Vienna

מלחמות האבן גורם געווען צו א פולשטענדיקער ירידה פון בעבדיוי. ס׳איז פארשווונדן דער אמאליקער גלאנץ און וווילשטאנד. דער האנדעל און מלאכה זענען שטארק געפאלן. אין יאר 1673 האט די שטאט געציילט בלויז 40 הייזער מיט 346 איינוווינער. די סיבה דערפאַר איז געווען, וואם א באדייטנדיקער צאל בעלי־מלאכות זענען אוועק פון דער שטאט. אין יאר 1683 איז דורך בעבדיוי אדורכגעצויגן דער פוילישער קעניג יאן סאביעסקי דער דריטער מיט זיין ארמיי. דער קעניג וואם האט געאיילט מיט הילף דער שטאט ווין, וואס איז געווען באלאגערט דורך די טערקן, האט זיך אויפגעהאלטן א קורצע צייט אין היגן שלאס. צום אנדענק פון קעניג סאביעסקיס זיין אין בעבדיוי איז דאמאלט אויפגעשטעלט געווארן א דענקמאל, וועלכער שטייט נאך ביזן היינטיקן טאג אויף דער קאלאנטאיא גאס 45. די לעצטע לוסטראציע, וועלכע איז אדורכגעפירט געווארן אין יאר 1789 האט באוויזן, אז אין בענדי זענען דאמאלט געווען 279 הייזער מיט העכער 1200 איינוווינער וועלכע האבן געצאלט 27 גל. מיט 15 גר. באדן־שטייער און 200 גל. האנדל־שטייער. די יידישע קצבים (קיין קריסטלעכע זענען דעמאלט איבערהויפט נישט געווען אין בעבדיוי) האבן געצאלט 253 גל. מיט 10 גר. שחיטה־שטייער, און די קהלה האט געצאלט 700 גל. פון דער שול.

... אין די גרעסטע צענטער־שטעט אין אויסלאנד זענען מיר פאר־ טרעטן דורך פאלגנדיקע קארעספאנדענטן: ז. ה א ב ע ר (ווין), ד״ר א י מע ר ג ל י ק (ניריורק), ש. ווייס און מאטעק ה א מ פע ל ...

... שפעטער פארט ער צוערשט קיין ווין , או ן דא ן קיי ן בערלין , ...

... שע האכשולע" וויו אלס פראפעסאר האט געווירקט דער באוווסטער מייסטער שעווציק. די אקאדעמיע ענדיקט דרעקסלער אין יאר 1918. פון דעמאלט אן טרעט ער ארויס אויף קאנצערטן אין בערלין, ווין, בודאפעשט און אין אנדערע הויפט־שטעט. ...

... לוטאנונבערג הויבט אן שפילן קלאוויר אלט זײ־ ענדיק 13 יאר. אין די יארן 1913—1910 שטודירט זי מוזיק ביים דע־ סאלט בארימטן ווינער פיאניסט און פעדאגאג, פראם. לעשטשיצקי. אין די יארן 1923—1913 געפינט זי זיך אין פוילן, ווו זי פארפולקאמט זיך כסדר אין מעיק. ...

... •י■ ענדיִן איז געלעגן נישט ווייט פון צוויי גרענעצן: די רוסיש־ 1■■ דייטשע און רוסיש־עסטרייכישע! א דאנק דעם איז די שטאט פון שטענדיקן געוועזן אן ארט, ווו דער גרעסטער טייל פון די דורך דער צארישער מאכט פאליטיש פארפאלגטע האבן געפונען א צייט־ ווייליקן מקובדמקלט, און א פונקט דורך וועלכן זיי פלעגן אריבער שמוגלען די גרענעץ, וועד קיין ווין, ווער אין דער שווייץ. געוועזן פראפעסיאנעלע שמוגלערם, וועלכע האבן געלעבט פון דעם, געוועזן אויך א גרופע פועלי־ציון חברים, וואס האט זיך "ספעציאליזירט" אויף אינעם אריבערשמוגלע ן קיין אויסלאנד סאציאליסטישע טוער. ...

