WIZO

דומני, לא היתה אשה. בעלת הברית הציונית, שלא מצאה מקומה בוויצו, תודות למרצן הרב של שתי העסקניות הנזכרות ועוזרותיהן הנאמנות. המנוחה חנה רוטנר, המתכננת והמוציאה לפועל, היתה אשה משכילה ונואמת נדירה בין נשים, שלטה בעברית ונאומיו*. בלשון זו קסמו לכל. זכורני ביקורו של נחום סוקולוב בקטוביץ בשנות העשרים, כאשר המנוחה רוטנר קבלתהו בברכה עברית נמלצת שהמנהיג הציוני הדגול התרשם ממנה, ־ לחץ ידה והפליג בשבחה. היתה חברה במוסדות המרכזיים של ויצו בפולין ומשתתפת בכל ועידותיה. ...

... גולת הכותר ת בפעול ת ויצ ו הי ה גן־הילדי ם העברי , המוס ד החינוכי היהוד י היחיד י בבנדי ן שפעולת ו בלש ת העברית , נתחנכ ו בו במש ך למעל ה מעש ר שנו ת קיומ ו מאו ת ילדים , שר ק ■אחדי ם מהם נשאר ו בחיים . ביאלי ק ביק ר ב״גן " והזי ן עיני ו בתינוקו ת ש ל בית־רבן השרי ם שירי ם בעברית . ...

— הפרנסים אברהם ליור (אמריקה) ומשה רוזנקר (ישראל), קרן היסוד — נטע לוגדגר (ניספה), התאחדות — דוד ליור, הסתדרות נשים ״ויצו״ — חברת העיריה, גברת נחרוטנר (ניספתה), סיעת ״התאחדות״ בעיריה — ד״ר רבטמן, ״תרבות״ — המורה א. ז. בורנשטיין (ניספה), הלשכה הראשית של הקהק״ל בוארשה — מרת לאה ויגדור וביץ (נפטרה בישראל), ועד ההורים של גורדוניה — מרת צ׳רנוכה (ניספתה), החלוץ — יהודה אנזלביץ (ניספה), ליגה למען א״י העובדת — אבא גרויעער (ניספה), הנוער הציוני — משה הורוביץ (ישראל), ״השחר״ — יהודה קליינר (נפל בקבוצת חולדה, 1938), "גורדוניה" בסוסנוביץ ודומברובה — הלל מנקרסקי־־קמחי וצבי מגרק־ ביץ־מגן, ההנהגה הגלילית — אברהם פריד (שלושתם בישראל). ...

... בשהותו בעיר ביקר האורח בבתי־הספר "יבנה" ושל "המזרחי", שוחח עם התלמידים ואמר להם, שיהיו בנים נאמנים לעמנו, לארצנו ולשפתנו. הופעתו של ביאליק היתה לתלמידים חוויה עמוקה, חד־פעמית. כן ביקר ב״גן הילדים" העברי שלי הסתדרות נשי "וויצו". ערב צאתו את העיר כעבור שבוע ימים, בהתארחו בבית משפחת חיים וחנה שיין (נפטרו בתל־אביב), נערכה לכבודו מסיבה ...

והלהיבו. הרושם הטוב של הרצאותיו היה ניכר בכל. בראש המגבית של הקה״ק התיצב הנדבן הנודע שמעון פירסטנברג, שכל כך הרבה עמל למען עירנו ולמען ארץ־ישראל. בגימנסיה נערכו מסיבות ו״בנקטים" בהשתתפות עשירי העיר, והאורח נאם לפניהם והתרימם בסכומים ניכרים. כל המפלגות הציוניות, ארגוני הנוער וביחוד נשי "וויצו" היטו שכם למפעל. ...

אמנם, מאז ומתמיד נתברכה עירנו בנשים צדקניות ועסקניות נאמנות, שעמלו הרבה בחברות צדקה לנצרכים, לקשיי־יום ולמרי־ נפש, במוסדות עזרה לילדים עזובים, ליתומים ולחולים ועשו גדולות למענם, אך המנוחה רוטנר, עלתה, ללא ספק, על כולן במרצה התוסס, במעופה המרקיע ובאופיה לבלי־חת. אשודחיל בעלודחו מופלא, ששמה הלך לפניה ובזכות מעשיה הרבים יצאו לה מוניטין אף מחוץ לתחומי עירנו, ולעתים קרובות נתבקשה להופיע ברבים בקהילות הסמוכות אלינו, כאחת מראשי התנועה הציונית בפולין ברמתה, ברחבות אפקיד, ובידיעותיה בשפה העברית ובתנ״ך. ולא בכדי הצטערו נשי הסתדרות "ויצו" במרכזן בוארשה, שחברתן נכה רוטנר, מהמעולות שבעסקניותיהן בערי־השדה, רחוקה מהן ולא אחת "שאלוה" לתפקידים חשובים שונים.

... כיושב־ראש "המזרחי" בבנדין השתתף במסירות בכל המגבית של הקהק״ל, קרן היסוד ובמגבית למען מוסדות "המזרחי". ביתו שימש תמיד בית־ועד לשליחי המגבית (הש"ל פרבשטיין, לייב יפה, הרב רובינשטיין ז״ל ואחרים). גם רעיתו: איטה בוכוויץ לבית שנברג הידועה בעירנו, השתתפה באופן פעיל בחיים הציוניים והיתה חברה מסורה בועד ויצ״ו. כן כיהן כחבר פעיל בקהילה היהודית, בלשכת המסחר, באירגון הסוחרים, בועד הגימנסיה ע״ש ש. פירסטנברג ועוד. ...