Mizrachi

... די גרינדונג־פארזאמלונג פון ״מזרחי״ און ״צעירי־מזוחי״. — ס׳ווערט געשאפן א בשותפותדיקע פארוואלטונג. — דאס צוזאמענשטעל פון דער פארוואלטונג. — די דעלעגאטן צו דער ערשטע "מזרחי" לאנד־ קאנפערענץ. — די בילדונג פון א זעלבסטשטענדיקע "צעירי־מזרחי" ארגאניזאציע. — די אקטיווע "צעירי־מזרחי" טוען ...

... היה פעיל בתנועת "המזרחי" בשלזיה ובזגלמביה. בתרפ״א עלה לארץ, ומאז משתתף בעתונים שונים בארץ ובחוץ לארץ על נושא הנגינה והשירה היהודית. גם כאן ממשיך פעילותו הציבורית, וכיהן זמן־מה מזכיר כללי בועד הפועל של הסתדרות "הפועל המזרחי" ועורך העתונות שלה. היה ציר בכמה קונגרסים ציוניים, חבר באסיפת הנבחרים השניה, חבר "אגוד סופרים דתיים", מזכיר המחלקה למסחר ותעשיה של הסוכנות היהודית"ועוד. ...

הרבי הזקן ביקר פעם בבנדין לרגל סיום ספר־תורה מיסודו של ר׳ מרדכי דוד גרוחובינה, ואף התאכסן בביתו. השמחה היתה אז גדולה במעוני החסידים. היה זה אחרי פטירת המר א דאתרא ר׳ הירש־הניך לוין. כרגיל התחילה מחלוקת בין חסידי גור לאנשי אגודת־ישראל לביו חסידי אלכסנדר ואנשי "המזרחי". שני הצדדים הציגו מועמדים למשרת רב ראשי בבנדין. עסקנים משני הצדדים באו לרבי מחנצ׳ין שישפיע על החסידים, ובפרט על חסידי חנצ׳ין, שיתמוך במועמדיהם. והרבי פנה לשני הצדדים בזה הלשון: "אני הכרתי "יהודים טובים" שכל מה שרצו לפעול פעלו בדרך התפילה, וליד השולחן בלי פוליטיקה". וכה מנע מחסידי חנצ׳ין לנקוט בעמדה מפורשת בכל מיני סכסוכים ומחלוקת. ...

... ן■• םייסוד הסתדרות המזרחי על־ידי הרב ריינם זצ״ל, הוקם 13 כעבור זמן־מה סניף של תנועה זו בבניין, שריכז בתוכו משמנה וסולתה של היהדות הדתית בעיר. ...

... באותם הימים, שנות השלושים, היו כמה מפלגות שלחמו על נפש הנוער ורצו למשכו אליו. מצד אחד עמדו המפלגות השמאליות הקיצוניות ששללו את הציונות והדת, ומצד שני עמדה ה״אגודה" ובנות "בית יעקב" שלה, ולחמה את מלחמתה בציונות, ובתווך עמדו תנועות נוער ציוניות כלליות. ה״מזרחי", "צעירי־מזרחי", "השומר־ הצעיר", "פועלי־ציון", "גורדוניה" וכד' ...

... הארגון משך אליו חברים מהחוגים הדתיים, וכן נצטרפו אליו חברים משורות "המזרחי" ו״אגודת־ישראל". ...

... עם הסתדרות החלוץ נמנו בתחילה בוגרי ארגוני הנוער והמפלגות שהזדהו בתפיסתן ובדרכן עם ארץ־ישראל העובדת. כלומר, עם תנועת הפועלים בארץ, אולם במרוצת הזמן גם שאר המפלגות הציוניות — ציונים כלליים והמזרחי — ייסדו אגודות החלוץ משלהן. ...

... מעסקני "המזרחי" הראשונים ומטובי מטיפיו. ב־1899 ביקר בבנדין ודרש בבית־הכנסת הגדול על הרעיון הציוני ועל שיבת ציון. דבריו עוררו את חרון־אפו של החוגים הדתיים האנטי־ציוניים, שהיו אז רוב מנין בעירנו. ...

ביקורו היחיד והחטוף של בן־גוריון בבנדין לא יישכח בזכרון אלה, ששמעוהו, והתרשמו מאישיותו המחנכת והמדריכה. הביקור נתן את תוצאותיו החיוביות בבחירות לקונגרס ה־18 בבנדין. רשימת א״י העובדת השיגה כ־650 קול, הרביזיוניסטים — למעלה מ־500, המזרחי — 300, ״על המשמר״ — 50 ו״עודלבנות״ — 5 קולות (המספרים לפי "דאס יידישע וואכענבלאט״, 1933) . ...

עם שחרור פולין משעבוד רוסיה ומגייסות הכובשים הגרמנים אחרי סיום מלחמת העולם הראשונה, נתחזקה התנועה הלאומית בעיר, ואף חסידי גור נתרבו. מחצר גור נתקבלה ההוראה לכבוש את הרבנות בכל מחיר. התנועה הציונית והמזרחי עמדו לצד הרב. חסידי גור מיררו את חייו ונמצא ביניהם אחד שהלשין עליו לפני שלטונות פולין, שהוא משחרר בחורים יהודים מגיוס לצבא, והרב נאלץ להימלט מפולין ולעזוב את ארץ הולדתו? ואחרי שפינה את מקומו בא לכאן כרב העיר, גיסו של הרבי מגור, ר׳ חנוך־צבי לוין ז״ל (נכדו של הרבי חנוך לוין מאלכסנדר). ...

