Gordonia

... זומער־קאלאניעס פו ן "גורדוניה"

... — אין צוזאמענהאנג מיט דעם פינפטן יארצייט פ ץ אזוי יובג טראגיש אומגעקומענעם, ד״ר חיים ארלוזורוב זכרונו לברכה, וועט פארקומען אן אקאדעמיע געווידמעט זיין טייערן אנדענק. מעגן זיין לעבן און שאפן וועט ארויסטרעטן: ישראל זעלצער פץ ווארשע, מיטגליד פון צ. ק. "התאחדות" און ההנהגה הראשית פץ "גורדוניה" אין פוילן. ...

... דורך דער אונטערערדישער באוועגונג פון די דריי ציוניסטישע גרופן: השומר הצעיר, הנוער הציוני און גורדוניה איז מערין ו^אר־ משפט געווארן צו טויט. די יידישע קויל האט אים נישט דערגרייכט. שפעטער ווען ער האט שוין געהאט כמעט אויסגעליידיקט די געטא ם האבן אים די דייטשן אפגעדאנקט פאר זיינע "לייסטונגען" מיט פאר־ שיקן אים קיין אשוויענטשים, אהין, ווו ער האט די רוצחים מיט־ געהאלפן אויסליפערן די יידישע קהילות פץ דאמבראווער ראיאן. ...

... באותם הימים, שנות השלושים, היו כמה מפלגות שלחמו על נפש הנוער ורצו למשכו אליו. מצד אחד עמדו המפלגות השמאליות הקיצוניות ששללו את הציונות והדת, ומצד שני עמדה ה״אגודה" ובנות "בית יעקב" שלה, ולחמה את מלחמתה בציונות, ובתווך עמדו תנועות נוער ציוניות כלליות. ה״מזרחי", "צעירי־מזרחי", "השומר־ הצעיר", "פועלי־ציון", "גורדוניה" וכד' ...

הבמה מקושטת ברגלינו ובסיסמאות חלוציות. בנוכחות 600 איש פותח בעברית ה׳ מרדכי המפל, יושב־ראש החלוץ בבנדין. אחר כך הושמעו ברכות מטעם הליגה למען א״י העובדת, מפלגת פועלי ציון, הקהק״ל, "השחר", "פרייהייט", "גורדוניה" ועוד. לויטה מדבר על מאורעות הדמים בארץ ישראל. בישיבה הבאה, באולם ה״התאחדות", הרצא לויטה על הנושא: "יסודות תנועת העבודה היהודית בארץ־ישראל". בשיחה סביב ההרצאה השתתפו רבים. נשמעו דינים וחשבונות מהסניפים, שמהם יש לראות, כי החלוץ בזגלמביה גדל והולך ונוספים לו כפעם בפעם חברים חדשים. נבחר ועד מחוזי חדש עם מקום מושבו בבנדין". ...

קארב, פוגלביץ וד. בייטנר. שכרנו מעון מרווח בבית נחום צוקרמן, שיאפשר לנו הגברת הפעולה, שנתנה כבר את אותותיה: הקימונו אגודת נוער "גורדוניה" המבטיחה רבות". ...

של היושב־ראש ד* ר רכטמן נמסרודינים. והשכונות ע*י ם יינצצר ג (מזכירות), לוגדנר, (גזברות), זיגרייך (ועד התרבות), ב. ליור, (עתונות). החברים המפל, לונדנר וזיגרייך הרצו על פעולתנו להבא. בויכוחים על הדו״ח וההרצאות השתתפו חברים רבים שהביעו הכרתם לועד שעשה הכל למען חיזוק המפלגה והתפתחותה. באחרונה הרצח חברנו מ. המפל על הועידה השלישית של הסתדרות העובדים בארץ ישראל. ב־29 בינואר ש.ז. נערכה אסיפודיסוד של "גורדוניה" המתעוררת מחדש לפעולה, המורכבת הפעם מבני־נוער של השכבות העממיות והמושתתת על יסודות חלוציים. פתח אריה ליור, וד״ר רכטמן הרצח על חשיבות תנועת "גורדוניה" ומקומה בתנועת הנוער היהודית. נשמעו ברכות מטעם התאחדות — הח׳ שניצר, ״השחר״ — לוסטיגר, השומר הצעיר — שפייזר, ״תרבות״ — אלטמן ונציגי החלוץ, הקהק״ל והליגה למען א״י העובדת. הח׳ מרדכי המפל הרצח על א. ד. גורדון ומשנתו, ושלמה ניימרק על תפקידי הנוער בשעה זו".

