HeHalutz

... אץ אנהוי ב 1918 איז א גרופע יינגעלייט פון "צעירי־ציץ" און פון דער "עבריה" צוגעטרעטן צו פראקטישער ארבעט און געשאפן די ארגאניזאציע "החלזץ". ...

... אין א רעגנדיקן טאג דעם 31.10.1918 זענען 7 חברים פץ החלוץ 1% אלן בענדי ן ארויס אויפן וועג קיין ארץ ישראל, גייענדיק צופוס 25 קילאמעטע ר ביז צו דער עסטרייכישער גרענעץ־גראניצא. דארט האבן מיר מיט דער הילף פון א שמוגלער, וועלכן מיר האבן באצאלט צו 70 קראנען פאר יעדן איינעם, אדורך די גרענעץ אין א מיליטערישן צוג. אזוי זענען מיר אנגעקומען אין טשעביניא, ווו מיר האבן גע־ מוזט ווארטן א גאנצע נאכט, כדי צו פארן ווייטער קיין לעמבערג.

... קבוצת חברי צעירי־ציון בחווה חקלאית של החלוץ, 1919 אגרופע חברים פון צעירי־ציון אויף דער פארם פון החלוץ ...

של היושב־ראש ד* ר רכטמן נמסרודינים. והשכונות ע*י ם יינצצר ג (מזכירות), לוגדנר, (גזברות), זיגרייך (ועד התרבות), ב. ליור, (עתונות). החברים המפל, לונדנר וזיגרייך הרצו על פעולתנו להבא. בויכוחים על הדו״ח וההרצאות השתתפו חברים רבים שהביעו הכרתם לועד שעשה הכל למען חיזוק המפלגה והתפתחותה. באחרונה הרצח חברנו מ. המפל על הועידה השלישית של הסתדרות העובדים בארץ ישראל. ב־29 בינואר ש.ז. נערכה אסיפודיסוד של "גורדוניה" המתעוררת מחדש לפעולה, המורכבת הפעם מבני־נוער של השכבות העממיות והמושתתת על יסודות חלוציים. פתח אריה ליור, וד״ר רכטמן הרצח על חשיבות תנועת "גורדוניה" ומקומה בתנועת הנוער היהודית. נשמעו ברכות מטעם התאחדות — הח׳ שניצר, ״השחר״ — לוסטיגר, השומר הצעיר — שפייזר, ״תרבות״ — אלטמן ונציגי החלוץ, הקהק״ל והליגה למען א״י העובדת. הח׳ מרדכי המפל הרצח על א. ד. גורדון ומשנתו, ושלמה ניימרק על תפקידי הנוער בשעה זו".

... ויצו עזרה ודאגה גם לקיבוץ החלוץ בבנדין, כאשר פונה היה אליה בעת צורך. לא הבדילו הן בין קיבוץ שמאלי, ימני או דתי, כי כל החלוצים על זרמיהם המשתוקקים לארץ ישראל — טובים היו בעיניהן. עם הסתדרות ויצו נמנו נשי ציונים כלליים, נשי המזרחי ונשי החברים של הציונות העובדת, כי קיימת היתד. בבגדין הסתדרות נשים ציוניות אחת, פרט לנשי הרביזיוניסטים שעזבו את ההסתדרות הציונית ויסדו הסתדרות נשים לאומיות נפרדת. ...

באין מעץ מיוחד מתכנסים היינו בשבתות באולם מפלגת ההתאחדות לשיחות והרצאות על המתרחש בארץ ובתנועה ביזמת החלוץ בעירנו נוסדו כמה קיבוצי־הכשרה בבנדין (פרייהייט — דרור), בסוסנוביץ (גורדוניה), בקרולבסקא־הוטא בשלזיה (ויתקיניה), בדומברובה (קבוצ ברובוב) ועוד. הקבוצ בבנדין התפתח מאד, כי חוג־האפוטרופסיס שלו עם הנדבן הנודע המנוח פירסטנברג בראש, דאג לו בכל. עבודה היתה מצויה תודות למכונות־מלאכה שונות שהקבוץ הצטייד בהן. אפילו מכבסה מיכנית, שהיתה בימים חהם מן הדברים הנדירים, הועמדה לרשותם והאוכלוסיה היהודית ...

— הפרנסים אברהם ליור (אמריקה) ומשה רוזנקר (ישראל), קרן היסוד — נטע לוגדגר (ניספה), התאחדות — דוד ליור, הסתדרות נשים ״ויצו״ — חברת העיריה, גברת נחרוטנר (ניספתה), סיעת ״התאחדות״ בעיריה — ד״ר רבטמן, ״תרבות״ — המורה א. ז. בורנשטיין (ניספה), הלשכה הראשית של הקהק״ל בוארשה — מרת לאה ויגדור וביץ (נפטרה בישראל), ועד ההורים של גורדוניה — מרת צ׳רנוכה (ניספתה), החלוץ — יהודה אנזלביץ (ניספה), ליגה למען א״י העובדת — אבא גרויעער (ניספה), הנוער הציוני — משה הורוביץ (ישראל), ״השחר״ — יהודה קליינר (נפל בקבוצת חולדה, 1938), "גורדוניה" בסוסנוביץ ודומברובה — הלל מנקרסקי־־קמחי וצבי מגרק־ ביץ־מגן, ההנהגה הגלילית — אברהם פריד (שלושתם בישראל). ...

