Freiheit

כעבור זמן מה הוברר לנו, שאין באפשרותנו להמשיך את עבודתנו בדירה הקיימת ושוב צריכים היינו להעתיק את המועדון לבניין רחביהידים, בעל חדרים אחדים, ברחוב קולונטאיא, בבית ז׳מיגרוד. את המועדון הקודם מסרנו ל״פרייהייט" ולהסתדרות הצופים, שהקימונו בשנת 1928, ולה התמסר במיוחד צבי פ ולי ב ו ז י ה, צעיר מוכשר שניבאנולו עתיד, גם הוא בין הקדושים. ...

... "בקשר עם הגיוס לאגודת הנוער שלנו "פרייהייט", נערכה באולם אגודת הסוחרים אסיפתנוער, בה השתתפו צעירים רבים. דברו: משה גוטמן (חיפה), גדליהו סובקובסקי, ישראל גרטלר, אהרן המפל (כולם ניספו). ה״אדומים" ניסו להפריע בקריאות־ביניים, אך הצלחנו להשתיקם, ואחר־כך התנהגו בשקט. את האספה סיים מ. ל. קוזלובסקי. ...

"חג גדול היה לנו ב־1 במאי האחרון, כאשר נתקיימה שוב התהלוכה המאוחדת של הפרולטרית היהודי והפולני יחד. "בונד" לא השתתף, לא משום שאין הוא רוצה להפגין יחד אתנו, אלא מטעם אחר: נבצר ממנו לאסוף לתהלוכה אפילו מנין אחד... בבוקר נערכה אסיפת־עם בחצר המפלגה. פתח — א. המפל. נאמו: סוב־ קובסקי, קוזלובסקי, ווייסזלץ מ״פרייהייט". בראש התהלוכה: 6 דגלי־סער, 2 דגלי המפלגה, שני דגלי "פרייהייט" ודגל "הסקויט" ועוד דגלים, שמספרם היה 19 ד 13 כרזות. בתהלוכה משתתפים 500 חברים. אנו צועדים לקסאוואר, מקום שם נהרגו שני פועלים בעת שביתת הכורים. כאן מחכים לנו אנשי פ. ם. ם. ויחד אנו מתקדמים לדומברובא. מנהיגי פ. פ. ס., הצירים לסיים — ביען וצאפליאק מקבלים את פנינו בברכות חמות. שבעת אלפים איש השתתפו בתהלוכה זו. אחרי התהלוכה נערכה אסיפה רבתית. בשמנו דיבר קוזלובסקי. בקריאות: "תחי מפלגת פועלי ציון!", "תחי מפלגת פ. פ. ם.!" נסתיימה החגיגה, שלא תישכח במהרה". ...

... "מזמן לא חגגנו בצורה כה נאה את זכרו של מורנו ברוכוב, ביום־השנה למותו. ראשונים למצווה היו חברי "פרייהייט" שהקדימו בחגיגה את חבריהם הקשישים. בהתענינות שמעו החברים את הרצאתו של הח' רוזנבלום מוארשה על ברוכוב ומשנתו. למחרת היום נערכה על־ידי המפלגה בתיאטרון אסיפה מפוארת. הופיע לייזר לויין מלודז׳. בחלק האמנותי: "תמונות חיות" והמקהל ה בהנהלתו של קליינר. ...

... פגישות אלה וגרעיני הנוער של צעירי ציון שימשו יסוד ראשון לצמיחתה של תנועת "פרייהייט" שכבשה במשך השנים שכבות רבות של הנוער בבנדין בהדרכתם של אלה מחברי מפלגת פועלי־ציון צ.ם. שנשארו נאמנים ליסודות התנועה. נוצרו התאים הראשונים. אחד אחד נתלכדו מהפינות הנדחות נערות ונערים לחיי ...

"פרייהייט", נוסד ה ב־1926 בוארשה, ותקופ ה קצר ה אחר י כ ן היחד, לתנוע ת נוע ר המונית . ...

חברי "פרייהייט" ובראשם מרי ם ג י י מ ן התמסרו לחינוך שכבה צעירה זו, שחבריה היו יוצאי ה״חדר" ובאו מבתי עמלים, שלא דאגו להשכלת ילדיהם. לא היתה לנו משום־מה השפעה על יוצאי בתי־הספר, רק נדירים מהם הצטרפו אלינו. ...

... נסיונותיה של התנועה הקומוניסטית לחדור לנוער הסוציאליסטי ולכרסם אותו מבפנים לא פסחו גם על "פרייהייט" בבנדין. הדברים הגיעו עד .כדי כך, שפעולת המחתרת של התנועה הקומוניסטית מצאה לה אחיזה בכמה צעירים שבהסתדרותנו, אולם דבר זה נתגלָה בטרם שהספיקו הקומוניסטים להתבסס ונסיונם חוסל. ...

