו על פניו והליכותיו, וגם בזה סוד קסמו לאנשי קהילתו ולכל הבא עמו במגע. באישיותו הנעלה, במידותיו התרומיות ובסגולותיו האציליות — היה שבה לב. ...

... ן■ אחד מתלמידיו הנני מעלה כמה קטעי זכרונות מנבכי העבר 3^ ומפגישותי עם מורי ורבי המובהק ז״ל, רבה של בנדין, אשר זכיתי ללמוד אצלו ארבע שנים וליצוק מים על ידיו עד ליומו האחרון שבו נסתלק למרומים, נ״ע . ...

... אחרי שהוכתר לרב בבנדין, היה לומד שיעור בעיון בכל יום משעה 11—1 עם שלושים בחורים, אף על פי שהיה עסוק בעבודת ...

לפי המנהג בשנים ההן בחוגים החרדיים נשא אשה בעודו צעיר לימים. טרם מלאו לו 17 שנה גילה אותו אחד מחסידי גור מעיר בנדין, אשר לטש עינו עליו ולקח אותו לחתן. מיד עם בואו לבנדין שלח את ידיו במסחר אולם לא הצליח בזאת ואחרי גלגולים שונים נתמנה ע״י הרב גרויברד, שהעריך את כשרונותיו, כדיין בבית דינו. התפרסם בבקיאותו בים התלמוד ומפרשיו, ורבים מהלמדנים בקלויז ומחוצה לו באו לשמעו ולהתפלפל עמו. ...

... היה בן הרב ר׳ איצעלע זצ״ל מבנדין. ...

... נולד בטרנוב בשנת תרי״ט (1959) ונפטר בוינה ביום ג׳ מרחשון תר״פ (1920). מאז עזב את בנדין, שבה ישב שנים רבות, כיהן ראש אב בית־דין בקראקא עד 1914. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לוינה שבה נשאר עד יום פטירתו, ושם נקבר. ...

* ולדביאנדז׳איוב, בתרכ״ד, ומת בניו־יורק בתרפ״ב. 1■ בן למשפחת חסידי ביאלובז׳אג, למד בחדר ובישיבה ואחר־כך בבית־המדרש, בר־אוריין גדול, וינק אף ממקורות ההשכלה. מנעוריו חובב ציון נאמן. עבר לשבת בבנדין בשנת תרס״ו. היה סמוך אל שולחן חותנו, ניסה כוחו במסחר, ולבסוף התפרנס על הבדחנות בחתונות, שהצטיין בה. נתפרסם כבדחן בחסד, ונחשב בחיר הבדחנים בכל הסביבה. עד מהרה יצא לו שם כמעין נובע של הומור עממי ובדיחות שנונות, ולא היתה שמחה של מצוה שלא הוזמן אליה. ...

... כשהתחילה היהדות החרדית להתארגן — אחרי מלחמת העולם הראשונה, וגם בבנדין נוסדה הסתדרות אגודת־ישראל, היה מנדל היר׳ר שלה. נהג את האגודה בתבונה, ובהשפעתו נרשמו בה חברים חסידים מכל האדמורי״ם ובעלי־בתים מכל השכבות. האגודה בבנדין היתה מפורסמת בפולין כאחד ממבצרי היהדות החרדית. ...

ב~1930, לאחר שנסת ם מקור פרנסתו, החלי ט אח ר התלבטויו ת נפשיות לצא ת א ת בנדי ן שכ ה קשו ר הי ה ב ה ולנסו ע א ל בני ו לארצות הברית. ג ם ש ם גיל ה עניי ו בגור ל ארצנ ו והי ה עוס ק בלימו ד התורה בתקוו ה שיזכ ה לחיו ת שנותי ו האחרונו ת בארצנו, א ד בשנו ת מלחמת העול ם השני ה נפט ר בנכר. זכר ו ל א ימו ש מקר ב חברי ו בתנועה ותלמידי ו הרבי ם באש ר הם. ...

... הציונים הכלליים שהכירו בלמדנותה ובכשרונותיה העמידוה בבחירות לעירית בנדין בראש מועמדיהם, ושנים הרבה היתה, בה נציגה והגנה בתבונה ובכבוד על האינטרסים של יהודי בנדין*).

... • נולד בתרכ״ב, נפטר בבני ברק בתשי״ז. 1^ יליד בנדין למשפחת רבנים וחסידים, מצד אביו נכד הראב״ד באלקוש ומצד אמו — נכד הגביר והנדבן הגדול ר, ליב פוטוק מבנדין. בבית אביו נתמזגו תורה, וגדולה במקום אחד. ובעודו נער כבר נמשך לבו לחלום שיבת ציון. ...

... יעקב גוטמן נולד בשנת 1880 בבנדין. התחנך על ברכי היהדות החרדית־חסידית, למד בילדותו ב״חדר" ועם התבגרותו המשיך את לימודיו בישיבת אמסטוב המפורסמת ולבסוף בישיבת סוחאצ׳וב, שם יצק מים על ידיו של ה״אבני נזר" זצ״ל. ...