לרגל התפתחות המפלגה "ויתקינה" נשכרה דירה מרווחת בת כמה חדרים בבית דוד׳ל ז׳מיגרוד ואת המעון שלנו הקודם, שנעשה צר מלהכיל את כולנו, השארנו ל״גורדוניה", שגם היא הלכה מחיל אל חיל ולא איכזבתנו ביום מפקד. ...

... הרוב בהחלוץ בעירנו היו חברי גורדוניה, מכיוון שהיתר. הסתדרות מגשימה וחייבה את חבריה הבוגרים לצאת להכשרה, ולא — סולקו משורותיה. הואיל וגורדוניה היתה השולטת בהחלוץ בעירנו, נמסרה ראשותו לכותב הסקירה הזאת עד לעליתו לארץ. הועד, שניהל את העבודה לפי הוראות המרכז, היה מורכב מנציגי כל הסתדרויות הנוער הציוניות חלוציות.

... עם הצטרפותי ל״גורדוניה" היה ישראל ברסמן לראש "השחר", וכעבור זמן־מה חלה ונפטר בדמי־ימיו. אחריו הועמד בראש "השחר" החבר אברהם בירמן (כעת בישראל), אולם עם יציאתו להכשרה ועליתו לארץ נחלשה ההסתדרות לגמרי. ...

... משנת1929 יוצאים חברינו העומדים על סף ההגשמה להכשרה בחוות "החלוץ" בזאקליקוב, סוסנוביץ, ווישליצה, זגנאנסק, ויעלון ועוד. היציאה להכשרה, ובל שכן העליה לארץ ישראל, נתקלה לכתחילה בהתנגדות לא מעטה מצד ההורים, שחששו בעיקר לבנותיהם, ולא אחת פנו אלינו אמהות בבקשה לעכב את עליית בניהן... המציאות הוכיחה, שהקללה שספגנו לא פעם היתה לברכה, ובזכותנו ניצלו עשרות חברי גורדוניה בבנדין החיים בישראל, והם מבכים את אבותיהם, שאינם עוד.

... היינו פעילים בליגה למען א״י העובדת וביחוד בהחלוץ, שבו היתה ניכרת השפעתנו. תוך עיון בחומר על גורדוניה בבנדין, נתקלתי בשתי הרשימות הבאות: ...

די ערשטע חלוצים פון ״גורדוניה״ ערב זייער עליה קיין ארץ ישראל אין 1930 עומדים מימין לשמאל: שושנה צימברקנוף (אמריקה), שמעון רום, בלה ויסויז (שניהם בישראל), יעקב שורצבוים (נפטר בישראל), בתיה פרשטנפלד (ישראל). ...

...״החודש (נובמבר, 1932) נערכה בבנדין פגישה גלילית של חברי גורדוניה בזגלמביה. יום לפני הפגישה נערך בטוסנוביץ כנס של כל קבוצות ההכשרה של גורדוניה בפולין. בכנס השתתפו נציגי הקבוצות מסוסנוביץ, ווישליצה, דזילושיץ, ליפא, פביניץ, זגנאסק, שראדז. חסרו נציגים מהמקומות המרוחקים בערי־הספר. בשם ההנהגה הראשית השתתפו בכנס: ד״ר ישעיהו שפירא, יוסף ליקור, חיים גולדפרב, יונה גולדברג־יגול וגרשון אוסטרובסקי (כולם בישראל) מטעם מרכז החלוץ. התנהלה שיחה ערד, על יסודות תנועת החלוץ ועל מצב קבוצות ההכשרה שלנו בפולין. בשיחה השתתפו: נחום קלדמן, ישראל אינטרוליג* טור, םוניה, אברהם בייטנר, יצחק לונדנר (בולם בדמיה ב׳), צבי קוטנר, יהונתן ויסבורד (שניהם מבנדץ — דמיה ב/ נפלו במות גיבורים במלחמת השחרור)! ישראל גרויצר, ואחרים. ...

