Bendin

... אבל היו לו חסידים רבים בסביבת העיר, כי היה צדיק מכובד ונערץ בפי הבריות. כארבעים שנה ישב בבנדין. ...

... חסידי ראדושיץ הקימו לעצמם קלויז בבנדין ובערי זגלמביה האחרות, והיו נוסעים בצוותא לרבם. קרבת רבם השפיעה לטובה, ובסוסנוביץ התיישב אחד מבית רבי כאדמו״ר. ...

... הקלויז בבנדי ן התקיים בבית דוד שווייצר בשוק החדש, ומשם עבר לרחוב זאוואלה לבית איטשה רוזדזיול. עסקני הקלויז היו: מאיר בעדרי, ישעיה אלבוים, יחיאל וורוצלבסקי, הירש בר מלניק, יעקב וורוצלבסקי, אלעזר לייב מלניק, חיים חמצ׳ינסקי. לבעלי תפילה נמנו: אלבוים, נחמיה לוסטגארטן, משה רוזנברג, ישראל שטראסברג, זרח טבצ׳קיביץ, אלי סקוציאלם.

הרבי היה מבקר כפעם בפעם בבנדין, ותמיד היה מתאכסן אצל חסידו ר׳ שאול מייטליס. אחרי שמספר חסידיו בבנדין נתרבה, ראו צורך לפתוח קלויז משלהם, שנמצא בשוק הדגים, בבית לדרמן. משם עבר לבית משה אלעזר אלטמן ובאחרונה ברחוב מונדז׳יובסקא. ...

... בשנת 1928 נתקבל לחזן בבנדין, אחרי שמשרתו לא היתה תפוסה מאז עזיבתו של ליכטנשטין. זופוביץ היה חזן טוב, יפה ומאובן, ויכול היה להישאר בבנדין שנים רבות, כי בתפילתו הערבה עורר את מאזיניו לתפילה ולכוונה, וביחוד הפליא לעשות בלווית מקהלתו שהוסיפה יופי ונועם לזמרתו. אך זופוביץ היה מטבעו חסיד מאנשי "ויסעו ויחנו". קשה היה לו להישאר זמן רב במקום אחד. מלבד זה, על אף ידיעתו את תורת ההרמוניה בצלילים, לא ידע את יחסי ההרמוניה עם הגבאים, ושני הצדדים היו בני "עם קשה עורף״, וכתוצאה מכך עזב זופוביץ את בגדים אחרי 2—3 שנים.

בגליון מס׳ 14, יולי 1927, אנו קוראים: "דבר ידוע הוא, שצעירי־ציון (צ. ס.), בהתאחדם עם פועלי־ציון ימין הקריבו את העברית, אבל להתנות תנאי, שהמזכירות של ועדת הקהק״ל בבנדין לא תשתמש בעברית — דבר כזה טרם נשמע. כן, זה קרה אצלנו, פשוטו כמשמעו: פוע״צ (רובם יוצאי צעירי־ציון לשעבר) פנו במכתב־איום לועדת הקהק״ל, שאם לא תפסיק לנהל את חליפת המכתבים שלה והפרוטוכולים של הישיבות בעברית — יעזבוה, כדי להתחנף לפוע״צ שמאל מוכנים הם לחלל את הערכים היקרים ביותר של מפלגתם, "אחדות העבודה" בארץ ישראל. הידד, םוע״צ צ. ם. בבנדין, אתם מתקדמים 1״.. . ...

המפלגה יצאה למרחב בעת מלחמת העולם הראשונה, בעת הכיבוש הגרמני, כאשר פעולת ציבור היתה ליגאלית ומותרת. החברים הותיקים נתאוששו ונוספו חברים חדשים. מתכנסים היו ערב ערב במועדונם בבית דוד׳ל ז׳מיגרוד הידוע בבתי העיר הגדולים, בהם התרכזו אגודות ומוסדות רבים. הוחל בהחתמה על בטאון המפלגה "לעבענם ־ פראגך, שדן בבעיות השוטפות ובענינים שניסרו בעולם של תנועת הפועלים והעולם היהודי. לפי ידיעה שנתפרסמה באחד מגליונותיו של כתב־עת זה, חתם סניף ״בונד״ בבנדין בשנת 1917 על כתב לשלש מאות טפסים וצעד במקום השלישי בפולין בהפצת השבועון המפלגתי. ...

... •י■ יזמת מפלגת ״צעירי־ציוך בבנדין נוסדה בשנת 1918 הסתדרות ^יי צעירים "השחר", שמטרתה היתה לחנך את חבריה ברוח לאומית. מפלגת "צעירי־ציון" העמידה לרשות "השחר", לשם הדרכתו וכיוונו, את מיטב חבריה: משה קמינר ז״ל, בחור משכיל, שמת בצעירותו ז אהרן המפל ז״ל, שפעילותו החברתית היתד, ניכרת בעיר במשך עשרות בשנים עד לשואה! דוד ז י ט מ ן ז״ל, בעל כשרונות ספרותיים, אך גם הוא קיפח חייו בהיותו צעיר! מאיר גוזשלני (גולני), (כעת בישראל), משה לייב ק ו ז ל ו ב ס ק י המתגורר באמריקה ודוד ליאור (ישראל) ועוד. ...

