Lodz

יתר בניו וחתניו היו: הרב אלימלך שישב בבלונצ׳יץ הסמוכה ללודז׳. הצעיר בבניו שמילא את מקומו בבנדין היה הרב רבי מאיר, שמספר חדשים לפני פרוץ המלחמה האחרונה נשא לאשה את בת הרבי מקלישין, אך בימי המלחמה חזר לבנדין, ומכאן גורש עם יתר יהודי העיר לאושוויץ. ...

חסידי רדומסק היו מרובים בבנדין ובזגלמביה בגלל קרבת רדומסק. ולא עוד אלא שכמה חסידים מהחשובים ביותר ישבו בבנדין, כמו ר׳ יחזקאל פרידמן שהשתתף במקהלת הצדיק בניצוחו של רבי לייזרקה פרלמוטר מלודז׳ / ו־־ ׳ קלמן בנדינר (פרידמן) שמילא אצל הצדיק תפקיד של בדחן בדרך כבוד, כרבי מרדכי ראקובר אצל החוזה מלובלין. הצדיק, מיסד השושלת ברדומסק היה מבקר לא פעם בבנדין אצל חסידיו והיה מתאכסן לרוב אצל חסידו ר׳ משה־הירש פישל, עשיר גדול ובעל בית־מסחר הגדול ביותר בפולין. על עשרו היו מספרים אגדות שונות בבנדין. במשך הזמן קם לו מתחרה רציני באותו עסק מצד ר׳ נחום צוקרמן, אף הוא מחסידי רדומסק והיה נוסע ל״חסד לאברהם" (נפטר תרנ״ג). ר׳ משה־הירש, אחר שמצבו הכלכלי נמצא בשלב הירידה, בעוד שמתחרהו ר׳ נחום היה במצב עליה אמר פעם: אני ור׳ נחום נמצאים כעת על שלבי הסולם. אני יורד והוא עולה. כששנינו ניפגש באמצע הסולם אשאל אותו: במה כוחך גדול בעלי׳ זו אם כבר יש לך חמשה־עשר אלף רובל, אינך מתביש לעלות ולהתחרות בי שעשרי לא ישוער ז...

... חסידות אלכסנדר תחילת ה בדו ר הרביע י בחסידו ת פולין. אלכסנדר הי א עייר ת אורגי ם הסמוכ ה ללודז,. קוד ם יש ב ב ה רב י יצחק־מאיר אלת ר מגור. דרכ ו היתד. בהתלהבו ת ובחריפו ת ש ל קוצק. א ך הו א הי ה קרו ב לגי ל שבעי ם ונה ג שני ם מעטות. נפט ר בשנת תר״ל. ע ם פטירת ו עבר ו רוב י חסידי ו לשושל ת גו ר הקרוב ה ...

בשנות נעורי היו נפוצים בקלויז נגוניו של ר׳ יעקב פראגר הנודע, המנגן הראשי בחצרות אלכסנדר. מלבד זה היו חובבי־נגן בין החסידים שהיו נוסעים לרבי לחגים, וכל פעם היו מביאים ניגונים חדשים. בשנים מאוחרות יותר הכו בקלויז שורש ניגוני מודז׳יץ, וביחוד לאחר שחצר אלכסנדר באה בברית החיתון עם חצר הרבי ממודז׳יץ. בעשר השנים האחרונות נתגלו באלכסנדר כוכב חדש בנגינה, אברך לודז׳אי בשם גציל, שהיה בעל כשרון רב בחכמת הניגון. חיבר נגונים, וניגוני־לכת שלו ידועים היו בכל מקום. בעצמו לא היה בעל־תפילה, אלא שניצח על המקהל ה בימים־הנוראים, וניצוחו יחד עם מקהלתו משכו חסידים רבים לרבי, כי שירת המקהל ה בניצוחו הסבה עונג רב למאזינים. מובן, שבמשך הזמן תפסו ניגוניו של גציל מקום בראש בקלויז אלכסנדר בבנדין, ובלעדם לא נערכה שום מסיבה וזכרון. ...