...״באולם הקולנוע "קורסו" נערכה (1932) אקדמיה מוקדשת ל״תל־חי" על טרומפלדור ותל־חי מרצה ד״ר אריה טרטקובר, וקורא להאדרת המאמץ למען מגבית קרן פועלי ארץ־ישראל. בחלק האמנותי שבוצע ע״י חברי "גורדוניה", ושבוים על ידי שחקני הלהקה הוילנאית ("ווילנער טרופע") גאכומאוו (הוא נחום מלניק מבנית) ודבורה רוזנבלום (שניהם באמריקה) התבלטו, בין השאר, יחזקאל גלצר (ישראל), אברהם פדרמן ויעקב א ופנ- היים (גיספו). בשירת "תחזקנה" ננעלה האקדמיה. " ...

... המזל האיר פנים רק לעשרות מאתנו (יש אומדים את מספר יוצאי גורדוניה מבנדין בארץ במאה ויותר), שהספיקו לעלות לארץ־ישראל בכל הדרכים וליהנות מהחיים והאושר במדינת ישראל העצמאית, אולם לבנו דואב בזכרנו את מאות החברים שעיניהם לא ראו בקום המדינה, משאת נפשם. ...

... הקימונו מחדש את ההנהגה בצירוף חברים צעירים. התקשרנו עם ההנהגה הראשית, שהעבירה לנו הוראות על מבצעים שונים, על דרכי פעולתנו החדשה, שמטרתה העיקרית — הצלת הנפש. מטעם ההנהגה הראשית ביקר אצלנו אליעזר גלר ז״ל, מפעילי תנועת "גורדוניה" וממארגני המחתרת ולוחמיה, לבירור תפקידינו. הוחלט, שעלינו לצאת לעבודה לגרמניה, מצויידים בניירות אריים — נוצריים, להצטרף לפרטיזנים ביערות פולין, להבקיע ולפרוץ לעצמנו דרך ולהעפיל לארץ בהברחת גבולות. אכן, כמה מאתנו ...

... ביוני 1940 הגיעה אלינו גלויה מז׳נבה (שווייץ), מאת החבר נתן שולבה, שפעל באירופה להצלת יהודים, בד. כתב לנו, שהוא תאב לדעת על משפחות גורדוניה והחלוץ. לשודים אסורה הייתה כתיבת מכתבים לחו״ל, אבל בשוחד הצלחנו להעביר את מכתבינו לחבר שולבה באמצעות פולנים. גם אופן כתיבתנו היה. ברמזים ובכינויים. בדרך זו נתקבלו כמה דרכונים בשביל חברים אחדים ...

... אנו, האורחים, מוזמני ם לחד ר המזכירות. התוודענ ו לאחראים, שעליהם הוטל ה המשימ ה לנה ל א ת המחנ ה ומפיה ם נוד ע לנו, שהתקבצו כא ן כתשעי ם חניכי ם מתנוע ת גורדוניד. בזגלמביה, מחול - קים בגדודי ם שוני ם לפ י גילם. תכני ת היו ם היא: פעולו ת צופיות, ...

... "הטלית" לא נפסלה, לא הוחרמה והשאירוד. בצרור חפצי. עטפתי שוב את הדגל בצפית והחזקתי כ ל הזמן, בהיותי במחנה. בין קרשי מיטתי שמרתי עליו ולא גרעתי עין ממנו בטלטולי־ דרכי. השריד היחיד של הסתדרותי, בה גדלתי והתחנכתי, הגיע עמי בשלום לארץ ישראל. ...

... בוועד המקומי של "תרבות" מיוצגים היו באי־כוח הציונים הכלליים, מפלגת "התאחדות", הסתדרות "השחר", הרביזיוניסטים, הסתדרויות "השומר הצעיר", "גורדוניה" ו״השומר־הלאומי", אולם כולם פעלו אך מעט למען האגודה בעירנו, מאחר שכל מרצם נתון היה לארגוניהם. ...

