Haifa

די העברעאישע לערער ראיזעניק/וויט, זילבערבערג, יאנאווסקי און חורגעל האבן געשאפן א דראמאטישע סעקציע, אין וועלכער עם האבן זיך באטייליקט עברית־רעדנדיקע יוגנטלעכע, איך בתוכם, פון וועלכע כ׳דערמאן נאר אייניקע: יהושע וויגאדזקי, איצט אין פוילן, דיכטער אין דער פוילישער שפראך, זיין ברודער לייבעק ויגאדזקי (זיין גורל אומבאקאנט, נאך זייענדיק יונג האט ער זיך געלאזן קיין רוסלאנד, און זינט דאן אנטשוויגן געווארן), שלאמעק ערליד (געענדיקט דעם חיפה׳ער טעכניקום, זיך אומגעקערט קיין בענדין, דארט אומגעקומען), אבראמעק ערליד (אויד אן אבסאלווענט פון חיפה׳ער טעכניקום, שטאט־אינזשינער אין חיפה), יעקב ווינער, וואס האט זיך אויסגעצייכנט מיט זיין שיינעם זינגען (אומגעקומען מיט דער גאנצער משפחה). ...

זעענדיק, אז שחיטה איז, ליידער, פארגעסן געווארן ביים רוב יידן אין בענדין, האבן מיר געזוכט וועגן ווי אזוי צוריק צוגע־ וויינען די דאזיקע יידן; מיר האבן דאמאלס געבראכט דעם שוחט ר׳ אליהו ג ד פון סאסנאוויץ (היינט אין חיפה), עטליכע מאל אין דער וואך קיין בענדי ן! גלייכצייטיק האבן ארויסגעשיקט א ספעציעלן שליח, וואלף שווייצער (היינט אין חיפה), אין אלע יידישע שטובן צו נעמען די עופות צו שחיטה, נישט נעמענדיק קיין שחיטה געלט, און אלעמען א חיים געשיקט די געשאכטענע עופות זמיד האבן געמאכט תפילין, און געטיילט אומזיסט סדורים און אנדערע תשמישי קדושה. חתונה געמאכט יתומים מיט יתומות בכבוד און כדת משה וישראל. ...

... 11 בימים בהם היו הגבולות סגורים מחמת מלחמת העולם #*הראשונה, נתלקטנו שבעה בחורים מבנדין: איסר בירג* צווייג־בארי (נפטר בישראל), ישראל אום נהיים (חיפה), קובא דמיגרוד (גרמניה), יצחק הנדלסמן־כנעגי, סנדר לובלינג, דוד מייטליס (ניספו) ומחבר הרשימה הזאת — והחלטנו לקול קריאה פנימית בלבנו, לפלס לעצמנו דרך לארץ־ ישראל שלאורה התחנכנו בהחלוץ. ...

העומדים — חלוצי העליה השלישית: ישראל אופנהיים (חיפה) ודוד מייטליס ...

... ההרגשח במועדון הייתה חברית וידידותית. הדאגה לחבר הייתה כללית, ולא ניתן לו ליפול בשעת דוחקו. רבה הייתה השמחה עם עליתו של חברנו הראשון מרדכי טננבוים (חיפה), 1925, ונפרדנו ממנו כאחד מבני המשפחה הקרובים ביותר. כעבור זמן מה עלה

... גם החבר אברהם טננבוים (המכונה "שלונזאק", נפטר בארץ) ומשה גוטמן (חיפה). ...

... "בקשר עם הגיוס לאגודת הנוער שלנו "פרייהייט", נערכה באולם אגודת הסוחרים אסיפתנוער, בה השתתפו צעירים רבים. דברו: משה גוטמן (חיפה), גדליהו סובקובסקי, ישראל גרטלר, אהרן המפל (כולם ניספו). ה״אדומים" ניסו להפריע בקריאות־ביניים, אך הצלחנו להשתיקם, ואחר־כך התנהגו בשקט. את האספה סיים מ. ל. קוזלובסקי. ...

... "אבא חושי מחיפה, שליח ההסתדרות, שביקר אותנו, אישר לעליה שנים מאנשינו — אהרן פרייברג (נפטר בישראל) והרש מנדל צסמסקי (חיפה), שיעלו לארץ ישראל יחד עם כל קבוצת הסבלים היהודים מפולין לעבודת •הנמל בחיפה. האירגון דאג להוצאות הדרך לחבריו; לפני שבועות מספר ביקר אותנו מזכיר האיגוד המקצועי של פועלי ההובלה בפולין, הח׳ ראנגעל, שהתרשם מאופן עבודתנו. ...