... ןף ליד בנדין (1900) . בית הוריו , ביודוע לחכמים ולעסק־ נים, רווי אוירה ציונית . אביו , אברהם המפל , זכרונו לברכה , מבין הסוחרים הגדולים בעיר בענף המזון , נמנה עם הפעילים הציוניים ומבין המעטים שחיסל בשנת 1930 את עסקיו הפורחים ואת נכסיו ועלה לארץ , נטע פרדס במגדיאל , הקים בית גדול בתל־אביב והיה מבין עסקני אירגון יוצאי בנדין . ...

... היה נציג המפלגה העירית בבנדין וכיהן פרנס הקהילה במשך שנים רבות, עד סופו המר, שלא פסח על ביתו. העמיס על עצמו כל משא ציבורי ונשא באחריות בלי צל של יהירות ובלי לדרוש הכרה ופרס. היה גם מבין חברי אגודות "מוזע", ייוו״א ועוד. נתן מזמנו ומכספו לכל מפעל שנראה לו לראוי.

... נולדה בבנדין, ב־1922, בת יחידה לאמה (לבית ר׳ ברישם רגר הנודע) המשכילה ועדינת הנפש, ולאביה אלכסנדר זיסקינד בורשטיין, מורה לעברית ידוע בעירנו. גדלה מקטנותה באוירה של תרבות ישראל וציון, וספגה את ערכיה שהיו נר לרגליה. עברית היתד, שפת־אם שלה, שפת ביודהוריה, ולא ייפלא, איפוא, שידיעותיה בלשוננו ובספרותנו היו מושלמות. כאחת התלמידות המוכשרות ביותר הפליאה את מוריה ומחנכיה. קולה הצלול והערב בפרקי* קריאה־ודקלום נעם למאזיניה. ...

... ■ ולד בתרס״ה בפוקשיבגיצה-לובלין, ניספה בתש״ב בטרבלינקה. 4 משלשלת היוחסין של משפחת אדמו״רים ותיקה — שפירא — בפולין. ואלה תולדות יהודה יפת: בן רבי יחיאל־מאיר שפירא האדמו״ר מבנדין, שאחיו רבי חיים שפירא הי״ד, הצדיק מפלוצק, נרצח על ידי ממשלת פולין האנדקית באלול תר״פ בעוון "רי- גול" לטובת הצבא הסובייטי, בן רבי שלום מפשיטיק, בן רבי יעקב הצדיק מבלנדוב (אחי הצדיק רבי אלימלך מגרודזיסק), בן רבי חיים מאיר יחיאל ה״שרף" ממוגלניץ, בנה של הרבנית פרלה הנודעה בת רבי ישראל ה״מגיד" מקוזניץ ואשתו של רבי אבי עזרא זליג שפירא אב״ד בגריניץ. אביו האדמו״ר מבנדין נקרא בפי אנשי העיר בכינוי "בריקיבר רבי" על שום שהיה גר בקרבת הגשר שעל נהר הפשמשה העובַר בעיר. מצד אמו היה נין של רבי חיים הצדיק מצאנז וקשור בקרבת משפחה עם כל גדולי הצדיקים בפולין ובגליציה.

... ^*שפחת ליאור בבנדין היתה יותר ממשפחה — שבט (למעלה !■1מ־200 נפשות), ידוע הרחק מחוץ לתחומי העיר. הם נטלו חלק פעיל בחייה המדיניים, החברתיים והכלכליים של בנדין. ...

... ודאג — ביושר — לחלוקת הלחם לכול. בשעה 4 בבוקר היה קם והולך אל מקומות החלוקה להשגיח עליה. אחר כך היה שוהה מחצית היום בלשכת הועד, ומשגיח על כל פרטי הפעולה. היה ממייסדיה של אגודת ישראל, וכאשר ביקר ד״ר קרל באך בבנדין, הוא התגורר בביתו. ...

בנסעו פעם בדרך פגש עגלה שלו, עמוסה עורות, וגלגליה הקדמיים שוקעים בבוץ. העגלץ הצליף באכזריות בסוסים, אולם העגלה אינה זזה מן המקום. אמר לו ראובן ליו ד לעגלון: — מדוע תכה הסוסים, מוטב שתעזור לסוסים ותדחוף את העגלה. והוא עצמו עמד ועזר לדחוף העגלה. בפתע נתכו ץ לארץ וקרא אל העגלון: — משה, רואה אתה מה מוטל כאן? והרי מטבע זהב בן עשרה רובל מתחת לגלגל. "אילולא הרבצת בסוסים ועזרת להם, כי אז מצאת את מטבע הזהב..." לימים אמרו בבנדין, שליו ר עושה מבוץ — זהב. ...

... ברוך גפטק, פרומקה דולנרוזה, צפורה בוצ׳יאן, חדוה ברנרד, טוביה דבורסקי ופנינה יעקובוביץ, כולם חברי קיבוץ "דרור" בבנדין. ביום הרביעי לגירוש התקרבו שני גרמנים לאשנב הבונקר. ברוך גפטק, בחשבו שהבונקר כבר נתגלה, לא נמלך זמן רב בדעתו ופתח עליהם באש.