מורי לעברית במשך כל שנות לימודי. כל "גירסא דינקותא", כל מה שלמדתי מפיו, שמור בזכרוני. הוא היה אדם אציל-רוח ובעל סגולות נעלות. ידע את שפתנו וספרותה לעמקן. בשל פיו העדין ויפי־נפשו, נהגו חלק מחניכיו להטרידו, ולא אחת ראיתיו עומד נבוך נוכח תלמידיו, שהקניטוהו, אך הוא סלח להם משובתם. הייתי מבאי־ביתו (אשתו ז״ל, למשפחת פרגר הנודעה, שרק בנה בלבד, יהודה, שרד לפליטה ונמצא בארץ) ויחד עמלנו באגודת "תרבות" להפצת העברית בשכבות העם בבנדין. בתו הנקה, נערת חן, מפעילי גורדוניה, שהעברית היתה שפת־האם שלה — כמה תקוות תלינו בה לרגל כשרונותיה ומידותיה, אולם היא ניספתה מות קדושים עם אנשי המחתרת. ...

... חברת ידידים לא היתה לי, כי טרם השתייכתי לאיזו תנועת נוער שהיא. באחד הימים, בישבי על הדשא שעל ה״גורקא", מקום הבילוי היחידי שעשוי היה להשכיח מלבי את טרדות יום־יום, לפוש ולחנות ממראה נוף השדות הנרחבים ומהנהר המתפתל — הגיעוני צלילי שירים עבריים וקולות צחוק. היו אלה בני "גורדוניה", שהתכנסו לפגישותיהם הקבועות פעמיים־שלוש בשבוע, בהן דיברו על ארץ ישראל וערגו אליה. ...

... אמנם, כאשר נוסד בית־הספר "המזרחי" העבירנו ר׳ יהושע לבית־ספר זה, בו הוא שימש זמן מסויים כמורה, אולם לא נטש את "חדרו" והמשיך להרביץ תורה לדרדקי ישראל. מיטב חברי בתנועות הנוער הציוניות וב״גורדוניה" היו מבין תלמידיו של ר׳ יהושע, שגידלם כציונים ורבים מהם תופסים כעת עמדה בחיי הציבור בארץ וזוכרים את חסד נעוריהם לרבם האהוב. ...

... עשה מספר ימים בבנדין, ביקר בגן "גורדוניה", שוחח עברית עם חניכיה המבוגרים — צבי קוטנר ויהונתן ויסבורט, שני חניכי החביבים שנפלו במלחמת השחרור. כן ביקר בגן "השומר הלאומי" והתרשם מהנוער המתחנך להגשמה. ...

... ממייסדי "גורדוניה" בפולין, מראשי מפא״י וההסתדרות. פעמיים שימש שר בממשלת ישראל. ...

כעבור שנים אחדות, זמן מה לפני מותו, בשנת 1933, נזדמנתי לשיחה עמו בבואו לבקר את קבוצת "גורדוניה" בנחלודיהודה ליד ראשון לציון, שנמניתי עם חבריה בשנותיי הראשונות לעלייתי לארץ. הוא נזכר בבנדין ובאנשיה והבטיח לי, שעוד יפגש אתם, אולם משאלתו לא ניתנה לו, כי בשנת 1934 נרדם לנצח. ...

... ביקר בבנדין ב־1938, כחבר הדירקטוריון העולמי של הקרן הקיימת לישראל ושליחו למגבית "יער החמישה", שהוכרזה להנצחת חמשת חברי גורדוניה שנרצחו בהרי ירושלים במאורעות. עליה בידי הרצפלד, ששמו הלך לפניו, לעורר סביב המפעל התרוממות רוח יוצאת מן הכלל והפך את רעיון גאולת־הקרקע לשירת האדמה. ...

... הוא ביקר בקני הסתדרויות הנוער: גורדוניה, השומר־הצעיר, הנוער־הציוני, השומר הדתי וב״וויצו הצעירה" וחיזקם באמונתם הציונית. אחרי השיחות היה מלמד משירי הארץ ולבסוף — "הורה" נלבבת ומתלכדים מעגלות ריקוד חלוצי — "לעבן זאל ביסטריצקי מיט זיין הורה".. . ...