אחרי פטירתו של ר׳ חנוך הכהן לוין הצדיק מאלכסנדר בשנת תר״ל, שנה ג שנים מעטות אחרי פטירת ה״חידושי הרי״מ״ מגור, הלך חלק מחסידיו לרבי פנחס אליהו, אב״ד בפילץ, בעל אחותו של רבי לייב (בעל "שפת אמת" מגור) והוא המשיך בשיטת גור, שדרכה היתה בהתלהבות ובחריפות של קוצק בתוספת כמה מידות של גור. בזמנו של ר׳ פנחס ניטשטשו התחומים בין גור ופילץ. החסידים נסעו פעם לגור ופעם לפילץ. ולימות חג השבועות או לימים־נוראים אפשר היה לפגוש בפילץ מאות חסידים מעשירי לודז׳ ופביאניץ שנחשבו לוותיקי גור, ועל אף המרחק היו באים לפילץ ומביאים עמם את אוירת גור, החריפות והחמימות, עד שלא ניכר היה כל הבדל, ולא אחת היה הרושם כמו העבירה גור את עצמה לפילץ... ...

הרבי השגיח בעין פקוחה שחסידיו בבנדין לא יקופחו בחגים מחוסר בעל־תפלה. ור׳ יוסף־ברוך קאנאל, היושב ברמת־גן, מספר, שפעם הגיע לבנדין דודו הירשלה מינצברג מלודז, , בעל־תפלה ...

... המנצח הראשון על המקהלה אצלו היה דוידזון מקראקא. אחריו בא מנצח בשם פרנקל, ואחריו הוזמן רובין מלודז׳ שהיה מלחין ומנצח, ונשאר בכהונתו בבנדין עד להשמדת הקהלה. רובין היה יוצר מוכשר, וחיבר יצירות הרבה שהיו שרים במקהלה. בגיטו היהודי בבנדין סבל מרעב, והוא כבר בגיל שבעים, וקלאגסוואלד קנה ממנו את כל יצירותיו בשביל לאפשר לו לקנות לחם להשקיט רעבונו. הי״ד.

... מלודז׳. בשורת התכניות המוסיקליות של "מלווה מלכה" ב״קו^ ישראל" לא פסחתי על ניגוני רדומסק. ...

... נוהג היה לנסוע שבוע שבוע ללודז׳ לשם קניות לבית עסקו, ובמשך ימים שלשה, שבילה בלודז׳ קיבל על עצמו, מלבד תפקידו העיקרי בעניני מסחר, תפקיד נוסף: לחקור ולחפש אחר יודעי־נגן מבין החסידים שביקרו בשבת אצל האדמו״רים השונים. ניגון חדש כשהוא בא בפיו של ר׳ אהרן קיבל צליל וגוון מיוחד. נשמה חדשה נופחה בו, וכשהוא בעצמו שר אותו בקולו הלירי האדיר ובקצב המוסיקלי — הוא בא על תיקונו והגיע לצורת ביטוי מושלמת. בחזרו הביתה לשבתות התאספו אצלו בליל שבת אחרי הסעודה טובי המשוררים שבשטיבל, יודעי־נגן ובעלי קולות מושלמים, ועל כוס יין יקר התחילה העבודה העיקרית של ר׳ אהרן: חזרה על הניגון החדש, שהביא ממרחקים, עיבודו המדוקדק על כל התגים והסלסולים. ואוי לו למי שנכשל בזיוף כלשהו של רבע טון וכד׳. מסיבה זו נמשכה עד אחרי חצות הלילה עד שיצא הניגון מהוקצע ומושלם ומוכן לשירה בשטיבל, ובשטיבל — לא כל אדם זוכה להשתתף בשירתו. ...

... ברשימה מיוני, 1930: "בפגישה מחוזית של מפלגתנו שנערכה בבנדין השתתפו 150 נציגים. בנאום הפתיחה סקר מ. המפ ל א ת המצב בציונות, בארץ ישראל ובתנועה. המזכיר הארצי של ההתאחדות בפולין, יוסף לוי מלודז/ הרצה על שאלות אקטואליות שונות. גדלי ה ג ל ר, שליח ההסתדרות בארץ ישראל (נרצ ח ...

... קצנלסון, כמנהל בית ספר עברי בלודז׳, ביקר בעת שהותו בבנדין בבתי־ספר שבהם תפסה מקום ניכר הוראת שפת העברית ("יבנה" וה״מזרחי"׳. המשורר נתקבל בחדווה על־ידי התלמידים, שהיה ידוע להם כמשורר ילדים מקובל, שדקלמו את שיריו בחגיגותיהם והציגו את מחזותיו התנ״כיים. ...