שלמה צמח באשרייבט אין זיין בוך "בראשית", ווי אזוי ער איז אין יאר 1904 אריבער די גרענעץ קיין ארץישראל. אויך נאך ערשטן וועלט קריג, גלייך נאד דער באלפור דעקלאראציע ווען ס׳האט זיך אנגעהויבן די גרויסע ציוניסטישע אויפלעבונג באוועגונג. איז בענ־ דין געווען א באזע פאר די צענדליקער גרופן פון חלוצים פון רום־ לאנד און פוילן, וועלפע זענען געווארן באזארגט ביי אונז אין שטאט מיט עסן, באקליידונג און דאקומענטן, און געשיקט דורך דער גרענעץ ווייטער, קיין ווין און טריעסט. ...

ין דער זעלבער צייט ווען ס׳זענען פץ בענדי ן אפגעפארן די 1% ערשטע חלוצים דורך לעמבערג—אדם: ישראל אפענאהיים, יעקב לאסקעד (ביידע אין ישראל), קובאזמיגראד, סענדע ר לובלינג, יצחק האנדעלסמאן, דוד מייטליס (אלע אומ־ געקומען) און אישעק בירנצווייג (בארי) (געשטארבן אין ישראל אין 1957), זענען מיר 8 בחורים, א פאר טעג שפעטער, אנהויב נאָוועמבער 1918, זיד ארויסגעלאזט דורך א צווייטן וועג קיין ארץ־ ישראל. די 8 זענען געווען אברהם גאלדבערג, (תל־אביב) מרדכי וויגער (ירושלים) יהודה פרעגעיד (קרית־מוצקין), שמואל ליוער (חיפה), די ברידער משה און יעקב ראטענבערג (גע־ שטארבן אין פאריז), שמואל טראפאוער און שלמה זאבאטצקי? מיר זענען געפאָרן קיין ווין און פון דארט קיין טריעסט. די ערשטע גרופע וואס איז אנגעקומען קיין טריעסט מיט דער האפנונג צו געפינען א שיף קיין יפו. ...

ומיטערגעפארן קײן ווין, וווּזײד.אבן געמוזט פארבלייבן צען טעג צוליב וויזע־שוועריקייטן. געשלאפן זענען זיי אין סטודענטהיים, פארבראכט די צייט אין ויכוחים און געזאנג. א דאנק דער השתד- לות פד״ר שטריקער אין ד״ר הורביץ איז זי געלונגען צו באקו־ מען א וויזע קײן יוגאסלאוויע. ...

... בשנת 1673 מנתה העיר רק 40 בתים ד 346 תושבים. בשנת 1683 עבר דרך בנדין המלך הפולני יאן סוביאסקי השלישי עם חייליו בדרכו לוינה, בהחישו עזרה צבאית לעיר שהיתה. מוקפת ...

... לאחר שצורף חלק של פולין לרוסיה אחרי הקונגרס בוינה (1815), הופיע בשנת 1823 חוק האוסר על יהודי זר להשתקע ...

... השארתי את היקר לי ביותר, את שארי־בשרי, וללא פרידת אבא ואמא עליתי, ובלבי שאיפה אחת: להתחיל חיי מחדש. עברתי את הגבול הגרמני והמשכתי דרכי לוינה. גיסי, שעקב אחרי בחשאי, בהווכחו, שאין לעצרני, שלשל לידי סכום כסף לא מועט. נפרדנו ההתרפקות, ומאז לא ראיתי עוד ולא את בני־ביתי, שעברה עליהם כוס הכלייה.

... למביה, בשנת 1897. עוד בילדותו מצטיין בחוש למוסיקה. עם סיום הגימנסיה בברלין הוא ממשיך השתלמותו בקונסרבטוריון למוסיקה, באקדמיה לאמנזת בדרזדן ובוינה. ...

... בנו, הרב משה יחזקאל, התיישב אחרי המלחמה הראשונה בברלין, כיהן כאדמו״ר, אחרי שסידר בית־מדרש וקיבל את הדורשים לעצתו. מברלין עבר לוינה האוסטרית, ומשם עבר לריגה, לטביה, ושם נרצח על קידוש השם יחד עם אחיו בני ישראל.