אנו, קומץ נוער ששרד מהסתדרות "גורדוניה" בבנדין, ששיכלה מרבית ומיטב חבריה, התלכדנו והתרכזנו סביב הנקה, ששיננה לפנינו בכל עת את תורתה: "עלינו לחתור להצלה ולהגנה, ולא להיכנע. אל לנו לשכוח, שאנו, בני־הנוער, הננו חלק בלתי־נפרד של העם היהודי ו״האבנגרד", חיל החלוץ שלו, ועלינו להימצא עמו בכל צרותיו ולנהל את חיינו כסדרם בכל התנאים והנסיבות". ...

... לצורך כך קיימתי פגישה עם שלמק צימרמן, שיחה ששימשה נקודת־מוצא לכל ההתרחשויות בחיי הנוער בבנדין בשנות השואה. בשיחה זו העליתי תכנית על המשך שלשלת הזהב של פעולת הנוער במחתרת. הוא היה חניך ב״גורדוניה", מסור ומחונן כשרון, ובפרח המלחמה היה ראש הקן המקומי. ...

... הנהגת גורדוניה החליטה שעלי להשפיע על לוינשטיין (חברי מלפני המלחמה), שיצרפו את הבנות לקבוצה שלנו. ...

עוד ב־1940 הקצה השלטון הגרמני ליודנראט 300 דונם לעיבוד חקלאי. את השטח הזה הוא חילק למגרשים, מהם העמיד לרשות יהודים למטרת גידול ירקות, מהם הניח ברשותו. ברם, היהודים, שבנפשם הביאו לחמם לאחר יום עמל בשוט הגרמני, לא הפיקו תועלת ממגרשים אלה שהיו, אגב, במרחק ניכר מהעיר, דבר שהצריך גם רישיון מיוחד כדי להגיע אליהם. אפם, ליקויים אלה דווקא היו בחזקת יתרונות לנוער שהתחיל בעיבוד השדות. וכך קמה החווה, שהיתה מקום הכשרה חקלאית של הנוער הציוני. הישג נכבד זה נתאפשר תודות לעובדה, שמנהל החווה שימש אז אריה ליאור, חבר ה״התאחדות" וחניך "גורדוניה", שקיים קשרים מהודקים עם הנוער והוא עצמו סייע בארגון אסיפותיהם וניהל עמם שיחות על נושאים ציוניים. החווה שימשה, איפוא, מקום מיפגש לנוער •העירני והפעיל, הנוער משלוש הערים — בנדין, סוסנוביץ ודומברובה, על כל חוגיו. מה״פרייהייט״ — ועד "הפועל־המזרחי", שהיו מקיימים כאן אסיפותיהם. אדם, כי נזדמן לחווה בשבת נעקר מאווירת המלחמה ושב הע ל מצוקותיו. רחש־חיים של אלפי בני נוער, שירי ארץ־ישראל, סערת ריקודי הורה, פילחו את האוויר. מה קשה היתה, הפרידה מחברי החווה והשיבה העירה, למציאות הטראגית. אולם לא יצאו חדשים מרובים והיודנראט אסר על היהודים לצאת אל שדות החווה, פרט לאלה, שעיבדו אותם. שוטרים אחדים מאנשי שרוודהסדר היהודי הופקדו להשגיח על כך.

... 41 םכל הגזירות והיסורים שפקדו את יהודי בנדין, לא פסקה !*פעולתם הציונית הנוער בעירנו לזרמיו וגווניו: גורדוניה, השומר־הצעיר, הנוער־הציוני, השומר־הדתי וקיבוץ "דרור" המשיכו פעילותם, ערכו אסיפות, עסקו בהסברה וחינוך. כל הפעולה המסועפת הזאת התנהלה, כמובן, בתנאי מחתרת, ומבלי ידיעתם של האדונים מהיודךראט, אולם בתחומי שליטתם דוקא. ...