... בבנדין ביקר לעתים קרובות בשליחות מפלגתו, לרגל הרצאותיו המדעיות ובעניני הגימנסיה "יבנה" (ע״ש פירסטנברג), שנמנתה עם איגוד הגימנסיות האוטרקביסטיות מיסודו של ד״ר ב ר ו י ד א מלודז. ...

... קרוב לוארשה, על הכביש הראשי שבין וארשה ללודז,, ...

היה ר׳ יחזקאל משורר אצל החזן ר׳ חיים מקשאנוב, חזן בעל מדרגה גבוהה, עד שרבי הירש הצדיק מרימנוב, שידלו להתפלל אצלו בימים־הנוראים (ודחיים חזן היה מחסידי הצדיק מרדומסק). מאז היה דיחזקאל הרוח החיה בחוגי הזמרה של החסידים, מארגן חוגים של בחורים־חסידים, מדריך ומנצח ומזמר במסירות ובמרץ, בלהט, בקול ובלשון שונה ובהומור חריף, וכך הספיק להכניס לפגי ולפנים של עניני החסידים בכלל ועניני הניגונים בפרט, כוונת בקוריו בערים ובעיירות זגלמביה היתה. — לרכוש ידידים חדשים לנגינת רדומסק על־ידי הפצתה בצבור הרחב. וליחום גדול נחשב לו בכל מקום דבר השתתפותו בפועל במקהלת ה״תפארת שלמה" בהנהלת המנצח הנודע דליזרקה פרלמוטר מלודז׳/ הוא המתכנן של כל ניגוני רדומסק לחגים ולימים־הנוראים, כפי שכונה בפי מכריו בשם "היועץ המוסיקלי של הרבי מרדומסק". דליזרקה פרלמוטר — היה אז שם־דבר בעולם הנגינה החסידית, וגאוות המשוררים במקהלתו עליו. ולא אחת היה מספר דיחזקאל לפני קהל מאזיניו, איך בא דליזרקה מלודז׳ לרדומסק עם צרור ניגוניו החדשים שהשמיע לפני ר׳ שלמה הצדיק, והלה שם אזנים כאפרכסת, שמע והתחקה על כל ניגון, תנועותיו וקמטיו. ואם מצא הניגון חן בעיניו היה הצדיק סוגר את קופסת טבק־ההרחה שהיתה מונחת תמיד לפניו על שולחנו, לאות שהניגון "כמונח בקופסה". מאות ניגונים ידע ר׳ יחזקאל בעל פה מאות התקופה מפוארה ומאות הצוותא של ר׳ לייזרקה ומקהלתו. וכן זכר את הניגונים שהיו חביבים על הצדיק מרדומסק והיה מזמרם כפעם בפעם בקולו הרענן והלוקח לבבות שומעיו, ובראשם ניגון מסובך

מר דרישת שלום בלתי־אמצעית מאחינו בארץ ישראל, שראיתים בעבודתם הקדושה בהפרחת שממות מולדתנו ובהחיאת שפתנו. נאמו עוד מר אברהם ליאור (אמריקה), יהודה פרגר (ישראל), אהרן המפל ז״ל, משה אופנהיים ז״ל ויוסף לוי ז״ל מלודז, מזכיר מפלגת העבודה הציונית התאחדות, שנשלח לעירנו בעניני מפלגתו. כחוט־השני עברה בדברי הנואמים החוצבים להבות אש, נימה אחת: אנו מזועזעים ולבנו דווי על דם אחינו הנשפך בא״י, אך אנו נשבעים שאין מאורעות הדמים עשויים להפחידנו ולרפות את רוח העם להחליש את ידינו, ואדרבא — עם ישראל יגביר ביתר שאת מאמציו למען מפעל בניננו. לא נזוז ולא נלך, מהארץ, שאין כוח העשוי לעצור בעד שיבתנו לחיק מכורתנו והקמת חיינו מחדש במולדת. עליה נעלה בנשינו ובטפנו. ...

... גרויבארט יהוד ה לייב, רב: ספר זכרון, לודז / תרפ״ו — 1926. ...