Jewish National Fund

... די ציוניסטישע ליטעראטור איז צוגעשיקט געווארן דורכן הויפט־ ביורא פון יידישן נאציאנאל־פאנד אין קעלן, אויף דער אדרעס פונעם קאטאוויצער ציוניסטישן עסקן, אדוואקאט ד״ר ווייסמאן (וווינט הייגט אין בויטן3 * * * * * 9 און פון דארט זענען די טראנספארטן אדורכגעשמוגלט געווארן קיין בענדין. ...

... עולה לתורה געווען, אפגעזאגט די ברכות, געסרונקען "?!חיים" אץ ברוך שפטרני... כ׳האב באקומען פץ טאט ן א גיקל־זייגערל, געפלאנצ ט א בוים אין יער־הרצל פון קק"ל — אץ דאס איז אלץ. די תפילין מיינע, גאך פץ דאמאלס, ממש אן אנטיק, האט שוין מיין זון באצייטנ ם פץ מיר געירשנט...

... אין זיין רעדע שטעלט ער זיך ברייטער, אפ אויפן באדייטונג פון דער פראקלאמירטער אקציע דורכן קרן קימת לישראל "הגלילה", וועמענס ציל ס׳איז אויסצוקויפן וואס מער ערד אין גליל־טייל פון ארץ־ישראל. ...

... פץ קרן קימת לישראל ...

התחלנו בהסבר המקיף בין בנות העיר. אחרי זמן מה הצטרפו אלינו חברות נוספות. נעשו פעולות כלל ציוניות כמו קק״ל, החלוץ־ המזרחי, וכו,. בפעולות תרבותיות יש לציין במיוחד את החברים משה אופנהיים, משה לוין ומנלה הי״ד, ויבל״א ח. מ. זילברברג, וזליג מטל, שהקדישו מזמנם באופן קבוע והרצו לפנינו על בעיות התנועה, תולדות הציונות, ידיעת הארץ, יהדות וכאשר נתנו תוכן רב לתנועתנו. ...

... ברשותנו ספריה גדולה, הכוללת ספרים מובחרים בספרות כללית ועברידיהודית ואוהדיגו מבקרים בהן. בחול־המועד סוכות מארגנים "יום־פרח" (בלימל־טאג), ששני שלישים מהכנסותיו נועדו לקהק״ל ושליש אחד לספריתנו. ייסדנו הסתדרות נוער "השחר" המונה 120 חברים". ...

של היושב־ראש ד* ר רכטמן נמסרודינים. והשכונות ע*י ם יינצצר ג (מזכירות), לוגדנר, (גזברות), זיגרייך (ועד התרבות), ב. ליור, (עתונות). החברים המפל, לונדנר וזיגרייך הרצו על פעולתנו להבא. בויכוחים על הדו״ח וההרצאות השתתפו חברים רבים שהביעו הכרתם לועד שעשה הכל למען חיזוק המפלגה והתפתחותה. באחרונה הרצח חברנו מ. המפל על הועידה השלישית של הסתדרות העובדים בארץ ישראל. ב־29 בינואר ש.ז. נערכה אסיפודיסוד של "גורדוניה" המתעוררת מחדש לפעולה, המורכבת הפעם מבני־נוער של השכבות העממיות והמושתתת על יסודות חלוציים. פתח אריה ליור, וד״ר רכטמן הרצח על חשיבות תנועת "גורדוניה" ומקומה בתנועת הנוער היהודית. נשמעו ברכות מטעם התאחדות — הח׳ שניצר, ״השחר״ — לוסטיגר, השומר הצעיר — שפייזר, ״תרבות״ — אלטמן ונציגי החלוץ, הקהק״ל והליגה למען א״י העובדת. הח׳ מרדכי המפל הרצח על א. ד. גורדון ומשנתו, ושלמה ניימרק על תפקידי הנוער בשעה זו".

נ#י ריצו עסוקוו ! הי וכפע ם בפענו בעריכו ! נלז&י ם ושווג|י 8 ("באזארים") שהי ו אצלנ ו לשם־דב ר והכנסת ם קוד ש לקר ן הקיימ ת ולמוסדות ויצ ו באר ץ ישראל . ...

— הפרנסים אברהם ליור (אמריקה) ומשה רוזנקר (ישראל), קרן היסוד — נטע לוגדגר (ניספה), התאחדות — דוד ליור, הסתדרות נשים ״ויצו״ — חברת העיריה, גברת נחרוטנר (ניספתה), סיעת ״התאחדות״ בעיריה — ד״ר רבטמן, ״תרבות״ — המורה א. ז. בורנשטיין (ניספה), הלשכה הראשית של הקהק״ל בוארשה — מרת לאה ויגדור וביץ (נפטרה בישראל), ועד ההורים של גורדוניה — מרת צ׳רנוכה (ניספתה), החלוץ — יהודה אנזלביץ (ניספה), ליגה למען א״י העובדת — אבא גרויעער (ניספה), הנוער הציוני — משה הורוביץ (ישראל), ״השחר״ — יהודה קליינר (נפל בקבוצת חולדה, 1938), "גורדוניה" בסוסנוביץ ודומברובה — הלל מנקרסקי־־קמחי וצבי מגרק־ ביץ־מגן, ההנהגה הגלילית — אברהם פריד (שלושתם בישראל). ...