בסוף ספטמבר 1942 חזר אלינו בפעם השניה אליעזר גלר והביא עמו 10 צעירים וצעירות, חברי גורדוניה מוארשה והסביבה. אליעזר התייצב לפני מרין, שהתייחס אליו ברוב הערכה, והיה מקבלו תמיד בסבר פנים יפות, ובפיו הצעה להצלת חלק מהנוער. ואלה פרטיה: יש לו לגלר מכיר נוצרי מנהל משרד העבודה בקאלץ. נוצרי זה מוכן תמורת כסף לצייד יהודים בתעודות־ עבודה מזויפות, ולשלחם על ממד דרכונים אריים לעבודה לגרמניה ולאיטליה. תחילה הסכים מרין להצעה ואף הבטיח לסייע בכסף, אולם לאחר שנועץ בעוזריו הקרובים הסתייג מנכונותו, ואסר ...

... שבועיים נשאר אנילביץ באזור זגלמביה, ובהשפעתו נוסדה קבוצת המגן הראשונה, ששמה היה ״לקרב״. מפקדה — אריה ל י ו ר מגורדוניה, סגנו — פסחזון יאדז׳יה מהשומר־הצעיר, ברוך גמ טק מקיבוץ "דרור" וישראל דיאמנט מהנוער־הציוני. הרכב זה נשתנה אחר כך. כן נעשו מאמצים לצרף לפעולת ההגנה את פועלי־ציון־שמאל. קבוצת "לקרב" פירסמה אז כרוז לנוער להצטרף לשורות ההגנה.

בינתיים התחלנו לקבל משווייץ דרכיות של נתינים אמריקאיים בשביל חברים רבים, ובשורות הנוער החלוצי התנהל אז ויכוח סוער: הגנה — או הצלה. רוב הנוער נטה להגנה מתוך נימוק יסודי, שעם השמדת העם אסור לחלוצים לעסוק בהצלת עצמם, אלא להיחלץ לעזרת העם להגנת חייו וכבודו. דעתם של החברים המבוגרים היתה, שיש להציל כל שאפשר ושאין ההצלה מבטלת את ההגנה — לא נתקבלה עליהם. בהתאם לכך החליטו חברי גורדוניה: חנקה ברנשטיין ושלמה צימרמן, קלמן בלאכאז / שלמה לרנר, וצבי ברנדס מהשומר־הצעיר, שכבר היו מצויידים בדרכיות חוץ־לארץ, להשאר במקום והטמינו את דרכיותיהם — האמצעי האחד להצלתם. על אף זאת נמשכת פעולת ההצלה של הנוער היהודי. בחורים נשלחים על פי ניירות אריים לעבודה בגרמניה, אוסטריה וסלובקיה. על התקנת התעודות האריות שקד בולק קוז׳וד מהנוער־הציוני. חבורתו השיגה גליונות־נייר של פירמות גרמניות שונות, חותמות של גסטפו ותעודות־זהות. בנוזל המשמש לצביעת

... 19 חברים צעירים יקרים ומסורים אבדו לנו: מהקבוץ "דרור" אלתר גולדבלום, שמואל פיינקלשטיין, צפור ה מןורד, יצחק קריבקה, מרדכי באכאר׳ז וליבק גולדשטין. מהשד מר־הצעיר: דוד קוזלובסקי, הל ה כצנגולד, משה׳לה אבר* בוך. מגורדוניה: אברהם טננברג, ישראל שיינטל, עליאש וסאלה ועוד 4 חברים מהנוער־הציוני והשומר־הדתי ששמותיהם אינם ידועים לי. ...

... אותו זמן בערך בא השליח הראשון מוארשה. היה זה אליעזר גלר מ״גורדוניה" . מה מאד שמחנו ±ו וכל־כך צמאים היינו לידיעות. כמעט כל הסתדרויות הנוער התרפקו עליו.