אימת המלחמה פשטה, אלא שאיש לא ידע באורח ברור מה מתרחש. אף־על־פי־כן, כבר למחרתו, בשבת, התחילה בריחת המונים משלזיה מזרחה — למרכז פולין. בלי לשבת עוד הייתי על המשמר, בעמדת הג״א, בשבת עוד לא עלתה בדעתי מחשבת הבריחה, ואולם ביום א׳ יצאתי את בנדין — ומגמת פני מזרחה — עם זרם הפליטים. לא, לא מנוסה של יאוש, אלא בריחה עד יעבור זעם... רבים האמינו, רצו להאמין, כי גם אם פרצה המלחמה והצבא הנאצי פלש לפולין, סופו שהצבא הפולני יעמוד בשער ויילחם, ובעזרת בעלי בריתו יביס את הגרמנים... הן האוירה בפולין רוויה היתה צבאיות לאומנית מנופחת, מתרברבת, ומאידך לא האמינו בכוחם 1של הגרמנים — ובכושר עמידתם הצבאית והכלכלית... אולם, הענינים התרחשו במהירות הבזק, ובזמן שידור הראדי ו הפולני ממש כבר נעו טורי הממוכנים של האויב באין מפריע על אדמת פולין...

... החלטנו לחזור הביתה, לבנדין. על פני דרכים מסוכנות, גשרים שרופים. שכרנו עגלה, וליתר בטחון צירפנו אלינו גויים. עיירות היהודים בדרך שדודות, שרופות, בסלאבקו ב ערכו הגרמנים טבח ביהודים, יחד עם הפולנים, והטילו גופותיהם לנחל. ואם חזרנו לאחר יומיים נסיעה בשלום לבנדין, הרי רק משום שנסענו בשבילי צדדיים. ...

... ושוב הנני בבנדין, עיר הולדתי, אבל בגדים אחרת, שונה מכפי שידעתיה כל חיי, לפי שזה השבוע השני נתונה היא במלתעותיה של החיה הנאצית הטורפנית. דומה, דכאון ודכדוך שוררים בה, נדמו הרעש והחדווה שפיכו בה תדיר, המולת חיי המסחר וקולות הנעורים. אלפים רבים עזבו את העיר, אלפים שוב לא יחזרו אליה, נותרו הורים זקנים, אלמנות ויתומים רבים, שנשבר מטה לחמם. ...

... זמן רב סירב ויגודזקי לבוא במגע עם היודנראט, על אף הלחץ שהופעל עליו, עד שאירע, והגרמנים הטילו על הישוב היהודי בבנדין קונטריבוציד, גדולה בזהב ובכסף (קונטריבוציות והחרמות קטנות היו מעשי יום יום), וכדי להחיש את הכנסתם נאסרו עשרות יהודים כבני ערובה. מרין הקים אז ועד צבורי לשם התרמת התושבים לפדיון שבויים, ולועד הזה הוזמן גם ויגודזקי. לימים הוא התחיל לעבוד ביודנראט במשכורת (מצבו היה כל הזמן דחוק), בעניני הברא קדישא. רצה הגורל, ועסקן ציוני מובהק זה יגמול ליהודי בגדין המעונים בחסד של אמת...

... אחר כך קיימנו כינוס עמו, באולם בית היתומים, בהשתתפות 200 איש מבנדין והסביבה. לכינוס בא גם מולצ׳אדזקי, שהתחיל מדבר על שיתוף־פעולה של הנוער עם היודנראט. הגבתי בחריפות, והוא עזב את האסיפה. אריה מנשל סיפר על הפעולה במחתרת היהודית בוינה, על קורסים להשתלמות לנוער ועוד, והביע תקוותו, שעוד ייפתח שער לעליה.

... בזמן נטישת הקיבוץ קיבל על עצמו שיטנברג מחברי גור־ דוניה את השמירה על הרכוש שנותר, ושמר עליו, ובזכותו כמעט ולא נפגע דבר. המקום גם לא נתפס על־ידי מחוסרי־הגג המרובים, שדירותיהם נשרפו בזמן שריפת בית הכנסת ובית־המדרש הישן יחד עם רובע שלם של בנדין. ...

... פעולות הנוער בתקופת הכיבוש הנאצי בבנדין סובבו בעיקר סביב שני צירים: קיבוץ בורוכוב והחווה. ב־1939 הגיע הקיבוץ לשיא התפתחותו. הכל עבדו — החברות במכבסה המיכאנית ובמשק, והחברים בכל ענפי התעשיה בעיר.