... מותיקי העליה השניה וההתישבות. ממייסדי נהלל. בבנדין ביקרו בשנות העשרים בקשר למפעל הקרן הקיימת לישראל בסיסמה — "מאה אלף דונם תוך שנה אחת", שהוכרז

... מפעילי הקרן הקיימת לישראל. סופר. לבנדין בא בשנת 1933. ועדת הקה״קל, על עסקניה המסורים, עשתה כל ההכנות לביקורו. בתחנת הרכבת חיכתה לו משלחת, וילדם של מרים ודוד ליור, מנחם בן השש, הגיש לאורח זר פרחים ובירכהו בעברית. ...

... ביקר בבנדין ב־1938, כחבר הדירקטוריון העולמי של הקרן הקיימת לישראל ושליחו למגבית "יער החמישה", שהוכרזה להנצחת חמשת חברי גורדוניה שנרצחו בהרי ירושלים במאורעות. עליה בידי הרצפלד, ששמו הלך לפניו, לעורר סביב המפעל התרוממות רוח יוצאת מן הכלל והפך את רעיון גאולת־הקרקע לשירת האדמה. ...

... כיושב־ראש "המזרחי" בבנדין השתתף במסירות בכל המגבית של הקהק״ל, קרן היסוד ובמגבית למען מוסדות "המזרחי". ביתו שימש תמיד בית־ועד לשליחי המגבית (הש"ל פרבשטיין, לייב יפה, הרב רובינשטיין ז״ל ואחרים). גם רעיתו: איטה בוכוויץ לבית שנברג הידועה בעירנו, השתתפה באופן פעיל בחיים הציוניים והיתה חברה מסורה בועד ויצ״ו. ...

... בעל בית מסחר סדקית, מורה בבית־הספר "מזרחי", ואף יום לא החסיר לבוא למועדון התנועה. חבר הקורטוריום של ביוד הספר הראשון של המזרחי בפולין בתרס״ט. חבר ועד )המזרחי, מראשי צעירי־המזרחי. מרצה בשעורים על נושאים שונים, מורשה להפצת שקלים, חבר במועצת הקק״ל העירונית, חבר במועצה הגלילית של המזרחי והסביבה. נואם מטעם המזרחי בערים ועיירות ובאספות ציוניות, ציר לועידות, פעיל בהנהלת "גוש העצמאים" בבנדין. חבר המועצה הראשית של צעירי־המזרחי בפולץ.

בימי הועד של נציגי יהודי פולין בארץ בימי המלחמה הגיע משם עוד חומר וידיעות בצורת דו״חים וביולטינים שבהם נזכרו מפעם לפעם שמות חברי המזרחי הפעילים, ובהם לא נפקד שמו של יפת. מספרות המחתרת נודע שיפת ניהל עם רוזנבוים (מנהל מחלקת החרדים של הקק״ל בפולין) את המטבח העממי העירוני. הוא היה המטפל העיקרי בפעולת חידוש בתי הספר לילדים במחתרת וארשה, והוא אירגן את בתי־הספר של "יבנה", ודוקא בזמן הקשה ביותר בגיטו, חטיפת העסקנים ל״משלוח" בידי שוטרי הנאצים, והוא סיכן את חייו יום יום יום בפעולתו החיונית. אחרי שנתקבל רשיון משלטון הנאצים למועצת היהודים בגיטולפתוח בתי-הספר לילדים, קרא נשיא הקהלה צ׳רניאקוב להתיעצות נציגי כל ארגוני בתי־הספר כיצד לבצע את הרשיון. יפת טיפל מטעם "יבנה" בכל הענינים המעשיים. הוא נמנה עם העסקנים המדיניים שהשתדלו להדגיש את האופי הצבורי של העזרה היהודית העצמית, בניגוד למועצה היהודית, והיה מסור לכל דבר שטיפל בו.

... מיר זענען אתך טעטיק אויפן נאציאנאלן געביט: פארן קערן קיימת לישראל, קרן היסוד, קרן־המגן, קרן למען עליודהנוער, און מיר באטייליקן זיך אין אלע מגביות פאר מדינת ישראל. לעצטנם האט א גרויסער טייל פון אונזערע חברים געצייכנט די ישראל־באנדם. אונזער פאריין איז תמי ד געווע ן נייטראל, נישט פארשנדיק קיינעמם פאליטישע אנשתאונגען, אבער דאם האט ...