1?רבי מבויא ן נמל ט לוינ ה א ם פי ח מלחמ ת העול ם הראשונה, ב*1914, וע ם חדיר ת צב א הרוסי ם לגבולו ת אוסטרי ה בגליצי ה ובוקובינה, כש ם שנמלט ו לש ם כ ל צדיק י בי ת ריז׳י ן (סדיגורה, צ׳ודטקוב, הוסיאטי ן ואחרים), וש ם המשיכ ו בגינונ י הצדיקות. נפט ר בוינה בי״ ז אד ר א ׳ תרע״ ז והוב א ש ם לקבורה. ר ׳ ליי ב אנגלר ד היה נוכ ח בשע ת פטיר ת רב ו בוינ ה כנצי ג העד ה בבנדין. מא ז נחלשה השפע ת הקלוי ז בבנדי ן וכמע ט ל א נוד ע כ י ב א א ל קרבה. ...

ההשראה. לבסוף הוטל עליה לעמוד במאבק נגד החזנות המודרנית מיסודם של החזנים זולצר וליבנדובסקי בברלין ווינה. ...

עוד בשנות נעורי, טרם עלה בדעתי לעסוק בספרות החסידות והנגינה וכיוצא בזה, הגיע אלי שמעו של ר׳ יחזקאל פרידמן מבנדין. שמעתי עליו סיפורים שצלצלו כאגדות, על חושו הגדול לנגינה, על מאות ניגוני רדומסק השגורים בפיו, מהם ניגונים רבים ששרו במסיבות ה״תפארת שלמה" בשעתו ברדומסק, על שיחו ושיגו עם בעלי מסיבות חסידיות ושל שמחות מצוד, והופעתו החגיגית בכל מקום. ולא אחת נקלעו לביתנו מחסידי רדומסק וסיפרו לנו בהתלהבות על עולם הנגינה הרחב של ה״תפארת שלמה" ומקורביו, ואזנינו הקשיבו ברצון ובשמחה לחיל הרב שעשתה רדומסק החסידית בנגינה. על אף תשוקתי הגדולה להכיר פעם את החסיד המוסיקלי המופלא רבי יחזקאל לא אסתייע מילתא. ובינתים גליתי למקום של תורה לישיבת בריסק דליטא, ומשם לברלין, דרזדן, וינה ועוד, ולבסוף ירט הדרך ■ לנגדי ועליתי לארץ־ ...

... זמרתו של ר׳ יחזקאל אצל האדמו״רים במסיבות־החצר בסעודות ימי־זכרון, בשלש־סעודות או בכל הזדמנות של שמחה — משכה את הלבבות. תפקידו העיקרי היה: לשיר "אקדמות" אצל האדמו״ר בחג השבועות. הוא הכין חומר מן המובחר, ובחג עצמו אירגן את המקהלה, והתוצאות היו מוצלחות ביותר. את החומר ל״אקדמות" היה לוקח על פי רוב מהאמן־המנגן ריכטר מקראקא, שהיה מנגן באופירה הממלכתית בוינה. וכן היה מביא ניגוני־לכת הונגריים שהשתמש בהם במקהלתו גם אצל בעל "כנסת יחזקאל" ברדומסק. פעם אחת התאים ל״אקדמות" את הניגון הנודע בשם "שיר־לכת ...

... בקונגרס הבינלאומי של הנוער הסוציאליסטי בוינה השתתפו אהרן המפל, סובקובסקי, ד. ברונר, שמעון גוטמן, מרים ניימן, ...

... עמדנו בקשרים גם עם ברלין באמצעות החבר גדבק (נמצא בארץ) ועם המדריך המסור והחביב של הנוער האוסטרי, החבר אהרן מנצ׳ר ז״ל בוינה, שגם הוא ביקר אותנו (נספה באושוויץ) . ...