... , הכלואים בין חומות בנדין. את התשובות מעבירים היינו באמצעות משרד הדואר של היודנראט, שהיה מצויד בחותמת משלו, או בדואר שמחוץ לגיטו — בעזרת פולנים מכרים. במשך הזמן נעשה הדבר קשה יותר ויותר. כל אחד ששלח מכתב לחוץ־לארץ מחויב היה לזהות את עצמו בדואר, ומעטים מבין הפולנים היו מוכנים לעשות זאת אפילו בעד תשלום גדול. בתשובותינו משתדלים היינו להודיע על המתרחש, כגון "גירוש ביקר אותנו..." "מות־צקי" התחתן עם אלפיים וכר. כבר ב־1940 כתב נתן שולב באחד המכתבים, שקרוביו רוצים לשלוח לנו מתנה ליום הולדת, והוא שואל מה מבוקשנו מדודה "צרטיפיקט־ קה", או אולי מדוד "דרכון"... חייכנו, לפי שלא האמנו אז באפשרות לצאת מפולין הכבושה; וגם כשחזר הכותב על השאלה — לא הגבנו. בכל התנאים שמרנו על הקשר והשתדלנו להודיע על המתרחש עד שהגיע לבנדין ד״ר נתן עקב*1942, ואישר את האפשרות של יציאה מפולין באמצעות דרכון־חוץ. לימים קיבל הוא עצמו במעטפה חתומה בחותמת הצנזור, תצלום של דרכונו.

... 1) אלפרד שורצבוים, איש בנדין, שהצליח לצאת לשווייץ בהתחלה המלחמה. ...

... ניצלתי את ההזדמנות והעליתי לפניו עוד עניין. יצחק ברנ- שטיין, חבר פועלי ציון, נסע לפני המלחמה לקולומביה, ומשם שלח בשנת 1940 תעודה לאשתו שנשארה בבנדין, המאשרת שהיא אשת אזרח אמריקאי. בקבלה את האישור פנתה ליודנראט ושם ...

... היות וד״ר זילברשטיין לא הכיר את ראשי המפלגות בבנדין, הצגתי אותם במכתבים שלי לפניו, והם המשיכו לבוא עמו בכתובים. כמובן, שעשיתי זאת ברמזים, כגון איש פלוני הוא ממשפחת הקרובים של שרגאי (דהיינו — צעירי מזרחי) או שאלמוני הוא בן דודו של לוקר (היינו פועלי ציון). ...

עניתי לו, שאין עתה השעה כשרה לעסקנים אלא לפקידים מוכשרים היודעים לקבל פקודות. כדי לרכך אותו הוספתי משהו על מצב בריאותי, ועמדתי על דעתי לנסוע. אז דרש ממני שאכתוב לחברינו בשווייץ שיקיימו את הקשרים אך ורק אתו; ועם זאת איים, שאם אסרב הוא יגיב על כך, לפי שבמילא יודע הוא את כל הנעשה, ואט הוא לא ירצה — איש לא יעזוב את בנדין. ...

... מרין קיים גם את האיום שאף איש לא יעזוב את בנדין. קבוצה בת שלושים וכמה בעלי דרכונים נשלחו לאושוויץ. ...

... תחילת 1941 הצליח אליעזר גלר, חבר ההנהגה הראשית של גורדוניה, להגיע מוארשה לבנדין. באסיפה של הנוער מסר דין וחשבון על .המתרחש בבירה ועל החלטת החברים במרכז לארגון הגנה עצמית, על אף הקשיים המרובים ברכישת נשק — המחתרת הפולנית על שתי אגפיה עומדת מן הצד, ואינה מושיטה עזרה. גם בביאליסטוק ובוילנה עסוקים החברים בהכנות לארגון ההתגו- ננות היהודית, ומחכים לעזרה בנשק ולהוראות מוארשה. במצב הדכאון ששרר בקרב הנוער נוכח הגירושים למחנות עבודה, הכנים ביקורו של גלר עידוד והלהיב את הרוחות. ...

... גם חברים מהנוער הציוני בבנדין עשו מאמצים שונים להשיג נשק בכל מחיר. ידוע המקרה בקבוצת נוער בני 17, שהחליטו להתנפל על דירות גרמניות, לאחר השגת ידיעות על מקום המצא הנשק ולקחתו בכוח. בהתנפלות הראשונה השתתפו הארי בלו ־ מנפרוכט, יעקב רוזנברג (בישראל) ויאדז׳יה שפיגלמן, מחופשים בבגדי היטלר־יוגנט. הנערה דפקה בדלת והבחורים פרצו לדירת הגרמני בראו ו ושללו את האקדחים שמצאו בבית. עם הנשק הזה פרצו למחרת היום לדירה שניה של גרמני, מינץ. הבחורים אולק גוטמן (בישראל), מקס מהקבוץ, בלומנפרוכט ורו * ...

עף־על־פי־כן לא ויתרנו על הנסיונות להתקשר עם הפרטיזנים הפולנים. תחילת יוני, 1943, חזר מוארשה לקבוצ בגדי ן החבר מארק פולמן, שעשה זמן ממושד עם הפרטיזאני ם הפולנים בסבי- בות וארשה—ראדום. אף הוא אישר שאין הפרטיזאנים האלה רוצים לקבל יהודים לשורותיהם, ורק תודות למראה פניו האריי הצליח להמצא בכפיפתם. בבנדין נפגש מארק בנוצרי אחד, ם1חא שמו, שגר בסוסנוביץ, והוא הכירו עוד מוארשה כקצין בצבא הפרטיזאנים. נוצרי זה הסכים להעביר קבוצות חברים שלנו אל הפרטיזאנים באחור מיאחוב—קראקא, בתנאי שכולם יהיו מזוינים בנשק. אחרי ביקורם של שנים מחברינו בדירתו, שעשתה רושם של בית עניים, שהדלות מציצה בה מכל פינה, והילדים רעבים ללחם (הכל בויים, כנראה, מראש) הוחלט לשלוח את הקבוצה הראשונה, שמנתה עשרה חברים. הם קיבלו מעילי עור, נעלים חדשות ונשק. נמסרה להם גם הסיסמה, שלפיה על פולני אחד לקשר אותם עם הפרטיזנים במקום המיועד. אחרי שלושה ימים חזר הפולני ובפיו סיסמת * הקשר, אולם רק אחר כך הוברר לנו, שהוא הוליך אותם אל פרטי * ...