... הוזמנו מורים מקומיים, לאו־דוקא מדופלמים ומוסמכים, וברצוני להזכירם לטובה, שהם הנחילו לי את השכלת הבראשית שלי למן כתה א/ הלא הם מרת דורה שוארץ (לבית ארליך, כעת בחיפה), מרת רוזנצויג, מרים טננבוים, י. ל. טרויב, פולי־ בודד., טלנר, הניק (נוצרי, מורה לציור), והחזן שרמן (כעת באמריקה). כמנהל נתמנה ד״ר נח בראון, יליד גליציה, מעובדי המכון למדעי המזרח באוניברסיטה בירושלים. ...

עם קום הגימנסיה היו בה רק חמש מחלקות בלבד (שלוש כתות מכינות ושתי עליונות), אולם במרוצת הזמן, ומדי שנה בשנה, נוספו יתר המחלקות. ממסיימי שני המחזורים הראשונים, זכורים לי הבוגרים זאב ארליך ז״ל (השתלם אחר־כך בטכניון שבחיפה), אהרן דומב (כעת בבלגיה), אנשל ויצנברג ז״ל (אחד משני העובדים היהודים בעירית בנדין), סטניסלבויגוזקי (כעת בוארשה ופעיל בשדה הספרות והתרבות הפולנית), לאון אופוצ׳י־ נסקי ז״ל, לא ודן, ורמונד, אשר ורשבסקי, יחיאל שטרק (שני האחרונים כיום בישראל). ...

... מראשוני מנהיגיה וסוללי דרכה, יחד עם ב ר ב ו ר ו כ ו ב, של תנועת פועלי־ציון. חבר ההנהלה הציונית ומנהל מחלקת ההתישבות. ב־1932 נתמנה למנהל הטכניון בחיפה.

מיד עם בואו לבנדין נתקיימו ישיבות ומועצות עם השליח הנכבד, בהן נידונה דרך פעולתו בזמן שהותו אצלנו. הוא התארח אצל ר׳ דוד ארליך ז״ל, מטובי המזרחי, ששלח את בנו היחיד לטכניון בחיפה. ...

... התוצאות לא הרתיעו את אנשינו, למדו לקח וצברו כוח והיו לקבוצה איתנה בעלת הישגים בשדה הספורט והכדורגל בפולין. ...

... כל אחד במקומו. בנסיבות אלה הועבר מונצ׳יק המתפתל ביסורים לביה״ח "הדסה" בחיפה ונותח מיד, אולם בעת הנתוח, נפח נפשו מתחת לאיזמל. ...

... ■יייין יחיד ליהודה ושרה גוטמן. נולד באוקטובר 1926 בחיפה, 4** גמר ביודספר עממי ויצא לעבודה. ...

... נפל בחיפה שעה שחש להציל חבר שנפצע מכדור צלף, ב*15.4.1948, ובה הובא למנוחת־עולמים. ...

... אולם עם פרוץ השואה בשנת 1939, כאשר התחילו מגיעות הידיעות המחרידות הראשונות על פליטי בנדי ן שנמלטו לרוסיה, התארגנו הבנדינאים בתל־אביב לשם הגשת עזרה לפליטים האומ - ללים בערבות סיביר. נסיונות דומים נעשו גם ביתר ערי הארץ בחיפה ובירושלים, מקום שם נמצאים בני־עירנו במספר לא מבוטל, אך כל פעולת הארגון נכשלה שם, באין אנשים שירצו להתמסר לה. ...

... אין חיפ ה או ן פו ן דע ר ארומיקע ר סביבה . ...

... *) בעת הדפסת מודעת־אבל זו נפטר פתאום, לדאבוננו, מוטל טננבוים (חיפה), מראשוני העליה הרביעית ומעסקני ארגון יוצאי בנדין לשעבר בתל־אביב. ...

... "הצופה", עתון התנועה העולמית של המזרחי והפועל המזרחי, ת״א. "זאגלעמביער צייטונג", בנדין. "זאגלעמביער לעב", בנדין. "זאגלעמביער שלעזיש ווארט", בנדין־סוסנוביץ. ״ייוו״א בלעטער, יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט״, ווילנה — ניו יורק. ידיעות בית לוחמי הגיטאות ע״ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד, חיפה. "יזכור", הוצאת ממשלת ישראל, משרד הבטחון. ״לעבענס־פראג״, בטאון מפלגת ״בונד״, וארשה, 1917. "נאש פשגלונד" (פולנית), עתון יומי, וארשה. "פאלקס צייטונג", עתון יומי של מפלגת "בונד", וארשה. ...

... ש. לויד מספיד את חללי השואה באזכרה של יוצאי בנדין בחיפה ...