Agudat Israel

... הגם ס׳האבן אין דער שטאט געווירקט צוויי רבנים, וועלכע האבן געהערט צום "מזרחי" און "אגודת ישראל". פץ צייט צו צייט האבן זיי געהערט אין פארשידענע קרייזן שטימען, ...

אזוי האט ער אנגעהויבן צו ארבעטן לטובת הכלל שלא על מנת לקבל סרס. נישט געקוקט דערויף וואס ער איז געווען א גרויסער למדן און א בקי אין ש״ס און פוסקים, האט ער זיך נישט געשעמט זיך אפצוגעבן מיט דעם געוויינלעכן פאלקסצמענטש, וועלכער האט זיך גענויטיקט אין זיין הילף, ער איז געווען א איד א חכם, און געוווסט ווי צו רעדן מיט מעגטשן, ארייב־ געווארסן א ווערסל ווו מ׳האט געברויכט. און נישט געקוקט דערויף וואס ער איז געווען א שטארק פרומער, א מיטגליד פון אגודת ישראל, דאך איז ער געווען געשעצט און געליבט אין אלע קרייזן פון דער יידישער באפעל־ קערונג. פון די ציוניסטן ביז די לינקע גרופירונגען. ווייל ער איז געווען פון די עסקנים וואס האבן געארבעט מיט ערלעכקייט און איבערגעבענהייט פארן כלל. ...

הרבי הזקן ביקר פעם בבנדין לרגל סיום ספר־תורה מיסודו של ר׳ מרדכי דוד גרוחובינה, ואף התאכסן בביתו. השמחה היתה אז גדולה במעוני החסידים. היה זה אחרי פטירת המר א דאתרא ר׳ הירש־הניך לוין. כרגיל התחילה מחלוקת בין חסידי גור לאנשי אגודת־ישראל לביו חסידי אלכסנדר ואנשי "המזרחי". שני הצדדים הציגו מועמדים למשרת רב ראשי בבנדין. עסקנים משני הצדדים באו לרבי מחנצ׳ין שישפיע על החסידים, ובפרט על חסידי חנצ׳ין, שיתמוך במועמדיהם. והרבי פנה לשני הצדדים בזה הלשון: "אני הכרתי "יהודים טובים" שכל מה שרצו לפעול פעלו בדרך התפילה, וליד השולחן בלי פוליטיקה". וכה מנע מחסידי חנצ׳ין לנקוט בעמדה מפורשת בכל מיני סכסוכים ומחלוקת. ...

... פרק מיוחד מהווה מאבקם הקשה של הציונים בקהלה היהודית, שאותה השתוקקו לכבוש אנשי אגודת ישראל עם מקורביהם, ולפעמים היתה ידם על העליונה עקב תמיכת השלטונות בהם. כן ניהלו הציונים בשנות העשרים הראשונות מערכה סביב כסא הרבנות, במגמה להושיב על כס הרבנות אישיות בעלת עמדה ציונית — וללא הצלחה.

... פועלי אגודת ישראל בבנדין היו מבין יוצרי רעיון העבודה הדתי ויוזמיו בקרב המוני עמלים חרדים. תנועה זו היתד, סמוכה תחילה לארגון העולמי "אגודת ישראל", כהסתדרות נוער מורכבת פועלים דתיים, שתנאיהם הסוציאליים דחפום מהחדר ומהישיבה לעבודה בבתי־מלאכה או בחנויות. השאיפה לשמור אמונים לדת ישראל והחשש מהשפעת הסביבה המתנכרת לערכיה, — ליכדו את הנוער הזה תחת דגל אחד, בארגון אחד. ...

... שבה הופיע גם ציר הסיים ד״ר שלמה וויינציהר, תושב בנדין, שהיה מאד אהוב ואהוד על בני־המקום. אולם מאז פיצלו אנשי "אגודת ישראל" את אחדות ישראל ואת החזית הלאומית, בהופיעם ברשימה מיוחדת בבחירות לסיים — נכשל ד״ר וויינציהר בבחירות וזגלמביה היהודית, שמנתה אז למעלה מ־70 אלף איש, נשארה ללא נציגות בפרלמנט הפולני. ...