... *) נולדה בבנדין, 1917. בהיותה בת 17 הצטרפה לתנועת השומר ...

... מיד שלחו הגרמנים עזרה מוגברת של חיילים, אשר דיכאו את המרד כליל. אחר־כך התחילה חקירה ממושכת: הכיצד הגיע הנשק והחומר המפוצץ למחנה? בידי הגרמנים עלה להתחקות על עקבות ארבע בחורות מבנדין, שעבדו בבית החרושת "אוניאן" לחמרי־נפץ, שהבריחו בכל יום בלכתן מעבודתן את החומר "הגנוב" בין קיפולי שמלותיהן לתוך המחנה באושוויץ. "הסחורה" המוברחת סופקה למחתרת, שמסרה אותה למומחה רוסי, ב1 רודין חיה שמו, שהכין את הפצצות לשימוש לעת צורך. ...

... ■יי■ שהגעתי לבנדין כבר בוצעו פעולות שונות נגד הגרמנים #■והיודנראט. מאות מכתבים נשלחו לגרמנים ל״רייך׳ / ובהם סופר כיצד משמידים הגרמנים את יהודי פולין, שכן ב״רייך׳ לא נודע הדבר. יהודים היו מובלים מכל אירופה דרך גרמניה לפולין לשם יישובם, כביכול, "אי־שם" במזרח. כן הוצאו כרוזים בענין זה לפולנים, בפולנית. ...

... בגיטו קאמיונקה (הגיטו של יהודי בנדין), ליד התחנה החדשה, היינו שומעים בדממת הלילה זעקות בוקעות מן הקרונות: "שמע ישראל, הצילו!״. היו אלה זעקות המובלים להשמדה. 100—120 איש מצופפים היו בקרון של בהמות. רבים מתו בדרך, מחמת הדחק. את המתים אי־אפשר היה להוציא, והם עמדו בין החיים עד שהגיעו הקרונות למחנות ההשמדה. ...

שמענו צעדי אנשים קרבים לבונקר, מסלקים את הפחמים מן הפתח ופותחים את הכניסה. יהודי יורד ואומר לנו: משטרה גרמנית באה ועלינו לעלות מיד. הרש ל שפרינגאר (חניך "פרייהייט" מן הדמויות הבולטות במחתרת בזגלמביה. ממארגני הבריחה לסלו־ באקיה. ממקימי הארגון היהודי הלוחם בבנדין וחבר מפקדתו) מחלק מהר את הכסף שברשותנו. היו לנו 3 אקדחים, ולפי ההחלטה היה עלינו להתגונן, ברגע שיתגלה הבונקר. הרש ל טען, כי אין זאת אלא שב א ה ם (פקיד בשו פ ש ל ר א ם נ א ר) הסגירנו. התחלנו לעלות, חוץ מחבר וחברה שהסתתרו מתחת לערסלים. הגרמנים עמדו ואקדחיהם שלופים. גילוי הכסף הרתיחם ממש. הם הוסיפו לחפש ומצאו את האקדחים. הם ציוו לשכב בפישוט איברים ולא להרים ראש. ראינו, כי קרוב קצנו. לאחר כמה רגעים החליטו להסגירנו לידי הגסטאפו. הגרמנים הוציאו שתי בחורות, שחשדו בהן, כי האקדחים שייכים להן ודרשו מהן לגלות למי הם שייכים. חן לא אמרו כלום. ד,יכו אותן ופצעו ן עד שקש ה היה להכירן. הן לא יכלו לשבת ולא לשכב. ...

בבנדין היהודי ת קשור שמו של ד״ר שלמה ויינצ י ה ר, היהודי הראשון שהופיע עוד בזמן השלטון הרוסי־הצארי בפולין בשם היהודים ודרש זכויות בשבילם. כשקמה פולין לתחיה הוא היה נציג יהודי בנדין והסביבה כלפי השלטונות הפולניים. בבחירות הראשונות למועצת העיר עמד בראש הרשימה היהודית, נבחר ותפס עמדה חשובה בעבודתה של עירית בנדין. הוא היה המורה לדור העסקנים הצעירים בעיר, לא נטש אף בימי הנאצים, אם־ כי היתה, לו אפשרות לכך, אך העדיף למות עם בני עמו. ...

... (רופאים, עורכי־דין, מהנדסים ומורים בבנדין) ...