...״החודש (נובמבר, 1932) נערכה בבנדין פגישה גלילית של חברי גורדוניה בזגלמביה. יום לפני הפגישה נערך בטוסנוביץ כנס של כל קבוצות ההכשרה של גורדוניה בפולין. בכנס השתתפו נציגי הקבוצות מסוסנוביץ, ווישליצה, דזילושיץ, ליפא, פביניץ, זגנאסק, שראדז. חסרו נציגים מהמקומות המרוחקים בערי־הספר. בשם ההנהגה הראשית השתתפו בכנס: ד״ר ישעיהו שפירא, יוסף ליקור, חיים גולדפרב, יונה גולדברג־יגול וגרשון אוסטרובסקי (כולם בישראל) מטעם מרכז החלוץ. התנהלה שיחה ערד, על יסודות תנועת החלוץ ועל מצב קבוצות ההכשרה שלנו בפולין. בשיחה השתתפו: נחום קלדמן, ישראל אינטרוליג* טור, םוניה, אברהם בייטנר, יצחק לונדנר (בולם בדמיה ב׳), צבי קוטנר, יהונתן ויסבורד (שניהם מבנדץ — דמיה ב/ נפלו במות גיבורים במלחמת השחרור)! ישראל גרויצר, ואחרים. ...

... היינו פעילים בליגה למען א״י העובדת וביחוד בהחלוץ, שבו היתה ניכרת השפעתנו. תוך עיון בחומר על גורדוניה בבנדין, נתקלתי בשתי הרשימות הבאות: ...

... "הנוער הציוני" חייב את חבריו לצאת להכשרה ולעלות לארץ. התנועה לא היתה קשורה ב״החלוץ", שהיה נתון להשפעת ארץ־ ישראל העובדת, אלא ב״החלוץ" הכלל־ציוני, שהיו לו כמה קיבוצי הכשרה. ...

... למד בגימנסיה הריאלית הנוצרית , שעדיין לא היתה ■ גימנסיה יהודית בעירנו . כתלמיד פעיל באגודות "השומר " ו״החלוץ" , שנוסדו בבנדין בימי המלחמה העולמית הראשונה .

בן 31 היה במותו. חמש שנים בארץ־ישראל. עוד בבנדין הצטרף לשורות הסתדרות הנוער "פרייהייט" ולהחלוץ. ...

... בחווה החקלאית של ״החלוץ״ (אין דער פארם פון ״החלוץ״) ... 260 ...

... מרדכי המפל / החלוץ ארגון החלוץ בעירנו נוסדה בעת מלחמת העולם הראשונה, 1916, והיתה מהראשונות בפולין. יעודה היה, להכשיר בעבודות חקלאיות את הנוער המתעתד לעלות לארץ. לשם כך נמסרה ל״החלוץ" חלקת אדמה גדולה על־ידי יעקב גוטמן ז״ל, שעובדה בידי החברים, וביחוד בידי החברות, שטיפחו בחריצות את גן־הירק, ותנובתו רבת־המינים נמכרה לאוכלוסיה היהודית בעיר. היו בחווה גם עצי־פרי ואף בריכה לגידול דגים. במשתלות מיוחדות עשויות ארגזים בעלי זגוגיות (חממות) הוכנו שתילים. לשם השתלמות בחקלאות שלחה האגודה את חבריה להכשרה החלוצית הנודעת גרוכוב ליד וארשה. והיו בחווה חיי־תרבות. נערכו בה הרצאות בנושאים ספרותיים ומקצועיים. מבין מייסדי החלוץ בעירנו יש להזכיר את ישראל שטרוכוליץ, יעקב ומירל רוטנברג, לאה שפירא, דוד מייטליס, יעקב לסקר, סנדר לובליגג. יעקב סנדזר, ישראל אופנהיים, משה שנברג, משה יואל רפום ו:רט ואחרים.

... ■■*בר לספסל ב״חדר״ ובגימנסיה שנטשה באמצע לימודיו כדי 1 1 לעלות לארץ (1924) כחניך "השומר" והחלוץ. השתלב מיד בחיי הארץ ונקלט יפה בעבודה, א ם כ י לא היה רגיל בה בבית אביו, ר' בעריש ז״ל, מאמידי העיר ונכבדיה. למד מכונאות ועבד כטרק־ טוריסט. ...