Abraham Lior

אברהם ליור (כינויו — "דער ווייסער") שיחק לו מזלו ונחלץ מהתופת הנאצית בהשתקעו עם כל משפחתו באמריקה, שם הוא ממשיך עסקנותו הציונית. הוא התבלט בקרב עסקני בנדין בכושר הדיבור והשכנוע שלו. המוני העם נהרו תמיד לאסיפות בהן הופיע, והאזינו לו בקשב רב לנאומיו המרתקים. הוא ייצג את ציוני בנדין במוסדות ציוניים מרכזיים ובכמה קונגרסים. פרט לפעלתנותו ...

— הפרנסים אברהם ליור (אמריקה) ומשה רוזנקר (ישראל), קרן היסוד — נטע לוגדגר (ניספה), התאחדות — דוד ליור, הסתדרות נשים ״ויצו״ — חברת העיריה, גברת נחרוטנר (ניספתה), סיעת ״התאחדות״ בעיריה — ד״ר רבטמן, ״תרבות״ — המורה א. ז. בורנשטיין (ניספה), הלשכה הראשית של הקהק״ל בוארשה — מרת לאה ויגדור וביץ (נפטרה בישראל), ועד ההורים של גורדוניה — מרת צ׳רנוכה (ניספתה), החלוץ — יהודה אנזלביץ (ניספה), ליגה למען א״י העובדת — אבא גרויעער (ניספה), הנוער הציוני — משה הורוביץ (ישראל), ״השחר״ — יהודה קליינר (נפל בקבוצת חולדה, 1938), "גורדוניה" בסוסנוביץ ודומברובה — הלל מנקרסקי־־קמחי וצבי מגרק־ ביץ־מגן, ההנהגה הגלילית — אברהם פריד (שלושתם בישראל). ...

... מרת ליווד—קמינר, אברהם ליור ...

... בני־עירנו בארצות־הברית — וראוי לציין במיוחד ידידנו אברהם ליור, גם הוא מפליטי רוסיה שעלה בידי כל משפחתו ...

... ערב מלחמת העולם הראשונה עמדו בראש הציונים: אברהם ליור (כעת באמריקה), יצחק ויגודזקי, נטע לוגדגר, א. ק. ליור, אלימלך רו ט נ ר, טעוו ל קלייגמן, מאיר שורץ, ב. ינובסקי, אברהם פטשניק, (כעת בברזיל), יחזקאל לסקר, משה פרגר, יהודה שניאור (יוש־ראש ועד הדר הכרמל לשעבר), מרדכי ו י ג רי ב וא. ב. קוקוטק.

למחרת היום הצטלמו חברי ועד "הזמיר" עם הסופר הדגול. בצלמניה חיכו לאלימלך רוטנר, חבר הועד, שאיחר לבוא, שכן בו ביום חזר מסיורו בארץ ישראל. ש״ע שלא ידע את פשר העיכוב, שאל: ״למי מחכים?״. ענה לו אברהם ליוֹר: "הננו מחכים ליהודי מארץ ישראל״. ״מה? — שאל ש״ע — יהודי מארץ ישראל? היכן הוא?" לשאלתו השיב לו ליוֹר ביידיש בנדינאית טיפוסית: "ער קומט פון ארץ־ישראל, אבער איזן איז ער א בענדינער".. . ...

יושבים מימין לשמאל; פטשניק, ד״ר רכטשפט, לייב ל גולדשטין, אברהם ליור, ד״ר וויינציהר, יצחק גרינבוים, מרת פירסטנברג, שמעון ...

... י. גרינבוים, פאר יהדות פולין וציוגותה. בגדין הציונית הזדהתה עם דרכו ומנהיגיה — יצחק ויגודזקי, נטע לודגר, זכרונם לברכה, ואברהם ליור, היו מתומכיו ויצקו מים על ידיו. היה בא לבנדין לעתים קרובות, נאומיו הצטיינו בעוז הביטוי, ברחבות אופק, בהעמקה ובכושר שיכנוע. המצב בציונות ומעמדנו הפוליטי בפולין — אלה היו הנושאים, שהיה רגיל להרצות בהם אצלנו. ...

מר דרישת שלום בלתי־אמצעית מאחינו בארץ ישראל, שראיתים בעבודתם הקדושה בהפרחת שממות מולדתנו ובהחיאת שפתנו. נאמו עוד מר אברהם ליאור (אמריקה), יהודה פרגר (ישראל), אהרן המפל ז״ל, משה אופנהיים ז״ל ויוסף לוי ז״ל מלודז, מזכיר מפלגת העבודה הציונית התאחדות, שנשלח לעירנו בעניני מפלגתו. כחוט־השני עברה בדברי הנואמים החוצבים להבות אש, נימה אחת: אנו מזועזעים ולבנו דווי על דם אחינו הנשפך בא״י, אך אנו נשבעים שאין מאורעות הדמים עשויים להפחידנו ולרפות את רוח העם להחליש את ידינו, ואדרבא — עם ישראל יגביר ביתר שאת מאמציו למען מפעל בניננו. לא נזוז ולא נלך, מהארץ, שאין כוח העשוי לעצור בעד שיבתנו לחיק מכורתנו והקמת חיינו מחדש במולדת. עליה נעלה בנשינו ובטפנו. ...