... עו״ד ד״ר יצחק שטייגר מלבוב, שנתפרסם בשנות העשרים מהמשפט הידוע בתולדות יהדות פולין באשמת הטלת פצצה על נשיאה. זמן מה אחרי המשפט, שהד נענה לו בכל העולם, התיישב בבנדין ועסק כעורך־דין מצליח. היה פעיל בתנועה הציונית. גם הוא ניספה. ...

... 1942. אני מהלך ברחובות בנדין עם בני הצעיר, יהושע הי״ד, שהיה אז בן 4. והנה נפוצה בתוך האימה הידיעה, ש״העולם הגדול" מתעתד לגאול מיליון ילדים יהודיים מידי הנאצים, כדי להעבירם לארץ ישראל, או לקלטם במחנות־ילדים בהשגחת הצלב־האדום. אני מספר לילדי שיש לו סיכויים לעלות לארץ ישראל. שואל אותי הילד: ״אבא, האם בארץ ישראל אין גרמנים? האם מתגוררים רק בני־אדם בלבד?..." ...

... יפה, כי שמי נאטאליה סטז׳אלצ'יק, מתגוררת בבנדין ברחוב פלוני, נולדתי בשנת זו וזו וכו׳. לאסוני נמצא אותה שעה בתחנה המפקח פאשה, שניגש לבדוק את החתימות. על כך לא הוזהרתי מראש. ההבדל בין החתימות עצום. נפלתי בפח. ...

... פאשקה נכנס למשרד המפקח, ואני נשארת בחדר־ההמתנה בחסותו של השומר. מציקות המחשבות: מה הם הסיכויים בבית־ הסוהר? נניח שלא יכירו בי, כי יהודיה אנכי, ואולי אשאר בחיים, אך מקומי אינו כאן! עלי להגיע לבנדין — ויהי מה, או לחזור לוארשה, אל החברים. ...

הלילה הראשון בבית הסוהר עובר ללא שינה. למחרת היום בא פאשקה להעבירני משם. אני מתנערת מליל־נדודים ולובשת שוב את "המסכה". הובילו אל משרד המכס. כאן מתחילה שוב חקירה ודרישה: למה ומדוע עברת את הגבול? אני מספרת מעשיות שונות על מות אמי, על חוב שחבו לי קרובים בבנדין וכדומה. חתמתי על הפרוטוקול ואני ממתינה עד שיסודרו ענייני. ...

!סרה ארליכם! / בשליחות לבנדין ...

ועוד: "בין הלוחמים שנפלו בקרב היה המפקד מרדכי אנילביץ (שהה בעירנו — המלקט). למרד וארשה נענה הדר בקרב השרידים המעטים בגיטאות פולין. הד המר ד הגיע לבנדין, לביאליסטוק, לווילנה ולמקומות אחרים, והוא הפיח רוח חדשה בקרב העם. בכל אחד מהגיטאות האלה הוקמו יחידות הארגון היהודי הלוחם, אולם לא בכל מקום הצליחו הקבוצות הלוחמות לפעול. נגדם פעלו אנשי "מועצות יהודים", שסבורים היו, שיבטיחו את חייהם על־ידי נאמנות לשלטון, ולא היה לאירגון נשק מספיק ומתאים. הפעולות בקראקא ובבנדין נכשלו וחבריהם נאסרו, אולם כשלונות אלה אינם מקטינים את חשיבותו של מרד הגיטאות, שהרי המורדים החזירו את כבודם של כל אלה, שהובלו אילמים לכבשני ההשמדה..." ...

בנדין, סוסנוביץ, דומברובה, זומבקוביץ, סטז׳מישיץ, מונדזשאב, צ׳אלאדז / לגישה, גולונוג, גרויצה, ניבקה, דאנדובקה. ...

... בן עשרים וכמה היה בבואו לארץ־ישראל, בה חי שלוש שנים בלבד. בבנדין נמנה עם חברי "צעירי מזרחי" ו״השומר הדתי", ובארץ־ישראל הצטרף להסתדרות העובדים והיה תחילה פועל ,.שחור". ראינוהו עומד על הפיגומים ומטייח בתים בתל-אביב, בנגריה עם המשור ביד. העיר הסואנת והרועשת נמאסה עליו, והוא פונה לקיבוץ, אולם גם כאן לא החזיק מעמד ועזבו. תוהה על עתידו בארץ, ומחליט להתיישב באחד הכפרים. הולך לכפר־יונה, ומצטרף לארגון של מושב עובדים — ארגון "בורוכוב". בכפר ־ יונה הוא פעיל בחיי הציבור ומתחבב על הכול.

... את צעדיו החברתיים הראשונים צעד לפני עשר שנים, בהצטרפו להסתדרות "השחר" בבנדין, שרבים הישגיה. צעיר היה, כמעט נער, כאשר נתפס לקסם הציונות. ...

בן 31 היה במותו. חמש שנים בארץ־ישראל. עוד בבנדין הצטרף לשורות הסתדרות הנוער "פרייהייט" ולהחלוץ. ...

... בן עשרים וחמש היה. עלה לפני שנתיים וחצי לארץ מבנדין. ...

