Tarbut

... ער איז געווען סעקרעטאר פון "תרבות", פון לע ר ציוניסטישער אר" גאניזאציע, פאלעסטינע״אמט, שקלימ״קאמפיין, און זיין ארבעט איז געווען א נישט״באצאלטע. אויך כבוד האט ער נישט פארלאנגט.

... בזמן ההוא ארגנה "תרבות" קורסים לעברית, וממיטב הבנות של עירנו נרשמו לקורסים אלה, רבות מבין התלמידות היו בלתי מארוגנות. ארגוני הנוער הציוניים, שהיוו את ה״תרבות", רצו לזכות בבנות אלו על־ידי הסברה. הדתיות ביניהן הסתייגו. הן חיפשו תנועה דתית לאומית, ואז הורגש בחסרונה של תנועה זו. ...

של היושב־ראש ד* ר רכטמן נמסרודינים. והשכונות ע*י ם יינצצר ג (מזכירות), לוגדנר, (גזברות), זיגרייך (ועד התרבות), ב. ליור, (עתונות). החברים המפל, לונדנר וזיגרייך הרצו על פעולתנו להבא. בויכוחים על הדו״ח וההרצאות השתתפו חברים רבים שהביעו הכרתם לועד שעשה הכל למען חיזוק המפלגה והתפתחותה. באחרונה הרצח חברנו מ. המפל על הועידה השלישית של הסתדרות העובדים בארץ ישראל. ב־29 בינואר ש.ז. נערכה אסיפודיסוד של "גורדוניה" המתעוררת מחדש לפעולה, המורכבת הפעם מבני־נוער של השכבות העממיות והמושתתת על יסודות חלוציים. פתח אריה ליור, וד״ר רכטמן הרצח על חשיבות תנועת "גורדוניה" ומקומה בתנועת הנוער היהודית. נשמעו ברכות מטעם התאחדות — הח׳ שניצר, ״השחר״ — לוסטיגר, השומר הצעיר — שפייזר, ״תרבות״ — אלטמן ונציגי החלוץ, הקהק״ל והליגה למען א״י העובדת. הח׳ מרדכי המפל הרצח על א. ד. גורדון ומשנתו, ושלמה ניימרק על תפקידי הנוער בשעה זו".

... לא היה שליח מארץ ישראל, אם זה ביאליק שעשה אצלנו למען הספר העברי, לייב יפה מטעם קרן־היסוד, אברהם הרצפלד מטעם הסוכנות היהודית, דניאל פרסקי מטעם "תרבות" ועוד ועוד, שנשי ויצו לא תושטנה להם מלוא עזרתן. ...

... אגודת "עבריה" מצאה המשכה באגודת "תרבות", שנוסדה בעירנו כעבור זמן.

... בשנות העשרים הראשונות נוסדה אגודת "תרבות", מסונפת למרכז בוארשה, להחדרת העברית בכל חוגי הציבור ופיתוח רשת חינוך עברי. עם "תרבות" נמנו כל המפלגות הציוניות המקומיות, פרט ל״מזרחי", בעל רשת בתי־ספר משלו. פועלי־ ציון — צ. ם. נמנו עם חסידי ציש״א (נאציאנאלע יידישע שול־ ארגאניזאציע) אך כיבדו את השפה העברית ואילו פועלי ציון שמאל הכירו בצי״ש א (צענטראלע ייד. שול ארגאניזאציע) וחייבו חינוך ותרבות בלשון יידיש. ...

מורי לעברית במשך כל שנות לימודי. כל "גירסא דינקותא", כל מה שלמדתי מפיו, שמור בזכרוני. הוא היה אדם אציל-רוח ובעל סגולות נעלות. ידע את שפתנו וספרותה לעמקן. בשל פיו העדין ויפי־נפשו, נהגו חלק מחניכיו להטרידו, ולא אחת ראיתיו עומד נבוך נוכח תלמידיו, שהקניטוהו, אך הוא סלח להם משובתם. הייתי מבאי־ביתו (אשתו ז״ל, למשפחת פרגר הנודעה, שרק בנה בלבד, יהודה, שרד לפליטה ונמצא בארץ) ויחד עמלנו באגודת "תרבות" להפצת העברית בשכבות העם בבנדין. בתו הנקה, נערת חן, מפעילי גורדוניה, שהעברית היתה שפת־האם שלה — כמה תקוות תלינו בה לרגל כשרונותיה ומידותיה, אולם היא ניספתה מות קדושים עם אנשי המחתרת. ...

... ביקר בעירנו ב־1924, בימי זוהרה של התנועה הציונית ובעצם העליה הגדולה של יהודי פולין לארץ. עוד קודם לכן הפצירו בו אגודות שונות בבנדין ("השחר", הקהק״ל, ההסתדרות הציונית) שיואיל לבקרנו, אך תמיד טרוד ומוטרד היה. ואך במלאת 20 שנה למות הרצל, נענה להזמנת ועדוהיובל שלי ד "תרבות", שערכה עצרת אבל לזכר חוזה הציונות. ...

