Poale Zion Left

... אמאל ביי "פועלי ציון" לינקע, און ביים היינטיקן טאג געפינען זיי זיד אונטער דער השפעה פון די פ. פ. ם. (פוילישע סאצ. פארטיי). ...

מפלגת פועלי־ציון (צ. ס.) בעתתז ת המפלגתית ...

חמשת אלפים איש מפגינים יחד בדומברובא. בבית העם הגדול נערכת אסיפת־עם רבתי. דיבר ד״ר פאוועלעק, יו״ר עירית סוסנוביץ, בשם פ. פ. ם., מטעם מפלגתנו מדברים הח׳ יהודה פרגר (כעת בישראל) בפולנית ואבראמעק ביידיש. "האדומים" ביקשו לפרוץ לשורותינו, אך נהדפו על־ידי "המיליציה" שלנו. "בונד", כרגיל, ישב בבית, אפילו אסיפה לא ערך. פועלי ציון שמאל לא הופיעו השגה בפומבי, כי לא היה מי שיפגין בשורותיהם". ...

בגליון מס׳ 14, יולי 1927, אנו קוראים: "דבר ידוע הוא, שצעירי־ציון (צ. ס.), בהתאחדם עם פועלי־ציון ימין הקריבו את העברית, אבל להתנות תנאי, שהמזכירות של ועדת הקהק״ל בבנדין לא תשתמש בעברית — דבר כזה טרם נשמע. כן, זה קרה אצלנו, פשוטו כמשמעו: פוע״צ (רובם יוצאי צעירי־ציון לשעבר) פנו במכתב־איום לועדת הקהק״ל, שאם לא תפסיק לנהל את חליפת המכתבים שלה והפרוטוכולים של הישיבות בעברית — יעזבוה, כדי להתחנף לפוע״צ שמאל מוכנים הם לחלל את הערכים היקרים ביותר של מפלגתם, "אחדות העבודה" בארץ ישראל. הידד, םוע״צ צ. ם. בבנדין, אתם מתקדמים 1״.. . ...

... כללית בהסתדרויות הנוער החלוציות ובמפלגות הציונות העוברי נערכה אסיפת הסברה גדולה בנוכחות 300 צעירים. חברנו מרדכי המפל נושא את דברו, בין יתר הנואמים, על הסתדרות העובדים, מעשיה והישגיה. נואמים גם נציגי ארגוני נוער אחרים. חברי ״יוגנט״ של פועלי־ציון שמאל הפריעו ללא הרף. ניתנה: להם רשות הדבור, אולם תחת לדבר על הנושא, סטו מהעניין ו״קבעו" שמאז שנת 1924, כאשר פועלי־ציון־שמאל פרשו מפ.א.פ. (סאלעסטי* נער־ארבעטער־פאנד — קופת פועלי ארץ־ישראל), היתה הקופה לכלי השרת את הבורגנות... הח׳ קוזלובם קיעונה להם מנה אחת אפיים. האסיפה החליטה, שכולנו מתיצבים לקריאת ארץ־ ישראל העובדת."

... בשנות העשרים הראשונות נוסדה אגודת "תרבות", מסונפת למרכז בוארשה, להחדרת העברית בכל חוגי הציבור ופיתוח רשת חינוך עברי. עם "תרבות" נמנו כל המפלגות הציוניות המקומיות, פרט ל״מזרחי", בעל רשת בתי־ספר משלו. פועלי־ ציון — צ. ם. נמנו עם חסידי ציש״א (נאציאנאלע יידישע שול־ ארגאניזאציע) אך כיבדו את השפה העברית ואילו פועלי ציון שמאל הכירו בצי״ש א (צענטראלע ייד. שול ארגאניזאציע) וחייבו חינוך ותרבות בלשון יידיש. ...

בשנת 1926 ביקר בבנדי ן לפי הזמנת פועלי־ציון שמאל. בהרצאתו בתיאטרון "קורסו" עמד על הצורך בשנוי ערכין בספרותנו. ואף שההרצאה היתד. בולה בנושא ספרותי לא פסח המרצה על שאלות מדיניות, ביקר בחריפות את המשטר הרודני שהתחיל מכה שרשים באירופה. ...

... ממיסדי תנועת פועלי־ציון ומחבריו של בורוכוב. ב־1910 עלה לארץ־ישראל, בעברו את הגבול דרך בנדין. עמד בראש משרד הברית של פועל״צ שמאל. עורך כלי־מבטאה "ארבעטער צייטונג", כיהן כחבר ועד הקהילה בוארשה והיה פעיל במוסדות תרבות שונים. ...

... ישעיה ארליך, חבר הועד של המחתרת באושויץ, ניצל והגיע לארץ ישראל ונפל במלחמת הקוממיות בגוש עציון * משה ויגנאנםקי, הראשון שדקר בסכין את מפקד הקרמטוריום, מעשה ששימש אות למרד ולפיצוץ המשרפה מספר 3, בניעק פרשטנ־ פלד, ויגודזקי, האחים צימברקנופ, דוד גוטמן, גולד־ ברג מסוסנוביץ, מראשי תנועת פועלי ציון־צ.0. בזגלמביה, ועוד שמות, שלא יכולנו, לצערנו, לקבעם, וראויים הם כולם לציון ולתהילת נצח על הקרבתם, אם כי ידעו שגורלם נחרץ לכליה, כי הקרב שהם יוצאים אליו אבוד הוא, אך הם יצאו לקרב מתוך חובה יהודית קדושה. ...