Hershel Springer

... הרשל שפרינגר (ממנהיגי קבוץ "דרור" בבנדין,׳ומלוחמי המחתרת ומארגניה, שנפל מות גיבורים — המעתיק) אומר דברי הספד לזכר הקרבנות שנפלו בשנות־הדמים בארץ. דברי קינתו נשמעו בעמידה לאות אבל. ...

... בשעה חמש לפנות ערב הובילו אותנו לגירוש אל מגרש־ הריכוז אשר בגיטו הגדול. ליד הבית בו שכן הקיבוץ, ראיתי את הרשל שפרינגר, חיקה קלינגר, שרה קו ק ל ק ה, *עליזה זיטנפלד ועוד מחברי הקיבוץ, והם מובלים כמונו לגירוש. קראתי אליו מרחוק: הרשל! הוא רומז בידו אל פיו, כלומר שלא אדבר אליו.

ביולי 1940 כינס הרש ל שפרינגר ישיבה לדיון בשאלת החווה, והוחלט, להמשיך ולקיים את החווה ולדאוג שיקויים בה משטר חלוצי, ואני אשמש מרכזה. בשיחות שנערכו בעניין זה הודעתי, שאיני מוכן לשתף פעולה עם היודנראט בניהול החווה. והצגתי את התנאים שלי: החווה לא תהיה משק של היודנראט, אלא שלנו, למרות שהוא מממן אותה! שניהול החווה יהי ה פגימי־אוטו * נומי, כך שכל בעיותיה יוכרעו על ידינו, לרבות קביעת העובדים, שתהא נתונה בידי תנועות הנוער לפי מפתח מסויים. מאליו מובן, שלא הלכתי אל היודנראט לנהל משא־ומתן בעניין זה. לבסוף הסכים היודנראט, שהנוער עצמו יהיה אחראי לחווה, והחברים שיישלחו לעבודה בה יצוידו על־ידו בתעודות־עבודה, שהיה בהן משום הצלה פורתא מגירוש לעבודת־כפייה. עם זאת ביקשו לא אחת חברי היודנראט לשלוח בנים, או בני מקורבים, לחווה, אולם עמדנו בלחץ, ואיני זוכר מקרה אחד שבו ויתרנו. אלא אם כן המדובר היה במקרה סוציאלי וכדומה. כל עובדי החווה היו חברי תנועות הנוער. למעשה כבר התחרט היודנראט על רעיון הקמת חווה חקלאית, אבל לא יכול היה לסגת בגלל הגרמנ ...

... היות והנוער שלנו היה לרוב בלי אמצעים (וגם בלי פרוטקציה ביודנראט) הוחלט: אם נגזר ללכת לעבודת פרך, טוב שנהיה ביחד ונוכל לעזור אחד לשני ולהיעזר ע״י החברים שישארו בעיר.. . הרשל שפרינגר הוא שהעלה את ההצעה, בהתאם לסיכומינו,