הכוח "בוינר" היה אלוף הכדורגל בעולם, מהקבוצות המפורסמות בשנות העשרים. לא היתה קבוצה שלא נוצחה בתחרות עם "הכוח", שייצג את הספורט האוסטרי בעולם. ...

... אחרי פטירתו נוסדה חברת ידידי הגאון בשם "אוהבי תורה" בוינה, לשם הוצאת כל כתבי היד המשמשים אוצר גדול לאנשי התלמוד. ...

... נולד בטרנוב בשנת תרי״ט (1959) ונפטר בוינה ביום ג׳ מרחשון תר״פ (1920). מאז עזב את בנדין, שבה ישב שנים רבות, כיהן ראש אב בית־דין בקראקא עד 1914. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לוינה שבה נשאר עד יום פטירתו, ושם נקבר. ...

... לאחר שחרורו מהצבא התמסר כולו לפעולה ציונית במפלגת צעירי־ציון, ואחר־כך במפלגה המאוחדת פוע״צ*(צ.ס.) שופע מרץ ויזמה. מעסקניה המובהקים של התנועה בזגלמביה ובפולין כולה. נשלח לכינוסים עולמיים ציוניים־סוציאליסטיים בפראג, וינה, דנציג, ברלין ועוד. השתתף כציר מפלגתו בקונגרס הציוני בציריך, 1939, שבועות מעטים ערב השואה. ...

... אחר כך קיימנו כינוס עמו, באולם בית היתומים, בהשתתפות 200 איש מבנדין והסביבה. לכינוס בא גם מולצ׳אדזקי, שהתחיל מדבר על שיתוף־פעולה של הנוער עם היודנראט. הגבתי בחריפות, והוא עזב את האסיפה. אריה מנשל סיפר על הפעולה במחתרת היהודית בוינה, על קורסים להשתלמות לנוער ועוד, והביע תקוותו, שעוד ייפתח שער לעליה.

... בתוך האוירה המתוחה הזאת נודע לנו, ל״ברית החלוצים", שעתיד לבוא לעירנו שליח מוינה בקשר לענייני עלית הנוער. דרוכים היינו לכל מגע עם החוץ, וביחוד לכל הקשור בארץ ישראל, לפי שנתונים היינו במצור ובבדידות וכמעט מנותקים מן העולם החיצוני והנה, יום אחד הודיע לנו בחור שעבד ביודנראט, שהשליח, אריה מנשל שמו — הגיע.

יתר על כן: בסוף 1942 נתקיים בחווה ביקור, שהוסיף עידוד וחיזוק לפעולת הנוער. מוינה הגיע לזגלמביה בדרכון מזויף אהרן מנשל, חבר המכבי־הצעיר, וקיים עם כל חוגי הנוער אסיפות ודיונים על הנושא "דרכו של הנוער היהודי בשעה זו". צעיר זה שימש זמר רב מקשר בינינו לבין לשכת הקשר של ההסתדרות בשווייץ, והיה מעביר אלינו ביולטינים וחומר על הנעשה בארץ־ ישראל ודינים־וחשבונות מפורטים כתובים במכונת־כתיבה (המכת- בים מוינה לבנדין לא עברו דרך צנזורה), ובהשפעתו הוקמה לשכת־ התיעצות לנוער מורכבת מנציגי תנועות־הנוער החלוציות, שהחליטו על עמדתם השלילית נגד היודנראט. החלטה זו העלתה את חרונם של אנשי היודנראט: מרין, מולצ׳דזקי ואחרים. מרין הזמין את נציגי הנוער מתוך הנחה, שאיש לא יעיז להתנגד לו, ודרש להעמידו בקשר עמו ותבע את הפיקוח על לשכת הנוער. אולם נציגי תנועות הנוער, הודיעו קצרות, שלא יסכימו לפעול תחת השגחתו של היודן־ראט. נוכח עמדתו האמיצה והאיתנה של הנוער מתחיל מרין )לאיים בדיכוי על כל נסיון לנהל פעילות בלי רשות היודנראט. הוא ממנה את מולצ׳דזקי בתור "קומיסר פוליטי" של הנוער. ברם, הנוער עומד על החלטתו, שלא ל ...