למעלה ממאתיים בני־נוער עמלים של סניפי "פרייהייט" בזגלמביה, התכנסו ליומיים באולם המקושט של "הפועל" בבנדין לפגישתם הגלילית השנתית, עם תום מחנה הקיץ המוצלח של התנועה באזור. ...

... כך קמה והתפתחה תנועת הנוער "פרייהייט" בבנדין מוצאי התנועה הנמצאים בארץ נושאים בחובם את חסד נעורי תנועתם שאיננה עוד. ...

בן 31 היה במותו. חמש שנים בארץ־ישראל. עוד בבנדין הצטרף לשורות הסתדרות הנוער "פרייהייט" ולהחלוץ. ...

המפנה הרציני החשוב ביותר חל בתנועה עם פרוץ מאורעות תרפ״ט בארץ. עמדתם של הקומוניסטים ו״בונד", פרסומיהם והופעותיהם, פעלו את פעולתם ההפוכה להם נתכוונו. עתה נתגלָה פרצופם האמתי לעיני בל. עזה במיוחד היתה ההתמרמרות בשורות "פריי־חייט", אשר שרשיה החלוציים היו איתנים ואת עתידה ראתה בארץ ישראל. ...

... 300 דונם לעיבוד חקלאי. את השטח הזה הוא חילק למגרשים, מהם העמיד לרשות יהודים למטרת גידול ירקות, מהם הניח ברשותו. ברם, היהודים, שבנפשם הביאו לחמם לאחר יום עמל בשוט הגרמני, לא הפיקו תועלת ממגרשים אלה שהיו, אגב, במרחק ניכר מהעיר, דבר שהצריך גם רישיון מיוחד כדי להגיע אליהם. אפם, ליקויים אלה דווקא היו בחזקת יתרונות לנוער שהתחיל בעיבוד השדות. וכך קמה החווה, שהיתה מקום הכשרה חקלאית של הנוער הציוני. הישג נכבד זה נתאפשר תודות לעובדה, שמנהל החווה שימש אז אריה ליאור, חבר ה״התאחדות" וחניך "גורדוניה", שקיים קשרים מהודקים עם הנוער והוא עצמו סייע בארגון אסיפותיהם וניהל עמם שיחות על נושאים ציוניים. החווה שימשה, איפוא, מקום מיפגש לנוער •העירני והפעיל, הנוער משלוש הערים — בנדין, סוסנוביץ ודומברובה, על כל חוגיו. מה״פרייהייט״ — ועד "הפועל־המזרחי", שהיו מקיימים כאן אסיפותיהם. אדם, כי נזדמן לחווה בשבת נעקר מאווירת המלחמה ושב הע ל מצוקותיו. רחש־חיים של אלפי בני נוער, שירי ארץ־ישראל, סערת ריקודי הורה, פילחו את האוויר. מה קשה היתה, הפרידה מחברי החווה והשיבה העירה, למציאות הטראגית. אולם לא יצאו חדשים מרובים והיודנראט אסר על היהודים לצאת אל שדות החווה, פרט לאלה, שעיבדו אותם. שוטרים אחדים מאנשי שרוודהסדר היהודי הופקדו להשגיח על כך.

שמענו צעדי אנשים קרבים לבונקר, מסלקים את הפחמים מן הפתח ופותחים את הכניסה. יהודי יורד ואומר לנו: משטרה גרמנית באה ועלינו לעלות מיד. הרש ל שפרינגאר (חניך "פרייהייט" מן הדמויות הבולטות במחתרת בזגלמביה. ממארגני הבריחה לסלו־ באקיה. ממקימי הארגון היהודי הלוחם בבנדין וחבר מפקדתו) מחלק מהר את הכסף שברשותנו. היו לנו 3 אקדחים, ולפי ההחלטה היה עלינו להתגונן, ברגע שיתגלה הבונקר. הרש ל טען, כי אין זאת אלא שב א ה ם (פקיד בשו פ ש ל ר א ם נ א ר) הסגירנו. התחלנו לעלות, חוץ מחבר וחברה שהסתתרו מתחת לערסלים. הגרמנים עמדו ואקדחיהם שלופים. גילוי הכסף הרתיחם ממש. הם הוסיפו לחפש ומצאו את האקדחים. הם ציוו לשכב בפישוט איברים ולא להרים ראש. ראינו, כי קרוב קצנו. לאחר כמה רגעים החליטו להסגירנו לידי הגסטאפו. הגרמנים הוציאו שתי בחורות, שחשדו בהן, כי האקדחים שייכים להן ודרשו מהן לגלות למי הם שייכים. חן לא אמרו כלום. ד,יכו אותן ופצעו ן עד שקש ה היה להכירן. הן לא יכלו לשבת ולא לשכב. ...

... הועד של ״פרייהייט״ 290 ...