... להזמנת "תרבות" ביקר בבנדין ב־1925. את הרצאתו על בעיות מדיניות באו לשמוע המונים, שהיה ידוע להם ממאמריו שובי הלב ב״היינט" הוארשאי וב״נובי דזענניק" הפולני בגליציה. הרצאתו היה תענוג רוחני לשומעיה. ...

לפי הזמנת אגודת "תרבות" ביקרה בעירנו ב־1927 המשוררת ממוצא רוסי, אלישבע, בלווית בעלה, מ״ר ביחובסקי, המורה שלה לעברית, בהיותה עוד ברוסיה. ...

*) ראוילציון פרט מעניין מעמידתה הגאה בעירייה: פעם, .בויכוח על התקציב העירוני, הציעה הענקת סכום כסף לאגודת "תרבות". אנטישמי אחד מסיעת ה״אנדקים" התנגד לכך, באמרו, שאין היהודים בפולין משתמשים בשפה העברית המשמשת לפולחן דתי בלבד. בו ברגע קמה המנוחה רוטנר והתחילה מדקלמת משירי ביאליק. מעמד מזהיר זה, שלא יישכח, עשה רושם כביר על כל חברי העירייה והאורחים הנוכחים. התקציב ל״תרבות" בסך אלף זהוב — אושר. הופעה אמיצה זו זכתה להוקרה בכל חוגי העיר ובעיתונים, שדיברו בשבחה. ...

גזצית אישיות החווילה האידיאליזם היתה מוק& חגני״נו4*(* . שעליהם האצילה מאורה שפע דעת . היתה בה מזיגה מוצלחת של אירופיות ויהדות . בשנת 1925 ביקרה בארץ־ישראל לרגל פתיחת האוניברסיטה בירושלים , יחד עם משלחת מורים מטעם הסתדרות "תרבות" בוארשה . ...

ווען די פאליטישע טעטיקייט איז לעגאלעזירט געווארן דורך די דייטשן בעת דער ערשטער וועלט-מלחמה, עפענען זיך פאר אים ברייטע האריזאנטן פון ציוגיסטישער ארבעט, און ס׳איז נישט פארהאן קיין שום צוויי ג אין וועלכן ער זאל גישט זיין טעטיק. ער ארגאניזירט רעפעראטן, וואל-מיטינגען צו די שטאנדראט און קהילדדוואלן, אויפקלערונגס-פארזאמלונגען פארן שקל, קרךקיימת, קרךהיסוד, תרבות און נאד. אומעטום שפילט ער די ערשטע פידל און גיט א ביישפיל פון איבערגעגעבענער ארבעט פון א טרייען עסקן. אפילו זיינע קעגנער רעספעקטירן אים, וויסנדיק, אז ער טוט זיין ארבעט באמונה שלמה און מיט פיל ערלעכקייט. ...

... בגליון העתון מיולי, 1921 קוראים אנו: "כאשר הגיענו החוזר מהמרכז התכנסנו לאסיפה, שקידמה בברכה את ההתאחדות העולמית של הפועל־הצעיר וצעירי־ציון. פה אחד הוחלט להצטרף לתנועת ״התאחדות״ החדשה, שתפיסתה הפוליטית קרובה ללבנו, וסיכויי התפתחות נרחבים לה בעירנו ובכל הסביבה. אין ספק, שבמרוצת הזמן נהיה גורם חשוב בצבור היהודי. המחסור במעון עצמי הוא לנו מכשול בפעולתנו הנעשית בחדר הלא־נוח של אגודת "תרבות". ביקר אותנו הלל ליפשיץ והרצה על הנושא: "לקח מאורעות הדמים בארץ ישראל (1921)״.

— הפרנסים אברהם ליור (אמריקה) ומשה רוזנקר (ישראל), קרן היסוד — נטע לוגדגר (ניספה), התאחדות — דוד ליור, הסתדרות נשים ״ויצו״ — חברת העיריה, גברת נחרוטנר (ניספתה), סיעת ״התאחדות״ בעיריה — ד״ר רבטמן, ״תרבות״ — המורה א. ז. בורנשטיין (ניספה), הלשכה הראשית של הקהק״ל בוארשה — מרת לאה ויגדור וביץ (נפטרה בישראל), ועד ההורים של גורדוניה — מרת צ׳רנוכה (ניספתה), החלוץ — יהודה אנזלביץ (ניספה), ליגה למען א״י העובדת — אבא גרויעער (ניספה), הנוער הציוני — משה הורוביץ (ישראל), ״השחר״ — יהודה קליינר (נפל בקבוצת חולדה, 1938), "גורדוניה" בסוסנוביץ ודומברובה — הלל מנקרסקי־־קמחי וצבי מגרק־ ביץ־מגן, ההנהגה הגלילית — אברהם פריד (שלושתם בישראל). ...

... ד״ר קלומל דבק בציונות כל שנות חייו. משכיל וסוחר. לא רדף אחר הכבוד, וחבריו עשוהו ראש למוסדות ציוניים. לא חסך עמלו וממונו, קיים את מוסדות "תרבות/ בקורו של לייב יפה בבנדין לרגל מגבית קרן היסוד, 1928 ...