בבנדין נמצא הקבוצת חברים של גורדוניה מצ׳אנסטוכוב, שסודרו לפני הגירוש בחוות החלוץ. בחווה נבנה בונקר, שהכניסה אליו היתד, דרך החממה, ומנהרה הוליכה לשדה. החווה נמצאה בסביבה פולנית, והפולנים ידעו על הבונקר. נמצאו בו גם חברי גורדוניה המקומיים, ביניהם האנקה בורנשטיין (מראשי "גור־ דוגיה" בבנדין ובפולין. ממקימי המחתרת החלוצית בזגלמביה. ניספתה באקציה האחרונה באוגוסט, 1943), שלמה לרנד (יליד בנדין, חבר "גורדוניה", חבר מפקדת הארגון היהודי הלוחם בבנדין. נפל ב־1 באוגוסט 1943 עם קבוצת חברים, מחמת בגידת פולני, סוכן גסטאפו) ואחרים, כ־30 איש. הבונקר הוסגר על ידי הפולנים, וכל החברים שבו נתפסו. התחלנו, איפוא, לבנות בונקר שני, חפרנו עד לעומק מטר וחצי, אך הגענו לעורק־מים ונאלצנו לשוב ולכסותו.

... באתי אל מורה־הדרך הוותיק שלנו האומר לי, שאסור לאליעזר גלד (מפעילי תנועת "גורדוניה" בפולין) לזוז ממקומו, כי נודע לגרמנים ש״אוגאניו ש ק ובא ל סקי" (שמו הפולני של אליעזר גלד) יהודי הוא. בוחן ובודק הוא בטביעת־עין של מומחה את פרצופי, ואני משאירה בידו את הכסף הפולני שברשותי. הוא מביא בחורה צעירה שתלווני בדרך, ואנו שמות פעמינו לעבר הגבול של ה״גנראל־גוברנאמאנט". מה נפלא יום זה, יום ראשית אביב! אדם מרגיש עצמו צעיר כל־כך! הכל חי ופורח, ורק עלינו נגזר למות. על מה ומדוע? ...

... הימים ההם ימי התעוררות רבה בתנועה החלוצית. ביתנו המשותף היה ספוג רוח ציונית, צבי הושפע ממנו ונגרף עם נוער גורדוניה, שהיתה אז רק בראשית צעדיה. מתמסר לקן בכל חום נעוריו. הימים — לעבודה, והערבים — לתנועה וללימודים. כבר אז מצטיין כמארגן ומחנד מעולה ומצליח לקשר אליו את חניכיו ולהדריכם. ...

... יהונתן עבד בחנות גדולה לחמרי בנין, והזמן שלאחר העבודה — קודש לתנועתו בה גדל והתחנך — "גורדוניה". ערבים ולילות ארוכים מבלים היינו בקן, והוא תמיד עירני ותוסס ורב כוחו בשירה בציבור. מרץ וכוח הרבה הקדיש להסתדרותו ורבים יוצאי ה המפוזרים בקבוצות וברחבי הארץ הזוכרים את יהונתן.

... ןולד בבנדין, 1921. בגיל 13 הצטרף לגורדוניה ובה גדל והתחנך, ^ ובשנים הבאות היה מפעיליה ועסקניה. ...

... בתולדות גורדוניה המחודשת בפולין, אחרי מלחמת העולם ...

הוא עובר לגרמניה וממשיך בגיוס אנשים לארץ־ישראל, וביחוד מבין חברי גורדוניה, שקיבלו את הכשרתם בגרמניה והתארגנו בקבוצת עליה "נילי". ב־1946 מעפיל לארץ באנית המעפילים "מורדי הגיטאות", שנתפסה על־ידי האנגלים וכל אנשיה גורשו למחנות בקפריסין. בין העצורים נשתרר יאוש, אולם ברוך ידע להפיח בהם רוח חיים ותקוה בעתיד. ...

... מגשימים של ״גורדוניה״ וחלוציה הראשונים 283,4,5 ...

... שלמה צימ ר מ ן (מפעיל י גודדוני ה בבנדי ן וממארגנ י ההגנה, ...

... מנעוריה נצטרפה לתנועת "גורדוגיה", והיתד, בקן אחת הדמויות המרכזיות, ניחנה בכושר מנהיגות אצילה המטילה מרותה הכובשת לב על חבריה שכּה אהבוה. תורת א. ד. גורדון היתד, אמונת חייה. ...