Sosnowiec

דעמזעלבן מאנאט האב ן די דייטש ן פארלאנגט נאדא טראנם־ פארט יידן. אבער מ׳הא ט שוין מער נישט געגלויבט די מענטש ן פון יודנראט, און יידן באשליסן זיך נישט צו שטעלן פרייוויליק. דאן רופט מערי ן אויף א באראטונג אלע רבנים און דיינים, ווי אויך א צאל כלל־טוער פון בענדי ן און סאסנאוויץ, צווישן אנדערע די רבנים, ר׳ מעגדל לוי ן און הר ב גרויסמא ן פון בענדי ן און די רבנים פון סאסנאוויץ. אויף דער באראטונ ג האט זיר מערי ן געוועגדע ט צו די פארזאמלטע מיט פאלגענדיקע ווערטער: ...

... יא קיצור פונעם קאפיטל "סאסנאוויץ—בענדין—קאטאוויץ" פון בוך "איבער שטיין און שטאק" פון מ. צאנין, פארלאג "לעצטע נייעס", תל־אביב, 1952. ...

דא האבן די דייטשן פון אנהויב קיין געטא נישט געשאפן, אבער דאס נישט זיין אין געטא האט זיך פארוואנדעלט אין א פינצטערער קללה פון כסדרדיקע נגישות און באליידיקונגען. דאס טרייבן מחנות יידן צו דער סאוויעטישער גרענעץ, דאס ארויסווארפן יידישע קיג־ דער פון שולן, די ספעציעלע ערטער פאר יידן אין טראמווייען, דער פארבאט צו קומען אין עפנטלעכע ערטער און צו גיין אין די אווענטן אין גאס, די ספעציעלע שעהן, ווען יידן מעגן קומען אין די אמטן — דאס אלץ איז געווען די פסיכישע צוגרייטונג צום שפע־ טערדיקן טאטאלן מארד פון די יידן אין סאסנאוויץ, בענדי און אין ארומיקע שטעטלעך. ...

... בענדין, סאסנאוויץ, דאמבראווע, זאמבקאוויץ, פטשעמיעשיץ, מאנדזשעוו, טשןןלאדזש, לאגישע, גאלאנאג, גרויצע, ניווקאץ דאנדוווקע. ...

... הספר נקלע גם לאמריקה, מקום שם ניסה בעלו להדפיסו, אך המו״לים נמנעו מכך, בידעם שכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר ולשארי-בשרו הנמצאים בישראל ובצרפת. לאחר מאמץ לא מועט הצלחנו לרכוש את הספר, אולם מה רבה היתה תדהמתנו משנוכחנו לדעת, שנמסר לנו רק חלק אחד מן ה״אלמאנאך״ — וגם הוא אינו מושלם — החלק המספר על קורות בנדין ואילו יתר החלקים על סוסנוביץ, דומברובה והקהילות הסמוכות, חסרים ואינם.

לא היו בבנדין צדיקים מן המפורסמים אשר מעריציהם היו נוהרים אליהם מקהילות אחרות. אמנם בדור האחרון ישבו בה שגי רביים, נכדים של צדיקים, אך השפעתם בעיר היתה קטנה. החסידים המקומיים לא היו מרובים, ומן החח לא באו אליהם. לא היו להם קלויזים מחוץ לבנדין. מבחינה זו שפרה יותר נחלתה של סוסנוביץ הקרובה, שבד. קבע מושבו האדמו״ר מראדומסק, רבי שלמה־חנוך רבינוביץ הי״ד, וכן נהג בה באדמו״רות הצדיק ר׳ יהושע מאוסטרובה בן הצדיק רש״ל מלנטשנו, ר׳ אלתר בידרמן מנכדי רבי משה׳לה בידרמן מירושלים, רבי אליעזר פינקלר מקאלץ. ...