... בשנת 1924 ביקרו שניהם בעירנו לפי הזמנת החוג הספרותי שלידה״מוזע" והרצו על שאלות ספרות ואמנות, כי שניהם פעלו גם בשטח התיאטרון. להרצאותיהם ב״קורסר׳ בא קהל רב שהקשיב לדבריהם בעניין רב. ...

... בקשר לכך כתב גולדברג ב״היינט" , במדור "פון טאג צו טאג " (״מיום ליום״) , 1929 , בין היתר : "בנדין , שנתפרסמה לא מזמן בהצטיינותה במגבית "קרן היסוד " בהנהלתו של לייב יפה , הוכיחה כיצד חיכוכים , מריבות סיעתיות ואינטריגות — כן , אינטריגות ! — בפנים ההסתדרות הציונית , החלישו והשפילו את כוח הציונים בפולין. בבחירות לעיריית בנדין נבחר ציוני כללי אחד בלבד . אסור לנו לשכוח את הלקח המר הזה , שצריך לשמש אזהרה עד היכן נגיע אם לא ישתרר שלום בתוך המחנה" . ...

ביקורו היחיד והחטוף של בן־גוריון בבנדין לא יישכח בזכרון אלה, ששמעוהו, והתרשמו מאישיותו המחנכת והמדריכה. הביקור נתן את תוצאותיו החיוביות בבחירות לקונגרס ה־18 בבנדין. רשימת א״י העובדת השיגה כ־650 קול, הרביזיוניסטים — למעלה מ־500, המזרחי — 300, ״על המשמר״ — 50 ו״עודלבנות״ — 5 קולות (המספרים לפי "דאס יידישע וואכענבלאט״, 1933) . ...

... בתור רב של עיר ואם בישראל כבנדי ן מוטל היה עליו כל משא הקהילה הקדושה עם כל המוסדות שבעיר, כמו ביה״ס, "תלמוד תורה" שרבנו עמד בראשו, לינת־הצדק, בקור־חולים ועוד. ולא היה מפעל תורני־חינוכי ומוסדות ציבור שונים, והם היו רבים בעירנו, שרבנו ז״ל לא לקח חלק פעיל בהם, השתתף בכל הדיונים וההתיעצו־ יות עם פרנסי הקהילה ונכבדי העיר. ...

... אל אשר כבר פורסם בענין זה אוסיף: עם כניסת הגרמנים לבנדין הם הזמינו את חברי העיריה, כולל היהודים, ודרשו מהם להמשיך עבודתם, בשיתוף עם ראש העיר הגרמני. עם זאת הם קבעו את מקום מושבם בבית הספר על שם פירסטנברג. אחרי שבוע־שבועיים פקדו על הקמת נציגות נפרדת ליהודים. שני ...

... תמו תולדות השומר הצעיר והתנועה החלוצית בבנדין. ...

... 1942. שבת בבוקר, ברחוב מונדז׳יובסקא בבנדין. בחצר־בתי ...

באותה שנה קיבלנו מכתבים מבנדין, מהועד היהודי שם, בהם אנו מתבקשים לשלוח מיד עזרה כספית לשרידי בני־עירנו המגיעים לבנדין ממחנות העבודה והמוות. ואמנם, לא היתה. הקריאה קול קורא במדבר, והועד שלנו נחלץ להחשת עזרה. התנהלה מגבית בין יהודי בנדץ בתל־אביב, והכל תרמו בעין יפה. הפעולה נעשתה, איפוא, בשני כיוונים: למען אחינו בבנדין המיותמת ולמען אנשינו החותרים לארץ־ישראל. הפעולה לא היתה. קלה, כי היא בלעה סכומים גדולים, שנמצאו בעמל לא מעט. ...

... די ערשטע גרופע בענדינעה וועלכע זענען אין 1906 געפארן קיין א״י איז באשטאנען פון: אליעזר האמפל, משה שטיינפעלד, די שוועסטער ן האמפל, אריה שווייצער, יוסף קאלוזשינסקי, די ברידער שלמה און דב שניידערמאן און מאיר נתן קליינמאן.

הערמאן גאלדצווייג: הויבט אן יונגער לערנען שפילן פידל ביים בענדינער מוזיקער יוסף לוסטיק. אין אייניקע יארן שפעטער טרעט ער עפנטלעך ארויס מיט א קאנצערט, וועלכער האט געהאט א גרויסן דערפאלג. באמערקנדיק זיינע פעיקייטן האט דער היגע בירגער און פאפולערער נדבן הענדל נונבערג אוועקגעשיקט גאלד־ ...

כל ימי ר׳ מענדעלע׳ם געזעלשאפטלעכע טעטיקייט, אין וועלכע רער איז אריינגעצויגן געווארן אין דער צייט פון דער ערשטער וועלט־מלחמה. בעת דער דייטשער אקופאציע, מען ע ם איז געווען א הונגער אין שמאט, פלעגט ר׳ מענדל אין געהיים ארויסנעמען פון די שפיידזאפאסן ביי זיין שווער אין שטוב און עס צעטיילן צווישן די ארעמע. ר׳ מענדל האט אנגעהויבן זיין טעטיקייט פאר די ארעמע אין "געסל' ווו ער האט געמוינט, און שפעטער ארונטערגענומען אונטער זיינע פליגלעך אלע נויטבאדערפסיקע פץ דער גאנצער שטאט. ...

... בבגדין ביקר בשנת 1924 והתארח אצל בנימין גרויברט, מחסידי ה״פאלקספארטיי", שהיה במייסדיה ואביה הרוחני בעירנו. ...