... צבי נולד בכשאנוב, עיירה בגליציה המערבית. מלחמת העולם הראשונה גוזלת ממנו את אביו, והוא אז בן שש. אמו האלמנה נאבקה קשה על קיום שלושת ילדיה. כדי להקל עליה מחליט הסבא להעביר את צבי אל ביתו בבנדין ולחנכו אצלו. ומאז הייתי עמו ...

... בנדין היתה עיר הולדתנו. עודנו נערים משחקים היינו ומקפצים ברחובות העיר, רוחצים בנהר העובר בה וטובלים באור קרני־השמש בימי התמוז החמים. פורקים מעל עצמנו עול תורה בימות הפגרה מהלימודים בבית־הספר "מזרחי" ראשית חינוכנו. ...

... ןולד בכ״ב באלול תרצ״ג (1923) בבנדין. עלה לארץ עם הוריו # בילדותו. ...

... בן אברהם יששכר ופרידה. נולד ב־5 במאי 1928, בבנדין. בן למשפחה חסידית. מצאצאי הרבי מלילוב. בן 7 עלה עם הוריו לארץ. למד בבית־הספר "תחכמוני" בתל־אביב. הוריו היו אנשי עמל, ועל אף מצבם הקשה השתדלו לתת לבנם — בכורם — חינוך לתורה ולעבודה, וקיוו שישמש להם סעד לעת זקנתם. בסיימו את לימודיו החל לעבוד במקצוע הסריגה ותמך בהוריו. כחבר "בני־עקיבא" והאיגוד הספורטיבי "אליצור", נצטרף ל״הגנה" ...

... ןולד בבנדין, 1921. בגיל 13 הצטרף לגורדוניה ובה גדל והתחנך, ^ ובשנים הבאות היה מפעיליה ועסקניה. ...

... ן*■ ן שמואל דוד וחוד. פערנס. יליד בנדין, 20.5.1920. 1■■ אדיב, טוב־לב ונכון לעזור לזולת. אפילו בימי הרעה. בגיטו בגדין, כאשר כל אחד נתון היה לצרותיו הוא, עודד וחיזק רוחם ...

נזכור, אנו, בני־בנדין שעלינו למולדת לפני שנים הרבה, קודם למבול־הדמים, מתוך כיסופי האהבה אליה וקסמי הגאולה נזכור, אנו, ניצולי השואה, שרידי הזוועה וההשמדה, אודים מוצלים מאש התופת, אחד מעיר ושניים ממשפחה, אחרוני הפליטים ועדי בלהות ותלאות! אנו, שעברנו גיא־צלמות, כל מדורי הגיהנום וחיבוט הקבר, והגענו בדרכים־לא־דרכים לציון, אחרי נדודים וטלטולים! נזכור אנו כולנו יחדיו מתוך הרגשת שכול ויתמות את רבבות יהודי בגדי ן הטבוחים, את קהילתנו המפוארת והמהוללת, אשר מוניטין יצאו לה בכל התפוצות, שנחרבה ונגדעה בידי בני־שחץ ואנשי־בליעל! קהילה בה חיו מדורות רבנים גאוני־תורה, אבירי־ חכמה, פרנסי ציבור רבי־מעש, יהודים יראי־שמים ומלאי אהבה לעמם, לארצם ולשפתם! קהילה בה שקקו חיי חברה ותרבות, ציונות וחלוציות! קהילה בה תססו כוורנעורים, חדוות־עלומים ותנועות־נוער רבות־גוונים וזרמים. ...

עמדו מעטים ונשקם המצער בידם הנטויה מול אויב חמוש ומשוריין, אולם לא נכנעו ולא פשטו צוארם לכל מאכלת מרוטה. לבם הומה לפדות ולתקומה, נפשם ערגה לארץ ישראל, אבל אליה לא באו, ובנפשם ציוו לנו את החיים עלי האדמות, בידעם, כי רק עם אחרון היהודים — אחרית תקותנו, והאמנו האמינו, כי 1קרוב היום הגדול והנכסף המבשר מלכות ישראל. בנדין, עיר־הורתנו, השדודה, הבזוזה והשוממה מאין יהודי בה עוד! את, שהיית מדורי־דורות מושרשת ודבוקה באדמת פולין, שמימיה שתית, מפריה שבעת ובצלה חסית, איכה הפכת למרמס ולמשסה, אי דרווית מדמך ונמחקת מעל פני האדמה כהרף־עין ו איכה נפלת בידי צורר ואין עוזר ומושיע לך? איכה זקנים ועולי־ ימים, בתולות ובחורים רוטשו ונמחצו, נחנקו והיו לאפר, וערלי־ לב לא יחוסו ולא ירחמו? ...

... "ארבעטער צייטונג", בטאון מפלגת פוע״צ שמאל, וארשה. "באפרייונג ארבעטער שטימע", בטאון פוע״צ—צ.ם. וארשה. "דבר", עתון פועלי ארץ־ישראל, ת״א. "דאס יידישע וואכנבלאט", בנדין. ״הצפירה״, עתון יומי, וארשה, 1913. "היינט", עתון יומי, וארשה. "העתיד", בטאון החלוץ בפולין, וארשה. ...

פרום' ד* ר אליו! טרטקובר בבנדין ..... . 315 ...