... "צ. ס. יוגנט" מסייע לנו הרבה בפעולה. לימינם עומדים החברים קוזלובסקי, מוטל טננבויים וכותב הרשימה. בהשתדלותנו נוסדו "צ. ם. יוגנט" בדומברובה ובסוסנוביץ. בהשתתפותו של הח׳ בוימן נוסד הגרעין הראש ץ של מפלגתנו בקטוביץ. גם ביתר ערי זגלמביד. ושלזיה יקומו בקרוב סניפי צ. ם. ונוער שלנו. ...

... מצב הפועלים היהודים בבנדין רע ביותר בכל המובנים. בערים אלה — בנדין, סוסנוביץ ודומברובה אין אף איגוד מקצועי אחד (כן, רק על הנייר...) שיהיה בכוחו להגן על זכויות הפועלים, אין לפועלים היהודים אף נציג אחד בקהילות ולא בעיריות. הנציג היחידי הוא חברנו יעקב ארליך, שנבחר בבחירות לעיריה ב־250.קול. כל יתר מפלגות הפועלים היהודיות נחלו כשלון. ...

לייב דנציגר, אסתר גוטמן, הנרי ק שפיגלמן, גוטמן יונגםטר, מרדכי יז שמבק, יצחק כץ, מינה כהנא, יהונתן קליימן, אירקה שורצבוים, אדולף וואזשניצה, יהודה בא נאך, קיילבוים, שלמה בוז׳יקובסקי, דבורה בור- שטיין, שרה צ׳רנובה (כולם מבנדין), יונה קליימן, בן־ ציון קוזשוך (מסוסנוביץ), מיכל מנאלה (דומברובה) ומליה קלבר (קטוביץ). רק בודדים בלבד נשארו מהם בחיים. ...

... בתום החגיגות נגשנו לפעולה המעשית. הוכנה מראש רשימת תורמים, שהתחייבו במכסות, כל אחד לפי יכולתו ומעמדו. המתרי-- מים נתקבלו בהבנה ובאהדה. לא היו משתמטים. אדרבא, ידועים מקרים, שפנו יהודים מדלת־העם, שלא נכללו ברשימה, תרומותיהם הצנועות בידיהם. אחרים העלו מרצונם הטוב המכסה המוטלת עליהם. הנדבן שמעון פירסטנברג, חבר הסוכנות היהודית בפולין, הכריז שיתרום את החלק העשירי בבחינת "מעשר" מהסכום הכללי שייאסף, ובכך נתן דחיפה ועידוד לעוסקים בדבר. המגבית עלתה על המשוער ושימשה דוגמה ומופת לקהילות הסמוכות — סוסנוביץ ודומברובה. יד להצלחת המפעל נתנו גם שני עסקנים חשובים של קרן היסוד בפולין, שמשון דוד ירושלמי (ירו־ זלימסקי) ויעקב גורלי (גוז׳לקו), עוסקים בצרכי ציבור בישראל. בעיר נאסף אז סכום של חמישה עשר אלף דולר, הישג נכבד ביותר לפי התנאים והמושגים של הזמן ההוא. ...