... בשנת תרע״ב (1912) נתקיימה בקטוביץ ועידת רבנים, יוצאי אשכנז, אוסטריה, אנגליה ופולין, שהניחו את היסוד להסתדרות היהודים החרדים "אגודת ישראל", שבהיווסדה לא היתה אמנם אנטי־ לאומית, אם־כי לא אהדה את הציונות. הרב גרויבארט השתתף בועידה הזאת והיה מבין מייסדי ה״אגודה". אולם לבו היה ער לרעיון חיבת ציון וגילה התקרבות והבנה לחלום האומה, ואף כתב מאמרים, שבהם נתן ביטוי לרחשי לבו, ובספר "שיבת־ציון" נדפס מכתבו בדבר הישוב בארץ ישראל. דא עקא, שבגלוי לא היה בידו לפעול למען הציונות, להיות לה לפה ולמליץ מחמת התנאים המיוחדים, שהרבנים בפולין היו נתונים בהם, וממילא נאלץ להשלים עם המצב שלא היה לפי רוחו2) .

... כשהתחילה היהדות החרדית להתארגן — אחרי מלחמת העולם הראשונה, וגם בבנדין נוסדה הסתדרות אגודת־ישראל, היה מנדל היר׳ר שלה. נהג את האגודה בתבונה, ובהשפעתו נרשמו בה חברים חסידים מכל האדמורי״ם ובעלי־בתים מכל השכבות. האגודה בבנדין היתה מפורסמת בפולין כאחד ממבצרי היהדות החרדית. ...

לא היה מוסד פילנטרופי בעיר שלא צורף אליו כחבר פעיל או כחבר כבוד. וכאשר פקד משבר חמרי את הקהילה בבנדין, פנו אליו הפרנסים הציוניים, שיקבל על עצמו את הבראת המשק בקהילה היהודית. נטו לכך גם אנשי "אגודת ישראל", שרחשו לו אימון ...

... ידוע המקרה שעורר בזמנו תשומת לב מרובה ברחוב היהודי בבנדין ובסביבתה, ומעשה שהיה כך היה: פעם שבת בבנדין האדמו״ר מסוקולוב הי״ד, שהיה מעמודי התווך של "אגודת ישראל". בא אצלו לבקר גם ר׳ שלום ותוך כדי שיחה על הציונות שאל את האדמו״ר: רבי, כיצד רואה כבודו את הגאולה אם לא בדרך הציונות? ענה לו האדמו״ר: "אינני ייודע". בשמעו זאת קם ר׳ שלום ואמר בעוז: "אדמו״ר שאינו יודע כיצד תבוא הגאולה לעם ישראל אסור לו להיות רועה רוחני לעדתו". דברי ההעזה האלה גרמו, כמובן, סערה ועוררו את חמת חסידיו של הרבי והוא היה נאלץ לעזוב מיד את המקום. ...

... אין תימה, שזמן־מ ה לפנ י השואה, כאש ר יהוד י בנדי ן הי ו נתונים במחלוק ת סבי ב הבחירו ת לר ב דאתרא, פנ ו פרנס י "אגוד ת ישראל" למוש ל המחו ז בדריש ה להעבי ר א ת הפרנ ס הציונ י לונדנ ר לעמדה אחרת׳ א ף רמ ה יותר. כלומר, להנהל ת הקהיל ה המצומצמת, רק בכד י "להתפטר" ממנ ו ממועצ ת הקהיל ה הנרחבת, ב ה נידונו ת השאלות המכריעו ת ומתקבלו ת החלטות. הפרנ ס לונדנ ר ל א הי ה מוכן, כמובן, להחלי ף א ת מקומ ו והעדי ף להשא ר במועצ ה ולמל א את תפקיד ו האפו ר שלשמ ו נשלח.

עם יסודו של סניף "אגודת ישראל" בעיר, נמנה ר׳ שלמה יצחק עם ראשוני החברים והתמסר בכל נימי נפשו לעבודת המפלגה, אותה ייצג בכבוד ובגאון. ...

... ןך<ן סיד, משכיל ותלמיד חכם. עסק ן ב״אגודה", חבר במועצת העיריה | !ובועדותיה השונות. ממייסדי הבנק "קופת מלו ה ש ל אגודת ישראל". יהודי טוב־לב, ע ר לכ ל דב ר צדקה, הדור בהופעתו, שקול ...

... בשנת 1924 נבחר כפרנס הקהילה מרשימת "אגודת ישראל" כנציג חסידי סוחאצ׳וב. ...

בעל בית מסחר לעורות שקיבל בירושה מאביו, ואחר כך היד. בעליזז של טחנת קמח ברחוב מלכובסקי. גם הוא היה ממייסדיה של אגודת ישראל, ולפי הוראת הרב מגור הוא היה לפרנס בקהילה. ...