... דזשואיש אפיל", דעם געווערקשאפטן־קאמפיין, דעם קרן קיימת לישראל, דער געזעלשאפט "ארט" און נאך אנדערע וווילטעטיקע ארגאניזאציעם. ...

ווען אין שטאט ווערט סראקלאמירט א געלט-אקציע פאר קרן היסוד און קרן קרן הקיימת, איז ער תמיד געגאנען בראש פון די אנגעזעענסטע תורמים, צאלענדיק 10% (מעשר) פון די געזאמעלטע געלטער. ער האט אויך על פי רוב געגעבן פאר נישט ציוניסטישע פאנדן: פאר ישיבות, פארשידענע קולטור-אינסטיטוציעס ("ייווא", "תרבות") הכשרה באדערפעגישן, ספארט-צוועקן. ער האט קיינעם נישט אפגעזאגט, מען מען האט זיך געווענדעט צו אים, און צוליב דעם איז ער געווען דורך אלעמען געשעצט . ...

לאסאיזנישטבאקאנ ט — מ׳ווייס ט אבער, אז שוין אין לי יארן 5—1904 איזערגעוועןאין בענלין. אלע יארן געארבעט אלם שניילער״געזעלן ביי יואל שניילער אין בית״המדרש גאס. אבער לאס שניירעריי איז ביי אים געווען א נעבן״זאל, — זיין לעבן איז באשטאנען פון ציוניזם און העברעאישע קולטור. טעוול האט בעהערשט לי העברעאישע שפראך און איז געווען א לייענער און קויפער פון העברעאישע זשורנאלן און ביכער. געווען זייער פאפולער. א געלאסענער, א רוהיקער, אלעמענס פריינד, מיט קייבעם נישט געהאט קיין סכסוכים. וועגן אים קען מען זאגען, אז ער איז געווען א שטיק ציוניסטישע ענציקלאפעליע. אינפארמאציעס ווי אויך ציפערן וועגן קאלא" ניאל״באנק, קרן קיימת, הכשרת היישוב א. אז. וו. האט מען געקענט בא" קומען ביי טעוולען. ...

הבמה מקושטת ברגלינו ובסיסמאות חלוציות. בנוכחות 600 איש פותח בעברית ה׳ מרדכי המפל, יושב־ראש החלוץ בבנדין. אחר כך הושמעו ברכות מטעם הליגה למען א״י העובדת, מפלגת פועלי ציון, הקהק״ל, "השחר", "פרייהייט", "גורדוניה" ועוד. לויטה מדבר על מאורעות הדמים בארץ ישראל. בישיבה הבאה, באולם ה״התאחדות", הרצא לויטה על הנושא: "יסודות תנועת העבודה היהודית בארץ־ישראל". בשיחה סביב ההרצאה השתתפו רבים. נשמעו דינים וחשבונות מהסניפים, שמהם יש לראות, כי החלוץ בזגלמביה גדל והולך ונוספים לו כפעם בפעם חברים חדשים. נבחר ועד מחוזי חדש עם מקום מושבו בבנדין". ...

... כך שיתפו פעולה חברי תנועת הצה״ר במגביות קרן היסוד, וקה״ק ובהפצת השקלים בין חברי התנועה ואוהדיה. ...

... ביקר בעירנו ב־1924, בימי זוהרה של התנועה הציונית ובעצם העליה הגדולה של יהודי פולין לארץ. עוד קודם לכן הפצירו בו אגודות שונות בבנדין ("השחר", הקהק״ל, ההסתדרות הציונית) שיואיל לבקרנו, אך תמיד טרוד ומוטרד היה. ואך במלאת 20 שנה למות הרצל, נענה להזמנת ועדוהיובל שלי ד "תרבות", שערכה עצרת אבל לזכר חוזה הציונות. ...

... בארץ הקים מחדש ביתו, שהיה פתוח לכל דורש. סורר בעבודה, שלא היתה נוחה לו ביותר, אולם התמסר במלוא כשרונותיו הארגוניים למוסד שהודרך על ידו והכניס בו שיטה וסדר. היה חבר המועצה הדתית בתל־אביב—יפו, חבר הלשכות הראשיות של קרן היסוד והקה״קל, חבר הנהלת הקונגרס היהודי העולמי, חבר מועצת התאחדות עולי פולין וכיהן שנים הרבה נשיא "ארגון יוצאי זגלמביה" בארץ, שבשבילו פעל הרבה. מחצית היובל עמדתי במחיצתו של המנוח בחו״ל ובארץ — מאז עלייתו, וטוב היה לי בצל קורתו. הוא סמך עלי כמזכירו באירגוננו. ...