... ־1940 הקצה השלטון הגרמני ליודנראט 300 דונם לעיבוד חקלאי. את השטח הזה הוא חילק למגרשים, מהם העמיד לרשות יהודים למטרת גידול ירקות, מהם הניח ברשותו. ברם, היהודים, שבנפשם הביאו לחמם לאחר יום עמל בשוט הגרמני, לא הפיקו תועלת ממגרשים אלה שהיו, אגב, במרחק ניכר מהעיר, דבר שהצריך גם רישיון מיוחד כדי להגיע אליהם. אפם, ליקויים אלה דווקא היו בחזקת יתרונות לנוער שהתחיל בעיבוד השדות. וכך קמה החווה, שהיתה מקום הכשרה חקלאית של הנוער הציוני. הישג נכבד זה נתאפשר תודות לעובדה, שמנהל החווה שימש אז אריה ליאור, חבר ה״התאחדות" וחניך "גורדוניה", שקיים קשרים מהודקים עם הנוער והוא עצמו סייע בארגון אסיפותיהם וניהל עמם שיחות על נושאים ציוניים. החווה שימשה, איפוא, מקום מיפגש לנוער •העירני והפעיל, הנוער משלוש הערים — בנדין, סוסנוביץ ודומברובה, על כל חוגיו. מה״פרייהייט״ — ועד "הפועל־המזרחי", שהיו מקיימים כאן אסיפותיהם. אדם, כי נזדמן לחווה בשבת נעקר מאווירת המלחמה ושב הע ל מצוקותיו. רחש־חיים של אלפי בני נוער, שירי ארץ־ישראל, סערת ריקודי הורה, פילחו את האוויר. מה קשה היתה, הפרידה מחברי החווה והשיבה העירה, למציאות הטראגית. אולם לא יצאו חדשים מרובים והיודנראט אסר על היהודים לצאת אל שדות החווה, פרט לאלה, שעיבדו אותם. שוטרים אחדים מאנשי שרוודהסדר היהודי הופקדו להשגיח על כך.

רעיון ההגנה בקרב הנוער בבנדין ובסוסנוביץ התחיל לובש צורה מוחשית אחרי האסון של ה־12 באוגוסט (800 יהודים נשלחו אז לאושויץ). הוצאנו לאור עלון בלתי־ליגאלי בהקטוגרף, שהעלה לפני האוכלוסיה את מגמותיו של היודנראט, בו נתפרסמו מאמרים, שמתחו ביקורת על מרין "מלד" מאת אלף יהודי מחוז זגלמביה. על אף מאמציו המרובים לא עלה בידי היודנראט לגלות את מקום הופעתו של העלון ואת העוסקים בו. יושב־ראש היודנראט, מולצ׳ד־ זקי, נוהג היה אף לחטט במגרות של עובדיו, אפשר יגלה בהן ספרות בלתי־ליגלית, אולם חברי מפלגת פועלי ציון והתאחדות, שעסקו בהוצאתו של העלון לאור נהגו זהירות מעולה, ואף חבריהם הקרובים ביותר לא ידעו מי הם העוסקים בכך. גם בסוסנופיץ הוציאה קבוצת דונם ק י מהשומר־הצעיר כרוזים אל הציבור היהודי בקריאה לא להענות לגיוס העבודה, ולא לקיים את פקודת היודנראט. ...

ווערט רייף דער געדאנק פון פארייניקונג פון אלע זאגלעמביער לאנדסמאנשאפטן אין ארץ ישראל אין איין פארבאנד. אין יאר 1949 קומען זיך צענויף עטלעכע הונדערט זאגלעמביער אויף אן אלגעמיינער פארזאמלונג אין לאקאל פון בית החלוצות אין תל־אביב, אויף וועלבער דער איחוד איז באשטעטיקט געווארן אץ עם אנטשטייט דער "ארגון יוצאי זאגלעמביע׳/ וועלכער נעמט אדום בענדין, סאסנאוויץ, זאמבקאוויץ און די ארומיקע קלענערע קהילות (טשעלאדזש, מאנדזשעוו, גרויצע, ניווקא און נאך). דאכד בראווע האט זיך צוליב פארשידענע טעמים נישט אנגעשלאסן אין פארייניקטן אלגעמיינעם אירגון, הגם מיר האבן געוואלט דורב־ אוים אויך זייער אנגעהעריקייט און געפירט מיט זיי לענגערע אע־ טערהאנדלונגען, אבער אומזיסט.

... דורך די דריי חדשים וואס מיר האבן געווארט אין טריעסט, האבן זיד דא צונויפגעזאמלט א 60 חלוצים פון בענדין, סאסאנאוויץ, מאג־ זשעוו, לאדזש, ראדאם און פיאטרקאוו.

... קם הארגץ המאוחד הכולל את יוצאי בנדין, סוסנוביץ חומבק ד ...