בסוף תקי״ץ תרס״א עזב את פולין, לפי דרישת בנו שישב באמריקה, ונסע לניו יורק. אף שם נרתם מיד בעול "המזרחי". עמד בקשרי מכתבים עם עסקני "המזרחי" בבנדין. נתמנה מורה בבית־ספר ללימודי קודש, כינס אספות ברובעים שונים של נידיורק, נבחר ציר לועידה הארצית השנתית (השמינית) של "המזרחי" באמריקה, בנשיאותו של הרב מאיר ברלין. היה פעיל ברובע הארלם, ועזר להרחבת השפעת "המזרחי" ולריבוי מספר חבריו, קיבל פני אורחים מאירופה (ובהם אדמו״ר "המזרחי" רבי מנדיל לנדוי מזאבירצ׳ה), עמד בקשרים עם הרב ברלין ועם מנהיגי "המזרחי" באמריקה, הופיע בנאומים בבתי כנסיות והתפרסם כנואם עממי. בכל מכתביו הדגיש שאיפתו לציון. ...

**יפום מיוחד במינוי היה. מראשוני תנועת "המזרחי" בבנדץ, 1■■ לה הקדיש חלק גדול מחייו. ...

... כיושב־ראש "המזרחי" בבנדין השתתף במסירות בכל המגבית של הקהק״ל, קרן היסוד ובמגבית למען מוסדות "המזרחי". ביתו שימש תמיד בית־ועד לשליחי המגבית (הש"ל פרבשטיין, לייב יפה, הרב רובינשטיין ז״ל ואחרים). גם רעיתו: איטה בוכוויץ לבית שנברג הידועה בעירנו, השתתפה באופן פעיל בחיים הציוניים והיתה חברה מסורה בועד ויצ״ו. ...

... בעל בית מסחר סדקית, מורה בבית־הספר "מזרחי", ואף יום לא החסיר לבוא למועדון התנועה. חבר הקורטוריום של ביוד הספר הראשון של המזרחי בפולין בתרס״ט. חבר ועד )המזרחי, מראשי צעירי־המזרחי. מרצה בשעורים על נושאים שונים, מורשה להפצת שקלים, חבר במועצת הקק״ל העירונית, חבר במועצה הגלילית של המזרחי והסביבה. נואם מטעם המזרחי בערים ועיירות ובאספות ציוניות, ציר לועידות, פעיל בהנהלת "גוש העצמאים" בבנדין. חבר המועצה הראשית של צעירי־המזרחי בפולץ.

... מראשוני הציונים בעיר אחרי המלחמה הראשונה, חבר הועד הציוני, ועם יסוד המזרחי היה מראשוניו. ראש מפעליו בסוסנוביץ — ד,בנין הגדול והמפוא ר של "מושב זקנים". ...

... מתחילת ישיבתו בוארשה התקרב י. יפת לתנועת "תורה ועבודה" והמזרחי. כאן מצא כר נרחב לעבודת תרבות וחינוך ברוח הציונות, העבודה שאליה היה קשור. במשך כל שנות ישיבתו בוארשה היה יהודה חבר פעיל במוסדותיה העליונים של תנועת תורה ועבודה ואף היה ציר לקונגרס הציוני בג׳ניבה לפני פרח המלחמה העולמית (תרצ״ט) ולועידותיה העולמיות של הסתדרות המזרחי.

עם עזיבת הרב אלימלך ניפלד את פולין ועליתו לא״י נתמנה יפת במקומו כעורך שבועון התנועה "די יידישע שטימע" ב*1932 ובעל־כרחו נכנס לשטח הפוליטיקה. מלבד מאמרים ראשיים שכתב בכל גליון בבעיות שעמדו על סדר היום וחברותו בהנהגה הראשית של המזרחי ושל "תורה ועבודה" נכנס כחבר גם בהנהלה הראשית של "יבנה", מייסד הספריה העממית שעל־יד "יבנה" ופעיל מאוד בעריכת שורת ספרים וחוברות בהוצאה זו וחומר מתאים לתנועה. ...

הוא מילא את תפקידו כרב ביושר ובאמונה, בעל הדרת פנים היה כאביו, הדור בלבושו, מטבעו מצניע לכת וטוהר מידות. התמסר למוסדות השונים ברוח אביו, וביחוד ל״ביקור חולים". נואם ודרשן מצליח. ירש מאביו את החיבה לרעיון הציוני, אך בגלל מלחמת החסידים נגדו בבחירות היסס להופיע בריש גלי לצד הציונים והמזרהים, ורק אחרי חיזוק המזרחי בפולין בכלל ובבנדי נצטרף אליו, ואף השתתף בועידה הארצית השניה של המזרחי בוארשה (כח ניסן־אייר תרע״ט). נתחבב על הקהל בבנדי ועמדתו נתחזקה. ...