... אויף זייט 161 געפינט מען א הסכמה פאר דער חברה, געשריבן אין יאר תרל״ח (1878) דורך דעם דעמאלטטיקן בענדינער רב ר׳ יצחק קימעלמאן ז״ל.

אלם פארזיצער איז געוויילט געווארן דער חשובער בירגער און געוו. דאזאר חיים דוד ראזענבלום, וועלכער האט געשאנקען דעם ״הזמיר״ א נייע, ערשטקלאסיקע פוסהארמאניע — וויצע־פארזי־ צעד איז געווען איזידאר סערצאזש (שפעטערדיקער ערן־פארזיצער פון בענדינער עספעראנטיסטן פאריין). ווייטער זענען אין דער שטער פארוואלטונג געוויילט געווארן סאלאמאן גוטמאן (סעקרע־ טאר), וואס איז געווען דער טעטיקסטער און אפפערוויליקסטער פאר־ וואלטונגס־מיטגליד. ער האט אין זיין אייגן הויז אומזיסט אפגעגעבן א גרויסן לאקאל, וואס איז באשטאנען פון אייניקע צימערן, אחח דעם האט ער נאך געשפענדעט גרעסערע געלד־סומען און געקויפט ...

... א. דרעקסלער: הויבט אן ביי 31 יאר שפילן פידל ביי א מוזיקאנט. ער ווייזט ארויס בולטע פעיקייטן אויפן געביט און ס׳אינטעריסירן זיך מיט אים אייניקע בענדינער אינטעליגענטן, וועלכע פארנעמען זיך מיט זיין ווייטערדיקער מוזיקאלישער אויסביל-

עם האט געדויערט א געוויסע צייט ביז ס׳זענען אויסגעקליבן געוואָרן די געהעריקע קאנדידאטן. דאס זענען געווען: דוד האניגמאן (געשטארבן אין ישראל), זיין ברודער שמעון האניגמאן, קלמן האניגסאן, אריה נוייטליס, משה גאלעק און צוויי פון סאסנאוויעץ — יחזקאל שטייניץ און ארנאלד וואקסבש־ג (אלע אין ישראל). אנגעטאן אלע איינהייטלעך, זענען די 7 אין א "מערצעדעם" אויטא דעם 4־טן דעצעמבער 1932 ארויסגעפארן פון בענדינער "הכה" פלאץ באגלייט דורך עטליכע טויזנט יידן, מיט א בלוי־ווייסע פאן קיין ישראל. די ערשטע נאכט האבן זיי פארבראכט אין קראקא, ווי זיי זענען ווארעם אויפגענומען געווארן דורך דער ציוניסטישער ארגאניזאציע און דעם דארטיקן יידישן ספארט־פאריין! פון דארט זענען זיי דעם צווייטן טאג געפארן קיין ביליץ אין מעריש־אסטרו צו דער טשעכישער גרענעץ. דא זענען זיי אפגעווארט געווארן דורך פארשטייער פון וועלט־פארבאנד "מכבי" אין טשעכאסלאוואקיי, מאכס ווסבער, וועלכער האט זיי באגלייט ביז ברין, ווי זיי זענען געשלאפן אין סטודענטן־היים. אומעטום זענען זיי געווארן ענטוזיאסטיש אויפגענומען, פראסניץ, ווישאו, אלמעץ, ווי זיי האבן געהאט דעם ערשטן עקסידענץ מיט דער מאשין, פארנדיק בארג ארויף. פלוצלונג האט זיך די מאשין געלאזט אויף צוריק און זיך אייגגעהאלטן ביי א בוים, ווען נישט וואלטן זיי זיך אראפגעקייקלט אין א תהום פון א פאר הונדערט מעטער. אפקומענדיק מיט לייכטע ווונדן, האבן זיי אויפגעזוכט דעם סאלטים פון דארף, וועלכער האט זיי געהאלפן, אריינגענומען צ ...

... אין זאל פון שטאט־ראט איז פארגעקומען א פארזאמלונג מיטן אנטייל פון פארשטייער פון דער מיליטערישער און פאליצייאישער מאכט, ארגאניזאציעס, פארבאנדן, א ריי געזעלשאפטלעכע עסקנים און פרעסע, מיטן צוועק צו וויילן א קאמיטעט לטובת דער הלוואהסובס־ קריפציע. ...

... ןןם היווסד מפלגת התאחדות בשנת 1921 קם בעירנו סניף, (■4 ביזמת החברים משה א ו פ נ ה י י ם, ישראל גרטגר ודוד ליור. להלן צרור כתבות שנתפרסמו בבטאון התנועה "פאלק און לאנד" על סניף המפלגה בבנדין. ...

... י״ד שנים כיהן רב בבנדין, ואחרי מחלה ממושכת נפטר שם והובא למנוחות במעמד כל אנשי העיר. ביום ר׳ אדר א׳ תרצ״ה, בליל שבת בשבת וליד שולחנו אחרי סעודתו, נפטר לעולמו. הניח תשעה בנים חסידים ויראי השם ועסקנים מפורסמים. רובם ניספו בעת השואה, בהם בנו ר׳ מנדל שישב על כסאו ברבנות אחרי פטירתו. ...